אני כ"כ עצובה - הריון ולידה

מה קרה יקירה???
אפשר לעזור במשהו?

אין לך על מה להתנצל בפני אף אחד!
מי שלא מבין את הסיטואציה הוא זה שצריך להתנצל בפנייך
ילדת לפני רגע, את עייפה והורמונלית ואת צריכה את הזמן כדי להתאושש

שולחת לך ים

תודה אהובות

אני לא רוצה להוציא דברים מהקשרם
יש לי משפחה מקסימה ובעל מקסים, המון עזרה
אבל הכל פיזי.
כשאני צריכה לפרוק מסובבים לי גב והולכים לישון.

וזה בגדול... עדיף שאעצור כאן,
אני הורמונלית בימים האחרונים וזה לא טוב לי
אני נכנסת לדיכאונות מיותרים
לא בריא להנקה לילדה לילד ולעצמי.

מי שלא עבר לידה לא יכול להבין את ההרגשה הזאת של אחרי לידה
בעיקר בילד השני והלאה שאת אמורה כבר להיות ״מנוסה״ ואת צריכה להסתיר את הדמעות מהילדים.

טוטילה כל מילה בסלע
רק מי שלא חווה לידה
ותפרים
והנקה
ופרוייקט גמר על הראש
וכאבי בטן
והתכווצויות
ופחד לעשות פיפי
ופיטמות שורפות
ועייפות
אכן יכול להשוות אותה לעבודה פיזית קשה.

שירוש זה באמת קשה

אוחח איזה מעצבן זה ..
ככה גם אני הרגשתי אחרי לידה ש רצו לבקר ואני רציתי לישון ואנשים פשוט סירבו להבין . ועוד אחרכך דיברו על זה שהלכתי לישון כשהם עדיין בבית והילדה ישנה .
אז תבינו את הרמז ופשוט אל תבואו
אבל לא שמה על אף אחד
את מכירה אותי

וגם את לא צריכה לשים
את מחליטה על עצמך וילדייך
ואם לא בא לך או לא מתחשק לך משהו
שיבינו
ואם לא
שיקפצו
שלום וביי .
ואם את צריכה עזרה
תגידי לי
אני מרחק של 10 דקות ממך

גלי תודה

כל העייפות והכאב הוא נפשי בעיקר, על הפיזים אני מתגברת יופי

שירה מתוקה את, קודם כל את-צריכה להכיר בקושי של עצמך והיות פחות קשה עם עצמך
ההנקה תסתדר, אף תינוק לא נשאר רעב לאורך זמן ואם תתני לה פורמולה זה לא סוף העולם
האורחים בסופו של דבר ייעלמו
הבית יסתדר
ואוכל תמיד אפשר להזמין
אבל את יקירה צריכה בראש ובראשונה לדאוג לעצמך, כי את מוקד הבית (נרצה או לא נרצה, הכל עלינו הנשים ואנחנו עושות את זה בגבורה)
קחי נשימה עמוקה ותרשי לעצמך לומר-אני אמא לשניים ואני עושה עבודה נפלאה

את לא צריכה להתנצל בפני אף אחד מאמי
וההורמונים בהחלט לא משפרים את ההרגשה
[/center]

יאוו מאמי אני כל כך מבינה אותך... לפעמים הם לא מבינים שדווקא העזרה הנפשית תרומם אותנו יותר מאשר עזרה פיזית.

אין מצב שאת יושבת ככה רק את ומתן לשיחת נפש טובה? תגידי לו שזה ממש יעזור לך שהוא יהיה אוזן קשבת לפרוק ולתמוך בחיבוק אוהב והבנה נפשית.
זה מה שאני הייתי זקוקה לו הבנה מבעלי לא אמא ולא משפחה רק בעלי.

ותנסי אם את מסוגלת לצאת בצהריים לשאוף אוויר צח בגינה רק את והקטנה בעגלה שבי על הספסל אפילו קחי איתך ספר טוב או מוזיקה ותנשמי אוויר זה ממש עוזר
כי באמת אי אפשר להבין אישה אחרי לידה ואין "הרבה" פתרונות להורמונים משתוללים

קבלי ממללא

ותנסי לחשוב על זה שאת אמא מאושרת לנסיך ונסיכה

שירה אני מאחלת לך ימים יפים יותר עם המון מצב רוח.
זה באמת קשה ושונה מאד חופשת הלידה הראשונה מהשניה.
אני בקרוב הולכת לעבור את השלישית ומקווה שיהיה כמו הקודמות, כי באמת את צריכה לשים את עצמך קודם כל בסדר עדיפות ראשון, אם יהיה לך טוב אז לכל משפחתך יהיה טוב...
אז אל תתבישי בהאורחים, תעשי מה שאת מרגישה שיעשה לך טוב. ואל תחשבי אפילו שמישהו יזכור לך את זה.

המון בהצלחה
חשיבה חיובית תמיד עוזרת


פלורנסיה

שירונה
זה לא קל וזה הכי נורמלי בעולםםם!!
שולחת לך מלא חיבוקים, נשיקות ואנרגיות חדשות
מחר יום חדש

אוף כמה שאני זוכרת את התקופה הזאת
במיוחד בלידה השנייה
הרגשתי כמו פצע אחד גדול
וחמותי עצבנה אותי שאין דברים כאלה
עקצה אותי בלי סוף על זה שאני לא מניקה
הייתי יושבת ושומעת את השיר של אדל ובוכה
עוד שבוע תרגישי יותר טוב
תנסי לסגל לך סדר יום
זה מקל על המצב

בהצלחה

מבינה אותך כ״כ!!!!
שולחת מלא חיבוקים וחיזוקים!!

נפשית הכי קשה וזה ידוע!

מסכימה עם מיכלי בכל מילה וגם אני יכולה לעזור אם צריך. רק תגידי ואל תהססי.

בנתיים