להביא ילד שלישי או לא? - הריון ולידה

ראית את הטוקבקים?
הרי זה ברור שיש כזה לחץ, להביא שלושה, היא ממש לא בודה את זה מליבה.
אני אישית כל הזמן שומעת את זה, שואלים אותי מתי הבא, ועד לא מזמן אפילו מהמשפחה הקרובה קיבלתי הערות. הם הבינו שזה לא יעזור אז הפסיקו.

אני חושבת שהיא צודקת ברעיון הכללי, רק פשוט קצת מגזימה, רובם לא דנים עצמם לעוני עם שלושה ילדים, וכן מצליחים להעניק לכול הילדים ביטחון כלכלי. זה כמובן קשה אבל הכל עניין של סדרי עדיפויות. משפחה עם שלושה ילדים ממעמד הביניים חיה ברמת חיים קצת פחות גבוהה, זה הכל. מכאן ועד לעוני הדרך ארוכה.

לדעתי ה"תלונה" שלה היא לא נגד ילד שלישי אלא הטענה שמביאים ילד שלישי בכל מחיר גם אם זה יגרום למינוסים בבנק וכו.

יעל, אמא של 2 אפרוחים

האמת שלא קראתי את הטוקבקים...

אני מכירה משפחות שהמצב הכלכלי לא מאפשר להם להביא גם את הילד השני והם עדיין מביאים אותו. ואחריו עוד אחד. ועוד אחד.

אני מכירה משפחות שעל ילד אחד מוציאים סכומים שאני על כל השלושה לא מוציאה.
ולא כי יש להם הרבה. ממש לא.

אז המספר "הקדוש" הזה - שלוש זו המצאה של הכתבת. למה דווקא שלוש זה בעיה?
שלושה ילדים זה לא 7 ולא 10. שלושה ילדים זו לא בזבזנות.
ובמדינה שבה מעמד הביניים פלוס לא יכול להרשות לעצמו "לתחזק" שלושה ילדים, הבעיה היא לא בילדים. ולא בכמות. הבעיה היא בכלכלת המדינה.
להאשים את הפרט (מעמד ביניים) בכך שהמצב שלו בקנטים בגלל שלושה ילדים זה בדיוק כמו להאשים אותו שהוא יוצא לרחובות להפגין על יוקר המחיה ואז הולך לבית קפה לשתות קפה.
אדם ממעמד הביניים צריך שתיהיה לו את האופציה לשתות קפה. או לעשות שלושה ילדים. בשביל זה זה מעמד ביניים. אף אחד לא אומר שלאדם ממעמד סוציאואקונומי נמוך זה חכם ללכת לשתות קפה או ללכת לקנות בקניון. או לעשות שלושה ילדים.
אבל אדם ממעמד הביניים צריכה להיות לו האפשרות לעשות זאת. בשביל זה בדיוק הוא למד, הוא השקיע, הוא עובד, הוא מתאמץ. זה בדיוק הדברים הקטנים (והלא כל כך) שמפרידים אותו משכבת העוני.
וזה שבמדינה שלנו מי שעושה את הדברים הנ"ל לא סוגר את החודש, זה לא בעיה של אותו אחד, זה בעיה של הכלכלה במדינה.

חפרתי...

שולי - חפרת חפרת אבל צדקת.......

אני עם שולי בכל מילה

שולי תכלס אמרת אותו דבר, רק שהיא מאשימה בזה את הזוגות ואת מאשימה בכך את המדינה.
ולא סתם היא באה עם המספר "שלוש" דווקא.
כי עד לא מזמן הגשמת החלום הישראלי היה בית, שני ילדים וכלב.
ילד שלישי לא היה במשוואה התודעתית.
אבל הזמנים השתנו והיום משפחה עם שני ילדים נחשבת כקטנה, וזה נכון, בכך היא צודקת, יש משהו בתרבות שהשתנה, והיום החברה לוחצת לעשות לפחות שלושה.

