היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות),
להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
הסבתא (מצד בעלול כמובן, הסבתא השניה לא יודעת לעשות כלום) סרגה לעדן שמלה. צבע שמנת. צמר. עבה. גס. לא ברור איזו מידה. בלי שרווילים. רחבה למטה.
מה אני אמורה לעשות עם זה??? אני באמת מודה לה שהיא עושה את זה (ועל הדרך משגעת אותי עם ״אויש, אני לא מגיע לזה!!! אין לי זמן!!! מבטיחה מחר לסיום!!!״ כאילו מה היא כבר עושה?! יושבת בבית לבד כל היום...) והיא עושה את זה מצוין ומדהים - הכל יפה, ישר, סימטרי - תענוג! אבל ...
השמלה הזאת לא מוצאת את מקומה אצלי... אני שונאת לשים לעדן דברים שמתרוממים כשלוקחים אותה על הידיים, וזה בדיוק מה שקורה במיוחד לשמלה. לא נקשרת!!!
תגידו, אני סתם חופרת הורמונאלית?
7 תגובות
עמוד 1
אני דווקא מתה על כל הדברים הסרוגים האלה, אצלנו אף אחד במשפחה לא ניחן ביכולות סריגה אז אני נתונה לחסדיה של אמא של אחד הידידים הכי טובים שלי שסורגת דברים מהממים לאריאנה יש כמה גרביים, חולצה ואפודה שהאמא הזאת סרגה ואני מתה על כולם
אל תגזימייי אני מתה על שמלות סרוגות
דווקא זה יכול להיות חמוד. תלבישי פעם אחת לפחות ותעשה תמונה ותראי את זה לסבתא כדי שהיא תראה שאת מעריכה ותאמיני לי שהיא תתלהב.
תלבשי בתוך טוניקה. אני שמה דברים כמו שמלות וכו עם טייץ חם וחולצה מתחת. זה כמו אפודה ארוכה.חמודה.
וואי אני מתה על בגדים סרוגים, לבנות במיוחד! זה גם יפה וגם מחמם מאוד
אני חולה על דברים סרוגים זה מהמם בעיניי הפיליפנית של סבתא של בעלי סרגה לבנות סריגים וזה אחרי שהפכתי את העולם בחיפוש סורגת ועוד שמלה ועוד בצבע שמנת סימטרית?? וואי זה אמור להיות מהמם עם גרביון מתחת ואם יש כפלולים אז בכלל
בננות, לא כל דבר סרוג הוא מהמם! חמותי סרגה לבנים אפודות שאלוהים יודע איך היא לא התביישה לשלוח לנו אותן. הן כמו שמלות (אולי היא חשבה שהם בעצם זה הן) בצבעים מזעזעים.... ועוד נעלבה שלא הודיתי לה!