אין לכן מושג מה עבר עלי אתמול;(((. כל כך זקוקה - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • לחיבוק!!!
    בנות זה הגיע למצב כבר לא הגיוני.
    קצת רקע אני גרה אצל חמי וחמתי(מתכון זוועה לזוגיות) קנינו דירה ואנחנו מחכים שהיא תהיה מוכנה(זה פרויקט בבניה)באיזור הקיץ היא תהיה מוכנה בע״ה
    בקיצר בזמן האחרון אגם עושה לי בעיות בהרדמות או שהיא נרדמת ומתעוררת ובוכה בטירוף..
    ברגע שאני מתקרבת למיטה היא מגבירה את הבכי בקבוע !! אני נותנת מוצץ ,בודקת שהכל בסדר איתה ולא מרימה אותה כי אני לא חושבת שזאת הדרך(סתם בשביל הידע..קרה שהרמתי אותה ושמתי אותה על המיטה והיא ישר חייכה וצחקה).
    בקיצר כל לילה מחדש..וחמתי היא אישה מאוד קשה לא מסוגלת לשמוע בכי ,אנחנן מסבירים לה שזה משחק והיא בשלה דופקת לנו על הדלת וצורחת עלינו.
    אתמול זה הגיע לשיא חדש!!הילדה בכתה והיא קראה לגיסתי וגיסתי אמרה שצריך להרדים על הידיים וביחד איתי וכולם נכנסו לי לחדר והרימו את הילדה בלילה וצעקו עלי ואמרו שאני אכזרית ואצלהם זה לא נהוג ככה ופשוט ציצפו עלי והיו פה צרחות מטורפות אחד על השניה.
    בעלי אמר לי שאני ארים אותה בידיים כדי שלא יתערבו וזה הגיע למצב שפשוט הלכתי לישון בוכה ובכלל לא ישנתי!!
    לחמתי תמיד היו הערות שאלוקים יודע מאיפה היא מביאה אותם,תמיד תלונות ולחץ ואני קיבלתי אבל שזה הגיע למצב הזה!!!
    שכולם צועקים עלי ועושים אותי הרעה וזה יוצא מכלל שליטה ...עוד לא היה!
    עכשיו יש לי אפשרות ללכת להורים שלי בכפר יונה,יש להם וילה ענקית ומיליון חדרים עד שהבית יהיה מוכן אבל זה כרוך בזה שבעלי נשאר פה כי כאן העבודה שלו והחיים שלו וזה כרוך בזה שבקושי ניפגש.
    מה לעשות??
    להשאר ולהמשיך לסבול את זה או ללכת להורים ולוותר לחודשים הקרובים על הזוגיות שלנו??
    ושתבינו שעשיתי מיליון שיחות עם חמתי זה נכנס מאוזן אחת יוצא מהשניה!!!
    כל כך רעעעעע לי:(
    באמת כפיים למי שקראה עד לפה.