מי אשם? המדינה או המשפחה?
מי שלא יכול להרשות לעצמו שלא יביא. ושלא יקנה מותגים/ילך לקניון/לג'ימבורי והצגות כל יום. אבל אם מעמד הביניים תוהה האם יצליח לגדלם בכבוד, בכך אני מסכימה עם מה שכתבת שהמדינה אשמה. בניגוד אלייך אני פחות "מרקסיסטית" ואני לא חושבת שצריך ליצור מחאה ומהפכת פועלים, כי לדעתי עם סדר עדיפויות מוצלח מעמד הביניים בהחלט יכול להרשות לעצמו שלושה ילדים. הכל בעיניי סדרי עדיפויות, ואם לאזרח אין שכל ישר כיצד לנהל את כספו - המדינה לא אשמה בכך.

בייב בום - מי שיכול להרשות לעצמו?! זה מפשט שלא אומר כלום

מה זה להרשות לעצמו?

אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו חיי מותרות אלא צנעה והבאנו כי רצינו. כי זה הזמן שלנו, כי אם לא נעשה עכשיו לא נעשה יותר. ולמה לא?

למה אנחנו חיים במדינה שכל הבאת ילד צריכה להיות מחושבת?! למה?!

אנחנו מורידים מעצמנו, ושומרים לילדים. כי מבחינתי שוהי המהות שלנו בעולם כהורים. לגדל אותם בכבוד.

הכתבה קצת מגזימה וקצת נסחפת עם עצמה...

שולי - מסכימה יאתך בכל מילה
פייס: ortal_hori

אורטל לא רק במדינה שלנו צריך לחשוב האם יש כסף כדי להביא ילד,
ילדים עולים כסף, נקודה.
מה את חושבת, שבמדינות אחרות ילדים לא מוציאים מכיסם של הוריהם?
לכי לארה"ב ותראי כמה טיפול סטנדרטי בבית חולים עולה שם.
כמה הקולג' עולה. כמה עולה לחיות באירופה ביחס למשכורת החודשית. שכר הדירה שמשלמים באיטליה למשל הוא מטורף.
אז נכון, יש דברים שהמדינה יכולה וצריכה לעזור בהם.
בריאות וחינוך למשל.
אבל מותגים? קניות בלתי פוסקות? הצגות? ג'ימבורי?
אותי לא גידלו על דברים כאלה. אני זוכרת כמה הייתי צריכה להתחנן כדי שירשמו אותי לחוג. וזה לא שלא היה כסף בבית, אלא להורים היה סדרי עדיפויות, הם חסכו עבורנו, והוציאו את כספם בתבונה.
אני לא מבינה למה צריך להביא ילד בלי לחשוב על כסף, הרי מדובר בין היתר גם בהחלטה כלכלית. ואני בהחלט חושבת שמי שלא יכול להרשות לעצמו לא צריך להביא, אני לא צריכה לממן מכספי את עשרת הילדים של משפחה חרדית שלא חושבת על הכסף.

בייבי בום - את טועה בעיני....
עלויות החיים כבר לגמרי לא הגיוניות, מעמד הביניים בהתרסקות, חשבונות היום-יום עולים השכר נישחק על בסיס קבוע, עליות ממחירים של מוצרי מזון, של דלק, של חשבון חשמל, של חשבון מים, ובעיקבות עליותץ המחירים של המוצרים הללו שאר עליות המחירים, שכר שהיה אפשר לחיות איתו בכבוד לפני 5 שנים כיום כבר כ"כ שחוק שאי אפשר לגמור איתו את החודש.... אבל עליית שכר אין...
כך שיש כאן בהחלט קשר הדוק לדרך בה מתנהלת המדינה....

