אני רוצה לסטור לה. חצופה. - הריון ולידה

אוף מאמי

וואווווווווו

קראתי הכל וממש עצוב לי.

עצוב לי שככה נראים היחסים שלך עם בעלך



[email protected]

חיבוק

מבינה לגבי החמות
מבינה את העניין עם הבעל

השאלה היא מה עושים לפני שהמצב מתדרדר לנקודה שכבר ממנה אין חזרה
את מתקדמת לעבר עולם נאור פתוח ומלא ידע
ובעלך לדעתי לעולם שאולי אין בו את כל זה אבל יש בו יותר בטחון
אסביר
בעלה של דודה שלי היה מאד מבולבל לא מצא את עצמו ועבד פעם כן פעם לא
כל המשפחה שלי התגייסה לומר לו כמה הוא צריך לאסוף את עצמו
ואז באה החזרה בתשובה
פתאום אומרים לו שהוא חשוב
שהוא בן של אבא
יש לו סדר יום הוא בטוח בסביבתו
ואף אחד לא אומר לו שהוא לא בסדר
הבריחה היא מאחריות לתוך עולם שבו אומרים לך
סמוך על אבא הכל יהיה בסדר
זו בריחה נהדרת

עכשיו אני אדם מאמין ומסורתי
אבל כשאני רואה חזרה כזו בתשובה
זה מדליק אצלי נורה

אני תמיד תמיד בעד שלום בית
ולמרות שאני מבינה אותך יותר מהכל
אני חושבת שאין מנוס מאולטימטום
מדיבור ישיר
וכן
את לא מעריכה ולא נעימה כי מה כבר עושים בשבילך?
איך אמא שלי אומרת ״גם לכלב יש אוכל מים ומיטה זה לא אומר שהוא חי טוב״
חמותך, תתנחמי שהיא באה פעם בחודשיים
בעלך, שבי ותגידי עכשיו הכל
כי הם נורא אוהבים להגיד אחכ
״אבל לא אמרת שום דבר״ זה בא להם נורא במפתיע

ואת
חיבוק גדול

את אמיצה
וחכמה
וצועדת לעתיד טוב לבר
ויש בך כוחות גדולים.
מקווה שישתפר לך בקרוב
אני פה סתם לפרוק אם את צריכה חיבוק!

אוי בובה ממש לא ידעתי שאת עוברת כאלו מהמורות בחייך
[/center]

אני לא יודעת מה להגיב כדי לתת עצות שימושיות, אני בטוחה שכבר חשבת על כל האפשרויות.
מאחלת לך שהכל יסתדר לך ולברוש על הצד הטוב ביותר

ולי רק בא לתת לך חיבוק ממש ממש ממש חזק ומלא הבנה

איזה סיבוכיםם..............................

וואו קרן... את בחורה שאני מאוד מעריכה ותופסת ממנה, לעשות את הכל לבד, ועוד ללמוד רפואה על הדרך, תקשיבי אין דברים כאלה...
אז קודם כל, אני באמת מלאת הערכה אליך ולא יודעת אם הייתי עומדת בכל זה אם הייתי בנעלייך, זה רק מראה כמה את אישה חזקה והולכת בעקבות החלומות שלך וזה מדהים בעיני שאת אישה כ"כ עצמאית !!!
לעניין בעלך, אין לי הרבה מה לייעץ, אני לא יועצת נישואים, אני רק יודעת שאת חייבת לשבת איתו בשיחה כנה מלב אל לב, בלי להסתיר דבר, פשוט לשפוך כל מה שיש לך בבטן, תכתבי את הכל ואל תתקיפי אותו, תתיעצי איתו בתור שותף איך הוא מציע להציל את הנישואים האלה...
אני חושבת שאם הוא ידע ויבין ויפנים כמה חשוב לך החלום הזה של הרפואה וגם לשמור על בית יציב לברוש' כן יבוא שינוי מצידו, חוץ מזה אם הוא חזר בתשובה צפת אמורה לדבר אליו מאוד לא?!

קודם כל מלאאא

אוי קרן

תודה לכולן על התשובות.