35 תגובות
עמוד 1
  • ציטוט:
    פורסם במקור על-ידי מיכלי24

    לחיבוק!!!
    בנות זה הגיע למצב כבר לא הגיוני.
    קצת רקע :אני גרה אצל חמי וחמתי(מתכון זוועה לזוגיות) קנינו דירה ואנחנו מחכים שהיא תהיה מוכנה(זה פרויקט בבניה)באיזור הקיץ היא תהיה מוכנה בע״ה
    בקיצר בזמן האחרון אגם עושה לי בעיות בהרדמות או שהיא נרדמת ומתעוררת ובוכה בטירוף..
    ברגע שאני מתקרבת למיטה היא מגבירה את הבכי בקבוע !! אני נותנת מוצץ ,בודקת שהכל בסדר איתה ולא מרימה אותה כי אני לא חושבת שזאת הדרך(סתם בשביל הידע..קרה שהרמתי אותה ושמתי אותה על המיטה והיא ישר חייכה וצחקה).וזה נמשך שעה-שעתים עד שהיא נרדמת
    בקיצר כל לילה מחדש..וחמתי היא אישה מאוד קשה לא מסוגלת לשמוע בכי ,אנחנן מסבירים לה שזה משחק והיא בשלה דופקת לנו על הדלת וצורחת עלינו.
    אתמול זה הגיע לשיא חדש!!הילדה בכתה והיא קראה לגיסתי ב12 בלילה (גיסתי גרה דלת מול) וגיסתי אמרה שצריך להרדים על הידיים וביחד איתי וכולם נכנסו לי לחדר והרימו את הילדה בלילה וצעקו עלי ואמרו שאני אכזרית ואצלהם זה לא נהוג ככה ופשוט ציצפו עלי והיו פה צרחות מטורפות אחד על השניה.
    בעלי אמר לי שאני ארים אותה בידיים כדי שלא יתערבו וזה הגיע למצב שפשוט הלכתי לישון בוכה ובכלל לא ישנתי!!
    לחמתי תמיד היו הערות שאלוקים יודע מאיפה היא מביאה אותם,תמיד תלונות ולחץ ואני קיבלתי אבל שזה הגיע למצב הזה!!!
    שכולם צועקים עלי ועושים אותי הרעה וזה יוצא מכלל שליטה ...עוד לא היה!
    עכשיו יש לי אפשרות ללכת להורים שלי בכפר יונה,יש להם וילה ענקית ומיליון חדרים עד שהבית יהיה מוכן אבל זה כרוך בזה שבעלי נשאר פה כי כאן העבודה שלו והחיים שלו וזה כרוך בזה שבקושי ניפגש.
    מה לעשות??
    להשאר ולהמשיך לסבול את זה או ללכת להורים ולוותר לחודשים הקרובים על הזוגיות שלנו??
    ושתבינו שעשיתי מיליון שיחות עם חמתי זה נכנס מאוזן אחת יוצא מהשניה!!!
    כל כך רעעעעע לי:(
    באמת כפיים למי שקראה עד לפה.









  • אוי בובה.. זה כל כך לא מגיע לך!
    בתור אחת שחווה דברים כאלה ואחרים על בסיס יומיומי שמתערבים לי.. קשה לי מצד אחד להגיד לך לעזוב כי אני עצמי לא עושה את זה.. ומצד שני.. זה נוראאאאא להשאר במצב כזה! איזה סיבוך..
  • אוי מאמוש...
    בחירה לא קלה.
    או שתעמדי על שלך (ותצאי סוג של ביצ' מצידם), או שתוותרי להם (ואז תאכלי קקה לחינוך מחדש) או שתעברי להורים שלך (ואז הזוגיות בהולד לחצי שנה).
    הכי טוב, תשבי עם בעלך, תחליטו מה אתם עושים.
    זו אמורה להיות החלטה שלכם.

    בינתיים קבלי המון חיבוקים.



  • שיוווווו.... מזכיר לי קצת את המצב אצלנו...
    אני לא באמת יודעת לעוץ לך עצה טובה עבורך
    אני יכולה לומר לך על עצמי שגם אנחנו אצל החמה עד הקיץ
    ואני סותמת בכוח ונושכת שפתיים על בסיס קבוע. אין לי ברירה
    לגור רחוק מהבעל זה צעד מסוכן מאוד לעשות לתקופה ארוכה של כמה חודשים...
    למה בעלך לא עומד לצידך באופן יותר הפגנתי?
    למה הוא לא סילק את כולם מהחדר והרים את הקול על הגיסה?
    השינוי הכי גדול שהיה אצלנו, וזה מה שמחזיק אותנו פה מאוחדים זה בעלי
    שתפס שהוא זה שמקבל החלטות ביחס לילדה והוא המילה האחרונה בבית
    חמתי לא מסוגלת להעיר יותר מדיי כי בעלי נובח עליה בכל פעם שהיא מעזה לפתוח את הפה
    וזה עושה סוג של סדר ושקט בבית
    אפשר ליצור מצב דומה אצלכם?

