המסע הארוך שלנו...מוקדש לכן - הריון ולידה

יקירות,
כל כך קשה כל המצב הזה בו אנו נמצאות. מצב של אי וודאות, מבטים שואלים,
שאלות מביכות, סיטואציות פולשניות... ועדיין אנו חזקות עם המבט למעלה לעבר המטרה- הריון מיוחל.
בנות, חשוב לי לציין שזוהי התקופה הקשה בחיי... לעיתים אני מרגישה שאין לי עם מי לדבר, שאף אחד לא מבין אותי ואת הרגשות שלי.
הבעיה העיקרית והמפחידה היא שמיום ליום זה נעשה יותר קשה ומגדיל את סימני השאלה והתהיות.
אני מודה לכן בנות מקסימות ומוקירה תודה לפורום המדהים הזה. אתן מעודדות אותי ומחזקות אותי במצבים קשים.. אני מקווה שגם אני עוזרת לכן ומעודדת אתכן כשצריך.
אני מנסה להישאר אופטימית... יום יבוא וזה יקרה לכולנו... אני בטוחה...

השיר מוקדש לכן (מילים: אניה בוקשטיין)

יום אחד כשיהיה לי ילד
מה אני אתן לו
מה אני אתן
את האופק הצר שרואים בחלון
את האיש העומד עם הגב לשלום
מה אני אתן לו
מה אני אתן
את הדרך הזאת בין זאב לשועל
איך אסביר לו שמתישהו הלב נשבר
איך אני אסביר לו
איך אני אסביר
והכח שלו
שיקח לי אותו
כשיבוא הזמן