היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות),
להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
שבא לכן לברוח מהכל? מהכל.. בא לי לחיות כמה ימים על הר בנגב, להיות לבד.. (רק כמה ימים, לא יותר..) וסתם! פשוט כי בא לי לבד.. בא לי כמה ימים לקום ולראות טבע, להתפלל נורמאלי ולדאוג לעצמי קצת.. לנשום אוויר! אף אחד לא עצבן אותי, הבוקר עבר עם הילדים דווקא ממש בסדר..
אבל פתאום הסתכלתי על תמונות של חברה שלי שהתחתנה, והניצוץ הזה בעיניים חסר לי. השמחה בדברים הקטנים, הקלילות הזו! בלי כבדות של בלאגן בבית, ובעיות בחינוך, וכסף, ולימודים ועבודה. בלי לאכזב אף אחד, בלי ציפיות מאף אחד.. בלי הורים מעיקים על הראש, וילדים על הראש, ומרצים לוחצים על הראש..
והגולה הזו בגרון שיש לי כבר חודש, מתחילה לחנוק..
ומה שעוד יותר מכביד זה שבסה"כ- החיים שלי דבש!! איך אני עוד מעיזה להתלונן?!? אוףף..
כן, אני צריכה חיבוק..
19 תגובות
עמוד 1
מכירה אוהווו כמה מכירה...... אבל אחרי הכול חייבים לזכור שהחיים שלנו ממש דבש...ולהתעשת....פשוט זה עניין של עצבים ...תשתי משהו תנשמי עמוק וזה יעבור. מניסיון
מאוד מאוד מבינה את זה. במיוחד את העובדה שהחיים דבש, ואין מה להתלונן, אבל בכל זאת יש דברים קטנים ומעצבנים. כי הדברים הקטנים האלה נמצאים ביומיום שלנו. ולכן למרות שהם קטנים לכאורה, הם מלווים אותנו כל הזמן. אין לי איזה פתרון קסם או משהו שיכול לעזור. "להיות בשמחה תמיד" זו באמת עבודה קשה ולא פשוטה. אבל אולי לנסות להסתכל מכמה שיותר פרספקטיבה. לא לחשוב על הכאן ועכשיו הקשה, אלא על הדברים באופן כללי.
מקווה שיבואו ימים קלים ונעימים יותר, ושבאמת יהיה תמיד רק דבש, דבש ושוב פעם דבש.
אני בעד
]
מה פתאום? אף פעם לא!!!!!
תזכירי לי מה זה חברות...? אלו שפוגשים בגינה ומדברים ואז צריך להפסיק כי ילד רץ לנדנדה, ואז מנסים להמשיך לדבר ומפסיקים כי הילד רוצה שתתגלשי איתו.. ואז מחליטים לא לדבר (או קובעים לדבר "מתישהו.." אותו דבר) כי- הרי באנו לפה בשביל הילדים..
מניסיון- יציאה עם חברות טובות טובות (ולא לגינה!) עושה פלאים! כשעובר יותר מידי זמן מהיציאה האחרונה אני מתחילה להרגיש ככה. בעיניי זה חובה!
מיכל
מוכר...
ובהחלט ערב עם חברות עושה פלאים
אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את אשר ביכולתי והתבונה להבחין בין השניים
אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. (אלכסנדר בל) לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולת להיות. (ג'ורג' אליוט)
בהחלט מכירה
את יודעת מה? חזרתי עכשיו מהסופר בדיכאון. הייתי צריכה את השרשור הזה כדי להתעשת ולהזכיר לעצמי שכולנו בריאים הילדים שלי שמחים יש לי בעל מדהים וזה מה שחשוב. ובאמת חזרתי מבואסת. ובאמת שזה הרים אותי קצת. אז תודה!
צול, אני גם כתבתי את זה כשחזרתי מהסופר!! קשה לעשות קניות כשאין כסף.. אני נכנסת לדיכאון רק מההשוואות מחירים כל הזמן והחישובים וזה שאני לא יכולה להרשות לעצמי.. בכיף, אני פה בדיכאון בשבילך!
בגינה?! מי יוצא עם חברות לגינה? חברות בגינה זה לא חברות
אורטלו'ש- אני לא מדברת על סתם אמהות שנהייתי חברה שלהן בגינה.. לא חברויות שנוצרו בגינה, פשוט אמהות פה מהשכונה, שאנחנו חברות!! ואנחנו נפגשות או ב5 דק' שמוציאים ילד מהגן ורצים להביא את אחיו.. או בגינה.. ואז אין שנייה פנויה! חברות מהעבר- הן כבר מזמן לא חברות.. חלקן העלמתי, וחלקן הזמן העלים מעצמו..