  • קודם כל אני חייבת להגיד לך כל הכבוד ששרדת עד עכשיו,
    זה לא פשוט בכלל..
    אני חושבת שרק את ובעלך תוכלו להחליט מה נכון עבורכם..
    שולחת לך מיליון
  • חמתי וחמי גרים בראשון לציון
    ההורים שלי גרים בכפר יונה



  • בעלי צועק עליה ועל חמי ומסביר להם ועשה מיליון שיחות איתם אבל זה לא עוזר.
    אתמול הוא ניסה לשמור על קור רוח ואיפוק בשביל השלווה.
    כבר איבדנו את השפיות...
    בגלל שכביכול אנחנו צעירים אז חושבים שאנחנו טועים ובלה בלה..
    שלא תבינו לא נכון אני מאוהבת בגיסתי,היא אחותי השניה אבל אתמול שהיא נכנסה לחדר והתחילה בהצהרות,הפויוז עלה לי לשמיים;(
    אין לכו מושג איזו תחושה מגעילה יש לי.
    לא ישנתי כל הלילה מרוב דמעות ..ודיברתי עם אמא שלי בבוקר ואני יודעת מה היא חושבת בתוכה.
    היא אמרה לי שהבית שלהם תמיד בשבילי אבל בשביל עצמנו והזוגיות שלנו זה לא יהיה טוב.
    אוף;(((



  • בעלי אגב צועק המון על חמתי ובכלל לא מתייחס בכבוד כי נשבר לו.
    הבעיה שבעלי צועק על חמתי,חמי מתערב מרים את הקול צורחחחחחחח!!!!!ואז יש פיצוץ והכל בסוף יוצא עלי,לא רוצה ;(



  • מותק שולחת לך מליון
    כמו שהבנות כבר רשמו פה - אני חושבת שזאת החלטה מאוד קשה
    שאת ובעלך אמורים לקבל ביחד...
    מקווה שהכל הסתדר ותגיעו להחלטה הכי נכונה בשבילכם
  • אוף זה כל כך קשההההה;(((((((



  • חמודה לי זה לא נראה נורמלי....בכלל...ככה אני חושבת....זה בכלל לא טוב לגור אצל ההורים ובמיוחד אצל הורים שרע אצלהם.....
    אני מבינה שאתם רוצים לחסוך ולא לשלם שכירות אבל אולי תמצאו איזה יחדית דיור ב1500 ש"ח עד הקיץ ותגורו שם -ביחד!!!!
    אני לא מבינה המרחק בין כפר יונה לראשון לציון לא כ"כ גדול ...למה אי אפשר ליסוע את המרחק?זה אומנם לא קל אבל אם המצב כזה אני לא הייתי נשארת אפילו יום אחד...זה ממש לא נעים כשצועקים עלייך......
    בכלל אני לא חושבת שטוב לגור אצל ההורים...אבל אם הבית גדול וההורים בסדר אז ההורים שלך יכול להיות פתרון יותר טוב...
    אגב גם אנחנו היינו אצל ההורים אחרי הלידה של אורי(היה לי בית אבל באתי להיות אחרי הלידה אצל אמא) והתערבו לנו המון בגידול שלו ...שתקתי....ספגתי....ובגלל שידעתי שזה מפריע להם הבכי -הרמתי אותו ופינקתי אותו בניגוד לרצונות שלי.....רק בגלל שאני רציתי להיות שם.....נכון השנה הראשונה היתה לא קלה הוא היה ילד לא קל בגלל ההיסטריה שהיתה כול הזמן מסביבו בהתחלה אבל.....בגלל שהיתי שם היתי צריכה לשתוק......וכשהחלטתי שנמאס לי פשוט הלכתי הביתה-הכון שלי היה לאן ללכת....
    גם את בעצם צריכה את חמך וחמותך ונכון שהם לא צריכים להתערב ובלה בלה בלה...
    אבל אם בכ"א זה נראה לכם הפתרון היחיד תצטרכו להבליג .....
    אנשים מבוגרים קשה מאוד לשנות....
    ד.א אורי שלי היה ילד לא קל בשנה הראשונה בגלל כול זה אבל מאז הוא פשוט פרח של ילד מאחלת לכול אמא אחד כזה....בעז"ה בקיץ תיהיו בבית שלכם ותתחילו בסדרת חינוך משלכם...גיל שנה זה עדיין לא מאוחר מידי
  • תקשיבי....