קרן, אני הייתי מנסה שוב טיפול
טיפול זה תהליך ולוקח זמן
הגיוני שבהתחלה הוא מבטיח וקשה לו ליישם
חשוב לדבר על זה ולראות מה הוא כן יכול לעשות
ודבר שני אל תצפי ממנו לעשות ולעסור
תגדירי לו בדיוק מה את רוצה וצריכה
זה יהניה קל יוצר שיש לו משהו מוגדר לעשות

חמודה. מתוקה. חזקה שכמוך....התרגשתי לקרוא אה מה שכתמת, כל-כך מבינה, כל-כך מזדהה, כל-כך סובלת איתך יחד...
זה קשה מנשוא אבל אולי עדיף כו לקחת החלטה בחיים ולעשות את הצעד הנכון... בזמן שלו...
מאחלת לך להישאר חזקה כפי שאת היום ולא להישבר...

קודם כל קבלי

היי קרן

קודם כל אני חושבת שאת חייבת לקבל
הערכה על כך שאת עם הילדה 90% מהזמן
את שמה בשבילה ובעלך במרכז
אם את שואלת אותי זה הזויייייי
איך מתקיימים בנישואים כאלו ?
איך יהיה חום מצידך ומצידו ?
אתם מפספסים רגעים חשובים ביחד עם הילדה
וביחד לבד .
אני אספר לך שאני בחורה מאמינה ובעלי אטאיסט ברמות
עוד לפני החתונה ידענו שכדי להיות ביחד ולהתחתן
אנחנו חייבים לכבד אחד את השני מבחינת דת
אני לא שומרת והוא לא שומר שבת
אבל כל שאר המצוות והחגים יתקיימו גם אם הוא לא מאמין
והיום הוא עושה קידוש כאילו התהפך 180מעלות
מנסים לגשר על הכל עם יש כוח רצון להשאר ביחד .
אז בעניין הדת הוא צריך להבין שאת לא דוסית כמוהו
הוא ידע זאת כשהתחתן איתך ובטח ידע שכוונותייך
לא להתחזק ( אם הבנתי נכון )
לבית הכנסת הוא חייב ללכת אם הוא בדת
אבל בימים שלא נמצא שמה הוא חייב להיות עם משפחתו
בלי אמא שלו שתתערב ושאר המשפחה .
דבר נוסף את פאקינג לומדת רפואה ( הייתי מכניסה כאן כמה סימני קריאה בעצם מיליונים )
את חייבת להתרכז בלימודים
אולי לקחת מידי פעם בייביסיטר שתשמור קצת
בזמן שאת לומדת

גם בפעמים שרשמת שירשורים קודמים
לא הבנתי איך אתם מתנהלים לחוד
גם אם העבודה מצויינת במרכז
כזוג אתם חייבים להיות יחד

הדת אומרת ״ על כן יעזוב איש את אביו ואימו ודבק באשתו והיו לבשר אחד ״
מן הסתם את יודעת את זה
אז תעשו סדר בעניינים ותארגנו את חייכם מחדש
אל תוותרי על הנישואין
עדיף לשמור שלום בית אם יש אהבה וכבוד

אני חושבת שאת צריכה לשבת עם בעלך ולהגיד לו הכל. כל מה שכתבת כאן ולבדוק "יחסינו לאן"

לפי מה שאת כותבת - המצב חרבנא! וככה זה לא יכול להימשך!

אתם חייבים לדבר פתוח, את חייבת לומר לו איך את מרגישה.

אולי אני קלישאתית, אבל אני מאמינה באמת שאם אוהבים - אפשר לגשר על המון פערים, כמובן שעם כל הכבוד לדת - גם הוא צריך לכבד אותך ואת המקום שלך, את התחושות שלך, את מה שאת מרגישה ויכולה לקבל.

אני מכירה כמה זוגות שחיים באהבה ובהרמוניה אפילו שהבעל דתי יותר מהאישה. זה אפשרי!! אבל כל צד צריך להתפשר.

ב הצלחה מאמי



[email protected]

נראה, אולי נחזור לטיפול. זה לא קל לקבל פגישה בסופי שבוע כשאני במרכז.

הבעיה עם הדת שכל סיפורי ההצלחה שאני שומעת על זוגות מעורבים תמיד שני בני הזוג עצמאיים לעשות מה שבא להם בלי כפייה. ואצלנו רק אני מתבקשת להתגמש.

