בסוף יואב יתרגל לגן ולחלוק תשומת לב...
בסוף יהיה מעסיק שירים את הכפפה ויגיד: אז מה אם יש לה ילד קטן, יש לה המון ניסיון
והיא נשמעת ממש חרוצה!
בסוף יהיה מישהו שיסתכל מעבר לסטטוס נשואה פלוס אחד ויאפשר לי להתפרנס בכבוד.
בסוף אני אצליח לנשום עמוק ולספור עד עשר כל פעם שהתסכול מזה מציף אותי ואני חוששת שזה יצא על יואבי האהוב שלי...
בסוף אני אצליח להסתכל לבעלי בעיניים שוב ולא להרגיש כמו איזה נתמכת סעד (למרות שמעולם לא נתן לי את ההרגשה הזו, זה רק אצלי בראש...)
בסוף זה יקרה
בסוף האופטימיות שלי תנצח
והכל יסתדר
העבודה שלי מחכה לי איפה שהוא
ויואב, הוא גיבור, הוא יתגבר על הפינוק