    נתחיל בזה שכמו שרשמת בעצמך- בסיסו של המצב הוא גרוע, גם אם יש לך את החמות הכי מדהימה בעולם, שכן ידוע שלגור אצל החמות זו סיטואציה שיוצרת בעיות..

    נוסף לכל- נפלת על אחת
  • בובי שולחת לך אינספור חיבוקים מרחוק

  • קראתי את כל התגובות של כולן, ואני די מסכימה עם מה שאמרו לך.

    אתם צריכים לשבת ביחד ולהחליט. בחיים לא הייתי נפרדת מבעלי לחצי שנה
    פייס: ortal_hori


  • אני מבינה שאת לא חושבת שבעלך יבוא איתך להורים שלך.
    אולי תסעי להורים שלך רק לשבוע-שבועיים כדי להרגע.
    לנסות לעשות את החינוך שלך במשך שבוע-שבועיים בלי הפרעות מבחוץ ואולי זה יעבוד ותוכלי לחזור עם קצת יותר שקט?

    אני כנראה הייתי נוסעת קצת רק בשביל השקט וחוזרת. כמו לחופשה, כדי שלא תשברי.
    אני מסכימה עם רוב מה שהבנות אמרו. בכל מקרה תתיעצי עם בעלך.

  • ואם אני הייתי במצב הזה ולא היה לי כסף גם לשכירות במצב כזה אז פשוט הייתי מוסיפה לעצמי הכנסה כולשהיא כדי שאוכל לשלם את השכירות ולא גרה אצל ההורים.....בטח לא אמ\צל חמה שצועקת עליי ומתערבת לי....ואפילו לא אצל אחת שהיא טובה.....
    השאלה אולי יש אפשרות שתעברו להורים ותחילת שבוע תיהי לבד וסוף שבוע מרביעי ככה בעלך יחזור......???
    זה גם לא הכי אידיאלי בעיני אבל זה אולי פתרון לחיים יותר רגועים..
    גם כשצועקים עלייך ליד בעלך זה גם לא תמיד מוסיף לזוגיות...
    הכול ת\צריך להעשות תחת השיקולים ובכובד ראש....
  • ציטוט:
    פורסם במקור על-ידי ETD

    חמודה לי זה לא נראה נורמלי....בכלל...ככה אני חושבת....זה בכלל לא טוב לגור אצל ההורים ובמיוחד אצל הורים שרע אצלהם.....
    אני מבינה שאתם רוצים לחסוך ולא לשלם שכירות אבל אולי תמצאו איזה יחדית דיור ב1500 ש"ח עד הקיץ ותגורו שם -ביחד!!!!
    אני לא מבינה המרחק בין כפר יונה לראשון לציון לא כ"כ גדול ...למה אי אפשר ליסוע את המרחק?זה אומנם לא קל אבל אם המצב כזה אני לא הייתי נשארת אפילו יום אחד...זה ממש לא נעים כשצועקים עלייך......
    בכלל אני לא חושבת שטוב לגור אצל ההורים...אבל אם הבית גדול וההורים בסדר אז ההורים שלך יכול להיות פתרון יותר טוב...
    אגב גם אנחנו היינו אצל ההורים אחרי הלידה של אורי(היה לי בית אבל באתי להיות אחרי הלידה אצל אמא) והתערבו לנו המון בגידול שלו ...שתקתי....ספגתי....ובגלל שידעתי שזה מפריע להם הבכי -הרמתי אותו ופינקתי אותו בניגוד לרצונות שלי.....רק בגלל שאני רציתי להיות שם.....נכון השנה הראשונה היתה לא קלה הוא היה ילד לא קל בגלל ההיסטריה שהיתה כול הזמן מסביבו בהתחלה אבל.....בגלל שהיתי שם היתי צריכה לשתוק......וכשהחלטתי שנמאס לי פשוט הלכתי הביתה-הכון שלי היה לאן ללכת....
    גם את בעצם צריכה את חמך וחמותך ונכון שהם לא צריכים להתערב ובלה בלה בלה...
    אבל אם בכ"א זה נראה לכם הפתרון היחיד תצטרכו להבליג .....
    אנשים מבוגרים קשה מאוד לשנות....
    ד.א אורי שלי היה ילד לא קל בשנה הראשונה בגלל כול זה אבל מאז הוא פשוט פרח של ילד מאחלת לכול אמא אחד כזה....בעז"ה בקיץ תיהיו בבית שלכם ותתחילו בסדרת חינוך משלכם...גיל שנה זה עדיין לא מאוחר מידי