מאמי, את צריכה להיות שלמה עם עצמך ולא לחיות עם מישהו שאת מתפשרת עליו....זו דעתי
פייס: ortal_hori

שמעת על הרב המדהים הזה?
http://www.haravmamo.co.il

הא מקרית אתא, קרוב לכם, לא?
פייס: ortal_hori

אני אוהבת אותו. זה ברור לי. אבל עם כל הבלגן אני כבר לא "נשטפת" אהבה כשאני רואה אותו.

הוא לא היה פשרה, בחרתי בו כי האמנתי שאיתו אני ארצה להקים משפחה ולהזדקן יחד. כנראה שהתפתחנו בכיוונים שונים מאז.

קריית אתא לא ממש קרוב, אולי שעה נסיעה. אבל בכל מקרה אני לא בעניין של מקובלים...

זה טבעי, להתבגר. כולם עוברים את זה.

השגרה של כולנו לא סוגה בשושנים, בעלי עובד כל יום עד 20:00 לפעמים אפילו 21:30
פייס: ortal_hori

תודה על ההצעה, אבל אין לנו זמן או כסף לנופש כרגע. וגם סופ"שים הם הזמן היחיד של בעלי ובר יחד.

אולי מאוחר יותר... נראה.

הוא מבחינתו לא מוכן לדבר על גירושין. הוא אומר שהוא אוהב אותי והכל בסדר בינינו (

אין לי מה להוסיף הרבה על מה שהבנות אמרו.
אני עם מיצי.. לדעתי כרגע זה לא הזמן לפרק את החבילה כמה שזה לא מה שממש בא לעשות ובשביל הפרינציפ שגם ככה את לבד..אבל לפחות יש לך עזרה כלשהי בסופי השבוע.
הריחוק הפיזי שלכם רק מוסיף אש למדורה.כשימצא סוף סוף עבודה בסביבה בטוח שיהיה לו ולך הרבה יותר מוכר וטוב. ולא תראו אחד את השניה רק בסופשים עמוסי לימודים אלא גם במהלך השבוע תוכלי ללמוד ואז לה**** יותר זמן לזוגיות שחשובה לו, ואני בטוחה שגם לך.
כרגע הראש רק בלימודים ובעזרה המועטה שקיימת... להתגרש/ תמיד אפשר.
רק משם אין דרך חזרה.
אני בעד לפתוח איתו את כל מה שפתחת איתנו פה.
מקווה שיעזור.
נשיקות והמון המון המון חיבוקים!!!!

אלוש -

שולחת לך מלא

קרן... שולחת מליון
הרבה אין לי מה להגיד....
תעשי את החושבים שלך ותקבלי את ההחלטה שהכי נכונה לך!
בכל מקרה... אם את צריכה אוזן קשבת או אפילו רק חיבוק אני מהקריות אז את מוזמנת תמיד!

וואו

חמודה.. לא יודעת מה לייעץ.
אני רק בטוחה שהמצב קשה מאוד ושקשה לך.
הרבה מהבעיות ייפתרו אם יימצא עבודה בצפון - זאת מין הצהרת כוונות שהוא מחוייב לנישואין שלכם ואיתך באש ובמים.
עד שהוא לא ייעשה את הצעד הזה אני חוששת שהמצב יישאר כמו שהוא או חלילה אף יחמיר.
הלוואי שימצא עבודה בצפון ושתחזרו לגור כתא משפחתי מתפקד בקרוב.

לגביי הפערים עם הדת - הוא יהיה חייב להתגמש בחזרה - עניין המקווה כמובן ממש לא נחשב כהתגמשות!

מאחלת שהמצב ייסתדר בקרוב! אמן!

אוף באמת שנורא לא נעים לי לקרוא שכ״כ לא טוב לך.
אני לגמרי מבינה אותך וכואב לי שזה המצב.
קשה להקרע בין הלימודים לגידול של בר.. לבד.

אין לי מה לייעץ לך, אני רק יכולה לשלוח חיבוק ענק ולבקש ממך שתהיי חזקה.
מאחלת לך שהכל יעבור במהרה ויהיה לך שקט נפשי ושלווה.

הנק'-מוצא: בעלך נראה אבא מדהים לבר,הכי עדין,מקסים ואוהב.
זה שיקול כבד-ערך למה כן להתעקש ולנסות לשפר את הקשר.

