חגיגה... - הריון ולידה

הודיה איתי בבית כבר שלושה ימים..
בעצם יומיים וחצי. היום היא הלכה לגן והתקשרו ב 11 להגיד לי שהיא שפוכה על הספה עם עיניים אדומות..
כל היומיים האלה שהיא לא הלכה לגן היו סרטים מצד שילה.
כל בוקר נפתח ב- "אני לא הולך לגן! את תראי שאני לא אלך לגן היום!" בטענות שהודיה התגרתה בו שהיא נשארת בבית (כשרק שאלה אותי שאלה על משהו אחר בכלל...)
בעשרים דקות של ויכוחים ליד האוטו, אם הוא יצא לבד או בכוח..
ודיבורים בלי סוף,שיחות נפש ונאומי חוצבי להבות על כמה שהוא צריך להסתכל על עצמו וכמה שטוב לו בחיים והוא חייב להפסיק להתלונן על זה שהוא לא כמו אחרים!
(המשפט השגור בפיו הוא "זה לא פייר...")
והדבר הראשון שהוא שאל כשהוצאתי אותו מהגן היום זה- הודיה היתה בגן היום?!?
והערב- הודיה כבר היתה מלאת מרץ, אבל קמה עכשיו שהיא לא מרגישה טוב,בוכה מכל פיפס..
וגם אמונה היתה נראית לא משהו.. ולפי השיעולים שיש לה- גם לא נראה לי שהיא הולכת לגן המחר..
אבל מה- אין לרופאה שלנו תורים פנויים!!!
השבוע הזה הביא איתו מלא מחלות למלא בתים..
http://www.ipanel.co.il/index.php?page=join&content=join&referrer_id=32212