    אמנם המרחק הוא לא קריטי אבל הפקקים בבוקר ובערב הורגים אותו,הוא לא יכול.
    היתה תקופה ששברתי את הרגל והיתי אצלהם חודש והוא היה מגיע פעמיים בשבוע וסופ"ש והיה נגמר מזה.
    בנוגע לשכור דירה קטנה,אחנונ לא יכולים כי אנחנ כבר משלמים משכנתא,מהרגע שחתמנו חוזה התחלנו לשלם עליה כדי לא לספוג את מדד הבנייה.
    אני מקווה שהחינוך שלנו לא יפגע מזה,אני באמת עומדת על שלי אבל לפעמים מצליחים לדרוך עלי:(



  • ציטוט:
    פורסם במקור על-ידי יעליאור2

    תקשיבי....

    נתחיל בזה שכמו שרשמת בעצמך- בסיסו של המצב הוא גרוע, גם אם יש לך את החמות הכי מדהימה בעולם, שכן ידוע שלגור אצל החמות זו סיטואציה שיוצרת בעיות..

    נוסף לכל- נפלת על אחת



    אני לא אסקול אותך באבנים,כל אחת ודעתה. זה א'.
    בנוגע למרחק,רבע לשבע אם הוא יוצא הוא לא מספיק להגיע לעבודה,בנוסף אין לנו רכב,אנחנו עכשיו מחפשים לקנות אבל זה יקח קצת זמן ולהגיע לרכבת מכפר יונה זה גם סיפור מסובך והוא לא יעשה את זה.
    ובוודאי ואני לא אסכן את הזוגיות שלי,אני אמשיך לעמוד על שלי.
    אני מקווה שיהיה בסדדר:)
    ולשכור דירה לא בא בחשבון,אנחנו משלמים כבר משכנתא.



  • ציטוט:
    פורסם במקור על-ידי שני1קרצי

    אני מבינה שאת לא חושבת שבעלך יבוא איתך להורים שלך.
    אולי תסעי להורים שלך רק לשבוע-שבועיים כדי להרגע.
    לנסות לעשות את החינוך שלך במשך שבוע-שבועיים בלי הפרעות מבחוץ ואולי זה יעבוד ותוכלי לחזור עם קצת יותר שקט?

    אני כנראה הייתי נוסעת קצת רק בשביל השקט וחוזרת. כמו לחופשה, כדי שלא תשברי.
    אני מסכימה עם רוב מה שהבנות אמרו. בכל מקרה תתיעצי עם בעלך.





  • ציטוט:
    פורסם במקור על-ידי שני1קרצי

    אני מבינה שאת לא חושבת שבעלך יבוא איתך להורים שלך.
    אולי תסעי להורים שלך רק לשבוע-שבועיים כדי להרגע.
    לנסות לעשות את החינוך שלך במשך שבוע-שבועיים בלי הפרעות מבחוץ ואולי זה יעבוד ותוכלי לחזור עם קצת יותר שקט?