שיקול-מקצועי: בעלך אוהב לעבוד עבודה,שבה הוא חוזר מוקדם,יכול להשקיע בבר ואת בלימודים/תעסוקה וגם לשלב בי"כ במקביל..הבעיה,שלימודייך כבר לא נמצאים מטר מהעבודה שלו והמגורים שלכם.

עברת דירה ובצדק (זה לא מרחק נסיעה מהבית הקודם),לדעתי הוא הכי גאה בך על שאפתנותך והישגיך והוא הכיר אותך ככזו מהרגע-הראשון,כך שזה היה צפוי שתלכי לממש את חלומך-המקצועי.
את הכי מעריכה אותו,שהוא המשלים שלך מבחינה תעסוקתית (מעדיף לעבוד ולחזור הביתה לילדים). את חיה בצינעה איתו,בשל בחירתו המקצועית.
את לא משדרת לו,שעליו למצוא עבודה יוקרתית בת תמורה הולמת,להיפך,אין לך בעית אגו,את הכי צנועה שיש,כך שזה שיקול שמאוד יכול להקל עליו לבחור עבודה לידך.
כך שבאמת,בגלל שאת בחזית בבית מבחינה מקצועית,לא תהיה לו ממש בעיה להתפשר כרגע על עבודה לידך.
אני מבינה את השמרנות,של להישאר במקום העבודה היציב שלו,אך מה לעשות ויש לו אישה ותינוקת,עליו לעבור דירה ויהי מה.

בובה מלא

נשמע קשה...

אוף.
אי אפשר להעביר את כל מה שיש להגיד בהודעה.
וזה מתסכל אותי אז אני מוותרת מראש.
רק רציתי להגיד לך שבעיני זה לא (!!!!) הזמן להחלטות כאלה.
את מזכירה לי אותי ואת בעלי בהמון דברים.
בעיקר את התקופה המאוד מאוד קשה שהייתה לנו אחרי שליאור נולדה.
היא הייתה תינוקת קשה ובעלי היה קצין קרבי בקבע, חוזר רק בסופ"שים.
והוא היה מגיע עם כל המטען שלו של כל השבוע בא הביתה למציאות הקשה.
אני הייתי מגיעה עם המטען שלי וים של ציפיות.
והתוצאה הייתה פיצוץ והמון אכזבות.
חוץ מזה, התחתנו דתיים ובמשך השנים הוא חזר בשאלה, וגם עם זה אנחנו מתמודדים.

ועברנו הכל ויש לנו זוגיות מעולה.

ושוב אני חוזרת לתיסכול.
בקיצור

בנות, אני שמחה שפתחתי את הנושא הזה פה. גם הכתיבה עצמה הקלה עלי, אבל יותר חשוב - לקרוא דעות שונות לכאן ולכאן עזר לי לבאר מה אני מרגישה ומה אני רוצה הלאה.

הרגשתי רתיעה מהקריאות להיפרד (תודה עליהן, אני לא באה בטענות

וואי רק עכשיו אני קוראת את זה אז קודם כל מלא
ואולי באמת שאפילו כ" כקשה לך כשהוא חוזר הביתה ביום חמישי תחכי לו עם כוז שתיה חמה ועוגה.
עם חיוך ענק וחיבוק אוהב ואז הוא יראה לך גם כיוון אחר .
זה לא אמור לקחת לך יור מ -5 דקות להתאפר ללבוש אפילו פיגמה קצת יותר יפה ........ ולחכותלו ליד השולחן עם המחשב ושתיה ועוגה לשניכם.
אני בטווחה שהוא ישמח וגם תוכלי לדבר איתו הרבה יותר ברוגע ובנעימות ואולי ביום שישי אח"כ הוא ישחרר את בר ממך וכל היום יהיה ללימודים שלך .

בכל אופן בהצלחה בהכל ושוב מלא

ענו לך תשובות חכמות ואני שמחה שהגעת להחלטה שאת רוצה להציל את הקשר

ווואי אין לי מושג מה אומרים במצב כזה
אני רק יכולה להגיד לך שיש תקופות קשות בחיים ואתם כרגע בתקופה קשה ולא קלה
אני בטוחה שאתם זוג מקסים אתם בסה"כ כן אוהבים אחד את השני וכן אכפת לכם אחד מהשני - אני בטוחה שיהיו לכם ימים יותר יפים ביחד

תודה על העצות.