מוזר לי שאת כדתייה אומרת ככה על החרדים.....
פייס: ortal_hori

אורטל כל אחד עושה את החישובים שלו, וכך צריך להיות.
את זו שמגדלת את סתיו (החמודה טפו טפו טפו), את זו שצריכה "לשלם מחיר" (אני לא יודעת אם אלה המילים הנכונות אבל לא מצאתי משהו אחר) בהורדת רמת המחיה. זה שיקול פרטי שלך. עשית החלטה שמצויינת עבורך, ואת מבינה את ההשלכות, וזה מה שחשוב. הבעיה היא שלא כולם כך.
וכן, אני מדברת ככה על החרדים בעיקר בגלל שאני דתיה. גם יש לי קרובי משפחה חרדים ואני רואה את זה מקרוב. ואת יודעת מה? גם במגזר הדתי לאומי ("שלי") אני רואה את זה. אני לא צריכה לממן הורים שלא יודעים מה זה גלולות, שלא חושבים על הכסף כשהם מביאים ילדים לעולם. את יודעת כמה פעמים שמעתי משפטים כמו "אנחנו לא חושבים על כסף" בכל הקשור לנושא הזה?! הם עשו החלטה והם צריכים להבין שיש לכך השלכות, ועליהם לקחת אחריות בעצמם ולא לצפות שההמדינה תממן. כן, גם כששני ההורים עובדים, ובעיקר כשהם יודעים שהמשכורת לא תעלה להם בקרוב. ויחד עם זאת לצפות שיוכלו להמשיך לקנות כרטיסים לכל הצגה, לרשום לכל חוג, לקנות בגדים בקניון.

אני מקווה שאני לא פוגעת באף אחת. אני מבהירה שזו דעתי האישית ואני לא מתכוונת לפגוע.

לגבי יוקר המחיה כבר כתבתי, הכותבת הגזימה כשאמרה שילד שלישי מוביל לעוני. מצימצום רמת החיים ועד עוני הדרך ארוכה. כן יש מה לעשות בתחום האחריות של המדינה, המדינה לא מושלמת. אבל לפני שזועקים שרק פה לא טוב צריך להתסכל על העובדות ולראות שגם במדינות אחרות לא הכול מושלם.

סליחה שאני חופרת.
הצלחתי להבין את התמצית, ההיי לייט של דבריי:
1. צריך להביא ילד תוך שיקול כלל ההיבטים, כולל ההיבט הפיננסי כלכלי.
2. פסול בעיני להביא ילד מתוך אינרציה, בלי לחשוב על התחום החומרי כלל.
3. לצערי יש אזרחים רבים שלא רואים בכלל במשוואה את העניין הכספי. אין סיבה שאממן אותם.
4. כן יוקר מחיה או לא? הנתון הוא שיקר לגדל ילדים, וצריך לחשוב ולשקול האם מביאים ילדים נוספים במצב זה. חייבים להבין שלהחלטה יהיו השלכות. מילת המפתח היא לשקול וזאת בניגוד לפעולה עיוורת בלי חשיבה אלא רק כי כך מקובל או כך כולם עושים.
5. מה עושים בעניין היוקר? על חלק המדינה אחראית. מינון המותרות וסדרי עדיפויות תלוי בנו.

בתחלה התעלמתי אבל אני לא יכולה יותר.

אני חרדית, כרגע עם שני ילדים, מתכננת עוד בעתיד. אני עובדת בעלי עובד ואל דאגה אף אחת מכן לא תממן אף ילד שלי. ילדים זה יקר זה נכון, אבל יש יקר ויש יקר. אני מעדיפה להביא ילדים במקום לטוס לחו"ל, במקום לצאת לחופשה בצימר יקר ובמקום לאכול במסעדה על בסיס קבוע. כמובן שיש אנשים שחושבים אחרת וזה זכותם להוציא את כספם כרצונם ולהחזיק בסדרי העדיפויות שלהם, אבל אף אחת לא תגיד שלהביא מעל 2 ילדים זה בזבזנות, אף אחת כאן לא נמצאת בכיס של השניה או ברחם של השניה.

כל מה שאמרת לא סותר את דבריי