    אני כנראה הייתי נוסעת קצת רק בשביל השקט וחוזרת. כמו לחופשה, כדי שלא תשברי.
    אני מסכימה עם רוב מה שהבנות אמרו. בכל מקרה תתיעצי עם בעלך.


    חשבתי על האופציה הזאת,תביני יש שם גם עליית גג קומה חדשה שאף אחד לא גר בה.
    הבית 4 'קומות,יחידת דיור מושכרת[שההורים שלי רצו לתת לנו בעבר בחינם ובעלי סירב בגלל סיבות אלה]
    יש קומה עם שלושה חדרים ועכשיו הם פתחו גם את עליית הגג ועשו מדרגות ואמרו שבשבילי יסדרו לי אותה.
    אני באמת מבולבלתץ..\=



  • תשמעי. אני אגיד משהו שלא יאהבו פה לשמוע אבל זה דעתי.
    חמתך אישה מבוגרת ועצבנית לפי מה שזה נשמע. ואנשים כאלה לא יכולים לסבול בכי של תינוק.
    היא הכניסה אותכם לבית שלה והיא לא חיבת לעשות את זה.
    את צריכה להבין שבן אדם אוהב שבבית שלו הדברים מתנהלים לפי רצונו. והיא רגילה שיש לה שקט בבית. ואת באה ובגלל החינוך שלך (שהוא מעןלה) מפריעה לה לישון ומטמטמת אותה בלילה. ובעצם החינוך שלך הוא על חשבונה.
    לפעמים יש דברים שצריך לוותר עליהם בשביל אלה שעוזרים לך כי פשוט אין לך ברירה.
    אם היתה לך ברירה היתי אומרת לך לעוף משם בשניה כי הגישה של חמתך מזעזעת וההתערבות הזו מזעזעת אבל אין לך ברירה.
    את לא יכולה להמשיך לחיות אצלה ולהפריע לה .
    וליסוע להורים שלך ולא לחיות עם בעלך חצי שנה זה הרבה יותר גרוע מילדה שתתרגל קצת לידיים.
    אני יודעת שהדעה שלי מקוממת אבל פשוט אין לך ברירה. אם אתם כן מצלעיחים למצוא יחידת דיור ב 800 שקל אפילו ואת יכולה לעמוד בזה אפילו אם היא חורבה וקטנה אני מציעה לך לברוח משם מהר.
    עוד חצי שנה את עוברת לבית שלך וזו הנחמה שלך.
    תנסי עד אז להתגמש.
    חוץ מזה. תנעלי תדלת.
    מזה הם ככה נכנסים ואם את לבושה בפיגמה שלא שייך שיראו אותך בה מזה הדבר הזה.
  • אגב חמתי כתבה לי על הבוקר
    "מיכל את אמא מצוינת,יום טוב"
    כתבתי בחזרה:
    אני רוצה שתתנו לי את ההזדמנות להטכיח לעצמי ולכם שאני יודעת לטפל בילדה.
    גם ככה זה קשה להיות בזוגיות עם בעלי ולגדל את הילדה בבית בלי פרטיות מוחלטת ואנחנו כן רוצים להיות כאן ושזה לא יפגע לא בזוגיות ולא בקשר שלי עם המשפחה.
    אני מעריכה אותך מאוד על בעזרה והתמיכה ומקבלת את העצות וההדרכות שלך,אבל זכותי כאמא לקחת את זה למקום שלי.
    והיא בתגובה:"את ודקת אבל לפעמים טוב לשמוע עצה כדי ללמוד"
    כתבתי בחזרה:" נכון,אבל לפעמים צריך ללמוד ע"פ ניסיון אישי שלך ולא מעצות של אחרים".

  • אויש זה נשמע שאת עוברת תקופה ממש קשה




  • איזה מגעילים!

    בכל אופן אני הייתי הולכת להורים ונפרדת מהזוגיות לכמה חודשים גם ככה לא נשמע שאפשר לנהל אצל חמתך זוגיות תקינה...

