שיתופים - הריון ולידה

בנות, אני מתחננת, אל תשפטו אותי אבל...
גיסתי בהריון ואני ממש, ממש לא מצליחה לשמוח, ההפך, זה נורא מבאס אותי.
ובאמת שאני לא מאחלת לה שום דבר רע אבל אני יודעת שברגע שהיא תלד, היחס המזערי שקיבלו הילדים שלי מסבתא שלהם, יעלם גם הוא.
כ"כ כואב לי שלא אוהבים אותם. כ"כ עצוב לי שסבתא שלהם, שהיא בחיים, בקושי מכירה אותם, בקושי מתייחסת אליהם, בקושי מ ודעת לקיומם.
במיוחד כשאני רואה כמה אהבה מרעיפים עליהם מהצד של המשפחה שלי. כמה חום, כמה חיבוקים, כמה יחס.
חמותי שולחת פעם בחצי שנה מתנה עלובה שבדכ"כ לא מתאימה לגילם אפילו ובזה זה נגמר.
וכן, אני בטוחה שברגע שיוולד לה עוד נכד/ה מהבת שלה היא בכלל תשכח מקיומם של הבנים שלי.
נורא עצוב לי ובמקום לשמוח בא לי רק לבכות!