מעתיקה לפה כי הבנתי שיש פה ירושלמיות.. - הריון ולידה

היא רק בת שנה וחודשיים.....אני חושבת שהדרישות שלך קצת מוגזמות לשכבת הגיל הזו. לשנה הבאה באמת הייתי מחפשת גן אחר, כי אז כבר היא בגיל של הרגלים וחינוך. את ירושלמית?

אני חושבת שכבר עכשיו יש הרשמה לגנים פרטיים, עד כמה שאני זוכרת זה עד סוף מרץ, אבל אני לא בטוחה. תבדקי באזור שלך, צאי לטייל באוטו תחפשי גנים אחרים, תבדיק באינרטנט המלצות - תמיד ישם.

בהצלחהה!!
פייס: ortal_hori

עניתי לך בפורום השני

באיזה אזור בירושלים?

בקעה, תלפיות, ארנונה..

-----------------------
בעזרת ה' נעשה ונצליח :)

לא ירושלמית אבל היה לי חשוב להגיב לגבי רמת הציפיות-
בגיל הזה הדבר החשוב הוא לחשוף אותם למגוון רחב של גירויים,בקצב המתאים.
הכיתה צריכה להיות מקושטת-אבל נעימה,לא עמוסה מדי.
עושים איתם הפעלות של מוסיקה ותנועה שמתאימות לרמת הגיל שלהם.
סיפורים ושירים כנ"ל,הרבה סבלנות לשמוע סיפור ממש בגל שנה וקצת אין להם,
לגבי יצירות.....ברבצק ומדבקות,ממש לא בגיל הזה.....זה מוקדם מדי,
(אולי בבית היא מתעסקת עם זה,אבל כשיש כמה וכמה ילדים הם בעיקר אוכלים את הבצק....בסביבות גיל שנה וחצי יותר שייך להתחיל לקשקש עם צבעים,פנדה,צבעי ידיים,בצק(ביתי עדיף)חימר וכו')
לגבי נושא.....תדעי ששוב,בגיל הזה,אני מניחה שבקבוצה שלה יש גם ילדים קטנים יותר-זה בעיקר בשביל ההורים.
אני מאמינה שגיוון מתון של גירויים יחד עם טיפול טוב וחם-אוכל שינה והיגיינה נאותה בגיל הזה זה מספיק,עם הגיל לאט לאט אכן עולה הצורך בכל מה שכתבת....אבל באמת שהדגש צריך להיות על הטיפול וההקשבה לצרכי הילד.
לגבי חינוך דתי-קודם כל אל תסמכי על הגן בשום גיל לגבי החינוך שאת רוצה להנחיל לילדייך.זה מתחיל בבית.
בגיל הזה זה בעיקר נטילת ידיים,לשיר בבוקר חלק מהתפילה,פסוקים,לתת ביחד צדקה.....לא יותר מזה.
בהצלחה

שושה, אני עם תואר לגיל הרך, אני יודעת על מה אני מדברת.
חשיפה לגירויים היא דבר מאוד חשוב בגיל הזה.
ומדבקות וצביעה זה ממש לא מוגזם. לדוגמה בפורום השני מיכל שהיא בעלת משפחתון סיפרה שהיא כבר עובדת עם הילדים (בגיל של הבת שלי) עם בצק, צבעים ומדבקות.
ולהפך, כשכולם כושים בצק ביחד בגן, הילדים לומדים אחד מהשני כיצד ללוש, למשל ג'ני (שהבת שלה בגן של מיכל) סיפרה שהבת שלה לא רצתה לגעת בבצק אבל כשהיא ראתה את שאר הילדים היא הסכימה לגעת ואפילו רידדה בעזרת מערוך. והבת שלה בגיל של הבת שלי!!
לגבי הנושא, אני ממש לא מבקשת שידברו איתם על חגים וכאלה. נושא הכוונה למשל שבשבוע אחד ישימו דגש על איברי פנים- ילמדו אותם אף פה וכו'. שבוע אחר שאר הגוף, שבוע אחר חיות והקולות שהם עושים.
יש מספיק מה לעשות עם ילדים בגיל הזה.

בקשר לחינוך דתי, ממש לא קשור מה שכתבת. גם אם בבית אני מחנכת אותה לתפילת בוקר (כמובן שאני לא מצפה שתתחיל לדקלם, זה עניין של שיגרה.) או לברך לפני האוכל וכו', היא זקוקה לשיגרה כזו ושמה שמתחיל בבית ימשיך גם בגן.

