אוף איזה ערב :-( - הריון ולידה

יהיה בסדר מאמי, את תסתדרי ב״ה

וואי וואי ..
איזה בלאגןןןן .
את באמת גיבורהההה אני עדיין הייתי בהיסטריהההה חחחחח

תודה בנות
כל הדם הזה
זה היה כל כך מלחיץ

מתנחמת שמחר כולם בחופש

האמת,מוכר..
המעבר הזה מילד-ראשון לשני..כובשים יעד לאחר יעד..

תמיד נראה לי שיותר קל הפרש-צמוד: לגדל 2 תינוקות ולא תינוק+פעוט כמו אצלי (נעמה הכי חשובה לי שלא תיסוג לאחור,עם אינטרקציות-חברתיות וחוויות שקשורות לבני-גילה וזה ממש קשה להיות עם שתיהן במקביל בחוץ או כשמארחים וזאת מכרה,אם מהגן ולא ממש חברה).

למשל: נעמה רצתה פיפי על הדשא בגינה..אז מה עושים עם שירה,אם היתה במנשא?! מזל שבאותו-הרגע מסרתי את שירה לאבא אחד שראיתי.

יש לי חברה,שהשכנה הצמודה שלה בול עם אותם הגילאים (לכ"א 3 ילדים),את מסכימה איתי שזה הכי קל בעולם,חברה בת-בית,אחת שיכולה לבוא ולהחליף לנהוראי כעת חיתול,כשאת מסתגרת בחדר להניק, הן אחת בשביל השנייה ברמת קשר של אמת והילדים מאושריםםםםם.

אני יכולה להגיד שפשוט צעד-צעד:
*עם שתיהן הכי כייף לי להישאר לבד בבית
shira

שירה, הכל יהיה בסדר!!!
אני בטוחה
אין עלייך

וואי נהוראי נהיה כבר ילד גדולצ
אני זוכרת שהצטרפתי לפה כתבת שהוא אכל תוית של איה משחק
וכל הזמן היה זוחל ומנקה לך את הית
ועכשיו תראי איזה תעלולים הוא עושה

בובה, זה נשמע כמו ערב קשה באמת!!

שירה אני באמת מתארת לעצמי שזה קשה...
אבל דברים כאלה קורים
וזה המקום שלנו כאמהות למצוא את האיזון כמו שמרווה אמרה
לא להיכנס לפאניקה והיסטריה......
אני זוכרת שהייתי אצל אמא שלי אחרי הלידה והייתי לבד והתינוק בכה איזה 5 דקות
התחלתי לבכות איתו חח

הצלחות נשמה יפה.....

שירה יקירה
בתור אחת שילדה ללא משפחה וגידלה ועדיין מגדלת את הפיציים האלה ללא כל עזרה אני יכולה לומר לך שהשד לא נורא כל כך. ברגע שתקפצי למים תגלי שאת בדיוק מה שרשמת קודם-פייטרית!
תוך יום יומיים את סופר אמא!
בהצלחה מתוקה

מתוקונת, באמת לא קל. תהיי חזקה

שירגישו טוב הקטנטנים.

ותזכרי שעוד מעט הכל יסתדר, כל ההתחלות קשות.
עוד מעט תהל תעבור את תקופת הגזים והכל יראה אחרת

אין יותר כואב מזה שהילד נופל ומקבל מכה מי כמוני יודעת. מרגישים כאילו הלב התפורר לרסיסים מרוב כאב.. לפחות את יודעת שלך יותר כואב מאשר לו, ואת חזקה בשביל שניכם..

מאמי יהיה בסדר את כבר תראיי שזה מיום ליום יותר קל

תודה יקירות

לא קל תהיי חזקה
ותעדכני אותנו מה עם נהוראיוש

     

משנכנס אדר מרבין בשמחה :)

הקושי בלעבור מ1 ל2 הוא קשה לכולם!!!
זה לא הופך אותך לאמא לא טובה!
רק לא מנוסה!
הסוד הוא תסגלי לעצמך סדר יום כמה שיותר מהר!!!
דווקא טוב שאת חוזרת הביתה
אני אפילו הייתי ממליצה לך לעשות את זה קודם
הילדים נכנסים לשגרה
את נכנסת לשגרה
נהוראי במיטה שלו
יהיה בסדר
את תראי
זה קשה אבל אוטוטו את אחרי השלב הקשה

אני בטוחה שלמרות הדמעות ולמרות הקושי את פייטרית
את רק צריכה להוציא את זה החוצה....
הרבה בריאות לנהוראי

היי שירה, גם לי יש 2 קטנים בהפרשים כמו שלך. הם ב"ה גדלו קצת- והתקופה הקשה -שהיתה לי קשה באמת גם פיזית וגם נפשית מכל ההתמודויות כמו שתיארת שקורות כנראה לכולן, וגרמו לי להרגיש רע עם עצמי- איזה אמא אני שקשה לה להשאר עם הילדים--- כן, עד לא מזמן כל יום היה סיוט מתמשך בשבילי.... עד שפתאום "שמתי לב" שאני מתחליה להנות איתם, פחות לחוצה ומתוחה עם השהות איתם (אני איתם לבד מ16:00 עד 18:00 בערך שבעלי חוזר)... בקיצור זה יעבור בעז"ה, ותשכחי את הקושי הזה כי הם יהיו חברים טובים וזה הפרש מקסים!!!!
בעיניי את אחת הנשים הגדולות שיש ורק מקריאה פה בפורום!!! וזה לא אומר שבגלל שאת כזו אסור שיהיה קשה.... מותר, מותר להגיד שקשה, לי לקח הרבה זמן להבין זאת... בעיקר מהשיתופים של הבנות פה על ההתמודויות שהן עוברות. הבנתי שאני לא היחידה שמרגישה/ מתנהגת כך, וזה דבר טבעי ונורמלי....
תחזיקי מעמד--- לא תשימי לב וזה יעבור לך מהר!!
(אה... גם אני הייתי סטודנטית בכל החל"דים שלי... אז אני יודעת (נראה לי שיותר גרוע ממך) מה זה "חופשת לידה" וכמה לחץ יש רק מהלימודים שלא תורמים להחלמה...)

אין לי מילים
תודה רבה על התמיכה והעידוד
אוהבת אתכן.

מאמי את תסתדרי ובטוח תלמדי
יהיה בסדר בובה בע"ה אוהבת אותך
[/center]