מרים דנצ - אני חייבת לומר שהרעיון שהצעת מרתיע אותי. זה מאוד פיפטיז להתאפר כדי לקבל את הבעל עם ארוחה חמה.
אני אשתדל להיות יותר לבבית ולעשות הפסקה מהלימוד לכמה דקות, אבל אני לא אהפוך לאישה מהסוג שגברים שובניסטים מפנטזים עליה. זה עניין עקרוני.

אני יודעת שהצעת מתוך כוונה טובה ואני מודה לך. פשוט זה לא בשבילי.

קרן אני רואה שענו לך הרבה תשובות חכמות לפניי....
אני מבינה אותך שזה לא פשוט בכלל.....והאמת אני חושבת שהידברות טובה היא פתרון טוב להכול!!!!!
לא יכולה לעזור הרבה כי לא יושעת איך....
אבל מה שכן אני שולחת לך מלא

קרן יקרה,

באופן כללי אני לא אוהבת לייעץ בענייני זוגיות, אני פשוט לא מוכנה לקחת אחריות על הדברים האלו. אולי מה שאומר או אכתוב ישנה במעט את דעתך... וזה לא משהו שאני מוכנה לחיות איתו.
מה שכן- נשמע שהמצב שנקלעתם אליו לא פשוט בכלל. אני מאמינה שלא רק עבורך, אלא גם עבורו. אנחנו שומעות כאן את הצד שלך. סביר שיש צד נוסף בעניין.
אני לא חושבת שיש פתרון קסם! חייבים! חייבים!! חייבים!!! לדבר על הדברים. אין דרכי קיצור. גם עם או בלי טיפול חייבים לדבר על זה. יש צורך תמידי בתיאום ציפיות. את לא מרוצה מהעבודה שלו? מיזה שלא עושה מאמצים לעבור לצפת? תציפי! דברי על זה! בטח יש דברים שגם הוא לא מרוצה.
ואחרי הכל, יכול להיות באמת שכל אחד מכם התבגר והתפתח למקומות שונים שלא מתאים לכם להיות יחד. אבל את זה רק אתם יודעים.
לגבי אמא שלו- תסבירי שאין לה מקום בזוגיות שלכם.
לגבי המקווה- אין לי דרך עדינה להגיד את מה שאני רוצה אז אני שותקת.

המון חיבוקים

קרן היקרה
מבינה מאוד לליבך
הנושא הזה קרוב אליי מאוד, בייחוד אחרי שנה קשה שעברתי
אני מעריכה את הרצון שלך ללמוד ולהתקדם ולדעתי אסור לך לוותר עליו בשום מחיר
אני בעצמי הייתי שם, בלימודי משפטים וכלכלה במשרה מלאה,
ולפעמים הרגשתי שקיבלנו את ההחלטה הזו יחד, אבל אני הייתי כל כך לבד רוב התואר
לחשוב שפעם הוא היה המדרבן ואיתו היה אפשר לחלום על עתיד ורוד
ופתאום הוא הגורם המעכב, הנטל, המשקולת שמונעת ממך לעשות זאת כפי שתכננתם יחד לא מזמן ממש...
בנוגע לחמתך, קחי את העזרה שהיא נותנת לפעמים ותנשכי שפתיים
אני נשכתי שפתיים למשך למעלה משנה כדי לסיים את ההתמחות המחורבנת שלי ואת הלימודים
לגבי הדת, אין לי ממש עצה טובה
לגן הבעל, כבר אמרו זאת לפניי, עכשיו זה לא הזמן לשינויים דרסטיים. זה רק יפגע בך
ויגרום לך לתהות האם הכל שווה את זה.
שולחת לך חיבוק ענקי...
ממש מתחשק לי לבוא אלייך בעצמי ולעזור לך עם בר ובכלל!!!!!
תהיי חזקה ואל תשכחי שאסור לוותר על החלומות שלנו
אחרת נהייה אומללות עם תחושת החמצה כל חיינו...

ג'ף - לא הייתה לי שום כוונה לוותר על החלום שלי. מאז שאני זוכרת את עצמי זה מה שרציתי ואף אחד לא ייקח לי את זה.

קודם כול שולחת לך

איזה-כייף,שמה שכתבתי באמת תפס ויסייע לשלום-בית!
יש ברירה אחרת?!