מה היית עושה אם.. - הריון ולידה

הייתי מבקשת מהגננת "לשדך" לו ילד שנראה לה מתאים לאופי שלו, מארגנת מפגשים אחה"צ עם אותו הילד ומקווה לטוב.
מנסיון, מספיק חבר אחד טוב כדי להפוך את חווית הגן ב180 מעלות.

בהצלחה

מאמינה שיהיו כאן לבנות רעיונות טובים יותר משלי,
רק רוצה להגיד שעשית לי קווץ' בלב, לשמוע את זה מהילד זה בטח ממש לא פשוט

מדובר על ניצן.. הוא בן 3 וחודשיים..
אין לו חוג לגילו בסביבתינו..

לשדך לו ילד נשמע רעיון טוב, האמת שניסיתי לשדך לו ילדה..
הבעיה היא שלי קשה לארח אחה"צ ילדים בגילו, כי צריך לתת להם המון תשומת לב ואני בד"כ עם כל השלושה לבד אחה"צ...
והוא לא רוצה ללכת לילדים אחרים לבד.. וזה כמובן מאוד בעייתי כי אני לא יכולה לבוא עם כל ה3 לחבר של ניצן...
[

מלא

הגננת אומרת שאין מצב שבו ילדים אחרים אומרים לו שהם לא רוצים לשחק איתו, זה לא העניין, והוא דווקא ילד חברותי בד"כ
העניין הוא שהוא יחסית בין הקטנים בגן - יש שם ילדים שגדולים ממנו בשנה וזה מאוד משמעותי, וכמו שכבר אמרתי הוא קצת היפר.. אני בתהליכי איבחון איתו.
הגננת אמרה שבד"כ זה מגיע מהצד שלו שהוא לא משתף פעולה, הוא משחק עם עצמו ומדבר עם עצמו... והיא מאוד עוזרת לי בנושא
ד"א זה ממש חדש כי עד עכשיו הוא היה הולך לגן מאוד בשמחה, ומספר לי על חברים בגן..

אני חושבת שאני יעשה את המאמץ כן להזמין לו חברים..
הוא קצת מוזנח בקטע הזה כי ליותם אני תמיד מזמינה
[

גם אני עד לא מזמן די נרתעתי מלהזמין חברים...

אני עובדת קשה
חוזרת הביתה מותשת ורק חושבת על עוד ילד בבית אני מתרסקת!

ואז החלטתי לנסות
ותאמיני לי שזה רק הקל עלי!
הם העסיקו אחד את השני... לא הרגשתי אותם
כל דבר קטן העסיק אותם
ובסוף הבן שלי יצא מורווח ומאושר
והחבר ביקש אפילו להישאר לישון
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

עדי - את מדברת על גילאים אחרים לגמרי..
בגיל 3 הם עדיין מאוד קטנים וזה אומר שלרוב החבר מגיע עם האמא..
ואני צריכה לארח אותה ותמיד זוהר תלוי מצד אחד, וליותם משעממם בצד השני...

בקיצור, בעיה

[

רציתי לרשום לך בדיוק מה שעדי רשמה.
להזמין חבר לא מצריך ממך התעסקות רבה עם ילד נוסף.
להפך
כשמגיע חבר הם מעסיקים את עצמם יפה מאוד זה אפילו מקל עלייך בדרך כלל.
תנסי, זה מאוד יכול לעזור לו.
ולא, את ממש לא חייבת לארח את האמא.
אולי בפעם הראשונה אמא תשאר, אבל אחר כך כבר אין צורך.
__________________________________________________________________

חבר מגיע עם האמא?
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

שיר, אז למה ההטעיה???

שיר, אז למה ההטעיה???

אני גם חושבת שעדיין מוקדם להשאיר לבד ילד בן 3, אבל את יכולה לקבוע עם עוד עם בגן שעשועים. זה גם מקום נייטרלי וגם הילדים יכולים לשחק ושאר הילדים של 2 האמהות יכולים לשחק עם ילדים אחרים.