  • בנות תודה אתן מקסימות
    למי שאמרה שחמתי רגילה לשקט אז זה ממש לא ככה
    תמיד יש פה צעקות וגם שבאים אורחים מדברים חזק בטירוף ככה שזה שאגם בוכה לא מפריע לה לישון .
    שהיא ישנה היא לא שומעת ,היא היתה ערה.

    בעלי אומר שהבית יהיה מוכן כנראה בפסח,תחזיקו אצבעות!!!דיברתי עם בעלי והוא הבטיח שיהיה איתי הפעם באמת ביחד ,הוא ידבר עם גיסתי ואם שוב זה יקרה הוא יצא עליהם באטרף.
    אמרתי לו שאם שוב זה מגיע למצב של אמבוש עלי ,אני לוקחת מזוודה ונוסעת להורים שלי באותו הרגע.
    שתבינו גיסתי גרה דלת מול והיום הבן שלה שכבר בן ארבע כבר לא בוכה לאמא או אבא ,הוא בא ישירות לחמתי,הרי זה קל ,הוא הבין שאצלה יקבל הכל.



  • טוב.. לא ידעתי שאין לכם רכב... זה כבר סיפור אחר...

    אני מאחלת לך המון הצלחה , ושיהיה לכם רק טוב, אמן
  • אוו נשמע כמו מזל ביש

    למה הם מתערבים ככה ? ועוד בהרגלים שאת מנסה להקנות לבת שלך .. לא שלהם... שלך
    לא יעזור אם תדברי שוב כי כבר את אומרת שדיברת

    וואוו לא יודעת מה להציע .
    חוץ מ " לא לגור עם ההוריייםםםם " אבל זה היה צריך להאמר לפני ....

    שולחת לך חיבוקים וחיזוקים
    שתמצאי פתרון מהרר
    כי זה מצב מתסכלל לחיות ככה


  • בנות אני מודה לכן על העזרה מקרב לב.
    מאוד עזרתן לי בתמיכה שלכן.
    חשוב לי לציין שהם אנשים מדהימים וחמתי אישה מקסימה אבל שזה מגיע לקווים כאלה זה מחרפן את השכל .
    חמי וחמתי חזרו הביתה ונשבעת לכן כאילו לא היה מעולם ..
    נשיקות לאגמי,שלום לי..עדכונים ודיבורים רגילים..
    אני יודעת שלעבור לסדר היום זה לא יהיה ובעלי גם הבין את זה יפה מאוד.
    לכן החלטנו להשאר כאן ולהמשיך לעמוד על שלנו אבל הפעם ביחד במערכה. מילה שלי שווה כמו מילה שלו.
    אמרתי לו שבמידה ועוד פעם סיטואציה כזאת או אחרת חוזרת ואני שוב מוצאת את עצמי מותקפת,אז אני לוקחת מזוודה והולכת להורי עד שהבית יהיה מוכן.
    הוא אמר שהקבלן בנייה אמר שזה יהיה מוכן בפסח כנראה..בוא נקווה לטוב;)
    אני למדתי להבליג ולהכניס מאוזן אחת ולהוציא מהשניה אבל לא שמדובר בשינה שלה.



