וואו, בנות.... ריגשתן אותי מאוד. תודה על התמיכה.
את חלקכן אני בוודאי זוכרת! שמחה ומאושרת לשמוע על הלידות וההריונות, כן ירבו בשורות כאלה


ומי שעוד לא שם - שיהיה בהצלחה.
לא התחלנו שום סוג של טיפולים. עשינו את כל הבדיקות, חוץ מצילום הרחם שהשארתי אותו לסוף. בפגישה האחרונה עם המומחה לפריון סיכמנו שנסיים את כל הבדיקות ואז נבוא ונחליט על אופן ההתקדמות. סביר להניח שימליצו לנו על הזרעה או שתיים בשביל לסמן V ואז נמשיך ל-IVF.
זה המצב.
אני מאוד חוששת מ-IVF. אני יודעת שלא מתים מזה, ושיש מצב שהשד באמת לא כ"כ נורא, אני לא פוחדת מזריקות... (אחותי עברה את כל זה. היה לה קשה מאוד, אבל התוצאה בהחלט השכיחה ממנה את כל החוויות השליליות). אבל עדיין, מאוד לא בא לי לגרום לגוף (ולנפש?..) לעבור את הטלטלה הזאת. היינו רוצים שזה יהיה אחרת... אז החלטנו לנסות טיפול אלטרנטיבי. פנינו לדר' אברהם מאיר גדניה, מומחה בת**** והומאופתיה. בעלי נמצא שעיצומו של התהליך - תוספי ת****, ויטמינים, ת**** בריאה יותר. ניתן לזה כמה חודשים, ובמקרה הכי גרוע.... חזרנו לאותה נקודה בדיוק, עם קצת פחות כסף בכיס... סיכון מחושב. אם לא יעזור - פשוט נמשיך בדרך שהתחלנו.
דרך אגב, שאלתי כאן בפורום על דר' גדניה, אבל אף אחת לא הכירה כנראה. מצאנו עליו קצת חומר באינטרנט. בכל אופן, אם מישהי שמעה או מכירה - אשמח לשמוע.
מלכי, גם את גרמת לי לדמעות בעיניים.... אני רואה את הסבל של בעלי, ודבר אחרון שאני רוצה זה לפגוע בו. כשכתבתי שכואב לי לראות את הניצוץ בעיניים שלו, התכוונתי לכך שליבי נשבר בכל פעם כשאני רואה את הכתפיים שלו צונחות כשאני מקבלת מחזור. קשה לי לראות כמה קשה לו... לכן אני מנסה לשמור עליו בדרך הזאת (לא יודעת עד כמה מצליחה) ולהרגיע ולהגיד לא לפתח ציפיות, כי האכזבה שוב תכאב, מאוד, לשנינו.
זה מאוד לא פשוט רגשית. אני הכי רוצה לתמוך בו ובנו, אבל לפעמים אני מרגישה חוסר סבלנות, כי הנושא הופך לטעון יותר ויותר עם הזמן, ולא תמיד יש את המשאבים הנפשיים להתמודד עם זה.
אני מאחלת המון המון בהצלחה לך ולבעלך. ו... רק שתדעי, שגם לצד "הבריא" מאוד קשה. הוא כואב את הכאב של הצד השני בעצמה מאוד גדולה. זה רע מאוד - לראות אדם אהוב וקרוב במצוקה, חוסר עונים, מבוהל, עם רגשות אשם שמתגנבות לו לתת המודע.
אהה, כמעט שחכתי - המחזור הגיע היום.
שוב יצאה לי חפירה ארוכה... שוב סליחה:)
מקווה להצליח לגייס אנרגיות חיוביות. אני בנאדם מאוד אופטימי מטבעי, אבל... לכולנו יש רגעים קשים.
באיחולי חסידות לכולן,
ענת