יעל, אמא של 2 אפרוחים

כתבו לך אחלה עצות

רק רציתי לשלוח המון



אלי, תן בי את השלווה
לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
האומץ לשנות את אשר ביכולתי
והתבונה להבחין בין השניים

הזורע חיטה דואג לשנה,
הנוטע עצים דואג לשנים,
המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק)

אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. (אלכסנדר בל)
לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולת להיות. (ג'ורג' אליוט)

בגלל שאני עם ה-3 בבית - אני מזמינה אליי

אין לי בעיה עם זה, לפני כמה ימים היתה אצלי אמא ל-2, עם שניהם - והם שיחקו ביחד ואני והאמא שתינו קפה, היה סבבה!! ממליצה בכייף

[email protected]

img]
פייס: ortal_hori

לנסות להבין מהגננת מה גורם לזה??
זה בהחלט לא נעים ובא לבכות, אבל את חייבת להיות חזקה בשביל הילד שלך
תדברי איתי, תעודדי אותו לשתף אותך על העניין.

אם יש צורך והתערבות אז אולי שווה לבקש העברה לגן אחר.
בהצלחה

האמת שזה מאוד אינדיבידואלי...

אופק דין כבר מגיל 3 מארח ומתארח בשמחה כי ידעתי שהוא בוגר ויגיד אם הוא צריך משהו וכו' וההורים בגן שלו גם זרמו בקטע. (אגב, כשהוא מזמין חבר הביתה אני מספיקה לנקות ולסדר מלאאאא

את יודעת הדסקה

לדבר עם הגננת
אנחנו כבר אחרי חנוכה
ואבוי ואבוי שקורים דברים כאלו
וילד צריך להגיע למצב כזה שכל כך קשה לו
זה בדיוק התפקיד שלה!!!!!!

אני מצטערת אבל זה לא קשור ללהזמין ילדים אחרים
זה תפקיד הגננת לתווך, לעזור וליצור אינטרקציות
איך יכול להיות שילד מרגיש ככה??

גולי,
כמה שאת צודקת!!!!!!!!!!!
הלוואי וכך היתה המציאות ועוד בגן-פרטי,שמשלמים עליו ממיטב-כספנו,ישנם חופשים בהתראה-קצרה,ימים-מקוצרים ובקיצור כל מה שעולה לרוחן..

יצא לי להגיע ביום-אחד לאחרונה ב-16:30 בול (ולא לפני),המנהלת הכניסה פחדים,ש"את עצובה כעת ואת בוכה כעת,כי אמא שלך מאחרת". עשתה לה חוויה-מאיימת ומפחידה,כאילו שנטשו אותה..ביעותי-לילה,הרטבה,בכי כשאני מגיעה וחוסר-רצון לחבקני..וזה מתמשך כבר כמה ימים..

אמא,שדיברה איתה על משהו אחר,אז המנהלת זרקה לה 100 פעם: תעזבי,אין לי בעיה..והאם ניסתה בעדינות לרכך אותה ולומר שהיא מחפשת פיתרונות ולא לעזוב כל-כך מהר..

ויש לי עוד מיליון-סיפורים,רק מהגן-הנוכחי,שהוא הטוב ביותר כאן באיזור והמנהלת יודעת זאת (עזבתי כבר שניים עם קנסות של אלפי-שקלים).

התחושה היא של בני-ערובה,טרור..כן,כן,מילים-קשות.

צריך להתנהל בעדינות,כי ישר הצוות חש מותקף..

אז כן,אני מנסה לדבר עם המנהלת בעדינות,טיפין טיפין..בכל-פעם לטפטף קצת..

אבל,בהחלט זאת הדרך-העיקרית,בעבודה שלי אחה"צ להעצים את הילדים ולהיות אקטיבית,ממש לעבוד: להזמין-חברים,לארח ולנסות לשקם את מה שמטיבים כל-כך טוב להרוס בגן.

זוהי התחושה שלי מהגנים,קשה,אך זוהי המציאות,שאני אמא ואני זאת שעובדת קשה וגם אם אני מדברת בעדינות עם המנהלת,לאו-דווקא תינתן לי ערובה שהבעיה תיפטר,כי אם היא גרמה לבעיה,סביר להניח,שהיא גם לא תפתור אותה.

סליחה,אך אני חמה על גנים לצערי

הרסת אותי

שתבינו שהגננת של ניצן מדהימה!!!!
מדהימה! באמת
היא משתפת פעולה ועוזרת לי המון
וגם בצהרון יש מישהי מדהימה - גם אותה שיתפתי בבעיה ואותה אני רואה כל יום שאני אוספת את ניצן, היא אומרת לי שהיא עובדת על זה

אתמול ניצן סיפר לי שהוא שיחק עם ילדה