אני כותבת ולא מפסיקה לבכות. אתמול הרגשתי לא כל כך טוב. קישרתי את זה להריון.
היום בבוקר קמתי וכל המיטה היתה מלאה בדם

ישר הבנתי שזה הסוף.
בעלי לקח את הילדים למסגרות ואסף אותי ועלינו לבית חולים.
היו מלא נשים במיון נשים ולקח זמן עד שקראו לי לבדיקה. כל הזמן הזה אני יושבת, בוכה ומספידה את ההריון היקר הזה.
אחרי כמעט שעתיים קראו לי לבדיקה. עשו אולטרסאונד ואימתו את מה שכבר ידעתי. באותו הרגע בעלי נשבר והתחיל לבכות.

השאירו אותי להשגחה כמה שעות ולפני שעתיים חזרנו הביתה.
מזל שלא סיפרנו עדיין לילדים שום דבר. אני לא יכולה להתמודד עם זה כרגע