  • אם הייתי במקומך אני הולכת לגור בשקט ובכיף אצל ההורים שלי בפרטיות ובשקט שלי ומקבלת שם המון יחס וחום מהמשפחה במקום לסבול את היחס הזוועה שאת מקבלת אצל משפחה של בעלך..ואין מה לעשות, שהם יתגעגעו קצת לילדים..גם בעלך..
    רק ככה הוא ילמד שאת לא מתכוונת לסבול יחס משפיל ולסבול צעקות לכיוון שלך מול הילדים ואולי זה גם יועיל לך לזוגיות המרחק והגעגוע..גם אני בטוחה שבעלך ישנה קצת את היחס ואת המחשבה שלו שאת אחת שתסבלי הכל בשבילו, אלא מוכנה גם לוותר על הקירבה בניכם בשביל לקבל שלווה בשבילך ובשביל הילדים שלך..לפעמים זה גורם לגברים להרגיש שהם לא בלתי מנוצחים ושגם לך יש בטחון וגב ענק מהמשפחה שלך..
  • לא קל המצב בו את נמצאת...
    אני לא יודעת אם בעלך עובד שישי אבל עם לא תנסי לנסוע מחמישי עד שבת בערב להוריך איתו ועם הילדה שינוי אוירה ולתת לחמתך קצת ספסיס
    הייתי במצבך בעלי ביום שחמתי צעקה עלי בחודש שביעי לקח את הדברים שלנו ואמר לה צאו...
    עברנו לבית שליד היינו גרים בהתחלה אצלה בתוך הבית ואז ליד וגם שם היא ניסתה לסכסך... ארזנו ועברנו אזור...
    מבינה שאת לא יכולה לגור בשכירות כרגע אבל...
    חודש חייתי אצל סבא וסבתא שלי ובגלל שלא היה לי נעים עשיתי הכל בכדי שהיא לא תבכה למרות שזה מנוגד למה שרציתי ואחכ לא קל להחזיר למסלול אבל אפשרי אט אט דברים מסתדרים...
    אל תגורו בנפרד גם אם אין מה לעשות בזוגיות שם אתם עדיין ישנים יחד וזה חשוב מאוד....
    לא קל אבל הרבה סבלנות זה יגמר ואכן בעלך ילחם במלחמה הזו ולא את
  • מיכלי,
    כשמך,את מכילה,סופגת,כנראה שבגלל זה בעלך ובעלי בחר בכ"א מאיתנו..אבל חלאס,את רעיה ואם ברוך-השם.
    יש לשים-גבולות.
    ילדתך,האגם הרגוע,כפי שמישאלתך לבת שכזו בעצם הענקת-השם המיוחד הזה לה,חכמה ונבונה..אם כולם צועקים,אז גם היא בהתאם לאוירה-הכללית סופגת ומתחילה לבכות..
    "תמיד יש פה צעקות וגם שבאים אורחים מדברים חזק בטירוף ככה שזה שאגם בוכה לא מפריע לה לישון" .

    אז גם לי יש חמות לא-סבלנית בלשון-המעטה
    shira



  • בנות יקרות רק רציתי להגיד שאתן מדהימות אחת אחת

  • ציטוט:
    פורסם במקור על-ידי דובונית לב טוב

    לא קל המצב בו את נמצאת...
    אני לא יודעת אם בעלך עובד שישי אבל עם לא תנסי לנסוע מחמישי עד שבת בערב להוריך איתו ועם הילדה שינוי אוירה ולתת לחמתך קצת ספסיס
    הייתי במצבך בעלי ביום שחמתי צעקה עלי בחודש שביעי לקח את הדברים שלנו ואמר לה צאו...
    עברנו לבית שליד היינו גרים בהתחלה אצלה בתוך הבית ואז ליד וגם שם היא ניסתה לסכסך... ארזנו ועברנו אזור...
    מבינה שאת לא יכולה לגור בשכירות כרגע אבל...
    חודש חייתי אצל סבא וסבתא שלי ובגלל שלא היה לי נעים עשיתי הכל בכדי שהיא לא תבכה למרות שזה מנוגד למה שרציתי ואחכ לא קל להחזיר למסלול אבל אפשרי אט אט דברים מסתדרים...
    אל תגורו בנפרד גם אם אין מה לעשות בזוגיות שם אתם עדיין ישנים יחד וזה חשוב מאוד....
    לא קל אבל הרבה סבלנות זה יגמר

  • מאמי לא יודעת מה ליעץ לך את בסיפור לא קל
    אולי תעברי להורים שלך רק לשבוע שהם יתגעגעו קצת שיהיה קצת שקט שתנוחי קצת מהם
    ואז יכול להיות שהם יבינו שאת רצינית שאת לא רוצה שהם התערבו

    בכל אופן שולחת לך ים של


מותר ואסור לאכול בהריון והנקה