-----------------------
בעזרת ה' נעשה ונצליח :)

גם לי יש משפחתון לגיל שנה וחצי ובהחלט יש מפגש, ציור, מדבקות וסיפורים וכמובן בר בצק.
כל הילדים משתפים פעולה ברמה כזו או אחרת, לא נשמע לי מוגזם כל עוד זה לא בלחץ אלא מאפשר לכל ילד לבחור השתתפות.

אני בירושלים אבל לא קשורה לתמ"ת אז לא נראה לי שיתאים לך

ראשית-לגבי החינוך הדתי,לא התכוונתי להעביר בקורת ואם זה היה נשמע ככה אני מתנצלת,אני בהחלט מסכימה איתך לגבי עיניין השגרה שצריך להמשך מהבית לגן ולהיפך.
לגבי נושא-חשבתי שאת מתכוונת לנושא מורכב יותר.
לגבי יצירות וכו'...כאן דעותינו חלוקות.מהניסיון שלי בנתיים,בגיל שנה וארבע...הם עדיין בעיקר ניסו לאכול את הבצק.כולם ללא יוצא מן הכלל,ורק בגיל שנה וחצי הם ממש מתחילים להתעסק איתו ולהינות מזה.בגיל שנה שנה וחודשיים לא היה מה לדבר בכלל.
גבי מדבקות וכו',אני אישית לא נותנת.הגישה שלי(ואם את באה מהתחום בטח למדתם על מגוון גישות)היא לתת לילד כמה שיותר חופשיות יצירתית,דפים גדולים,בלי דפי צביעה,בלי מדבקות,בלי לצייר לו דברים,לתת לו כמה שיותר מקום לפתח את הדימיון.הרעיון שעומד מאחרי הגישה הזו הוא שאצל הילד בגיל הזה מתקבעים הדברים במח,ואם אני אצייר לו ילד/פרח או לא משנה מה,יתקבע לו שככה צריך לצייר את זה.אם לא אעשה זאת,מאוד יתכן שהוא יתחיל לצייר זאת בעצמו באופן שונה לגמרי.כמו שהוא רואה את זה.
בכל מקרה,מה שאת מתארת לגבי המעון,נשמע כאילו באמת לא משקיעים בהם.

יש לי משפחתון בבית,וכל שבוע אני שולחת מייל עם תמונות וסיכום של השבוע,מה עשינו וכו',תנסי להציע את זה להנהלה,אולי ככה הם יהיו חייבות להשקיע קצת יותר כי ידעו שיש להורים מעקב מה הן עושות עם הילדים....

אמא ויותר- איפה המשפחתון שלך נמצא?

שושה- ברור שאת הברבצק הם שמים בפה , אבל העיקר החשיפה, ובפעמים הראשונות הם בעיקר יתעצבנו שאי אפשר לאכול את זה, ולאט לאט ילמדו ללוש. בקשר למדבקות, אני יושבת עם הבת שלי עם דף, נותנת לה מדבקה ביד, ובהתחלה הראתי לה איך מדביקים. עכשיו היא כבר ממש מנסה לבד, לפעמים הולך ולפעמים לא. ציור זה יותר מסובך בגלל שהיא צריכה להתרגל לאחוז את הצבע בצורה מסויימת ולהפעיל כמות מסויימת של כח על הדף. אבל היא מנסה, ולמרות שלרוב היא לא מצליחה אני ממשיכה לחשוף אותה לזה, בסוף היא תבין ותדע לצייר. והיצירה מפתחת מאוד את הדמיון וגם את הביטחון העצמי של הילד. לכן מבחינתי לחשוף לזה כמה שיותר מוקדם.

-----------------------
בעזרת ה' נעשה ונצליח :)

מסכימה איתך! בהצלחה במציאת גן
פייס: ortal_hori

לגבי המדבקות,למרות שאני במשפחתון שלי לא נותנת ועושה איתם דברים אחרים,תנסי להדביק לה על גב כף היד את המדבקה,יותר קל להסיר משם את המדבקה וחווית ההצלחה קרובה יותר.
לגבי צבעים,אני נותנת צבעים עבים עם גוון חזק עם בריסטולים גדולים על הרצפה,יש לי במשפחתון בת שנה שכבר מצליחה לקשקש,כי הצבע עצמו גדול וכך גם המצע לציור,לא זז,לא צריכה להשאר בגבול הדף כי יש מספיק מקום.הם ממש לפעמים יושבים על הבריסטול ומקשקשים,או שוכבים על הרצפה,הם מאוד נהנים תנסי.
אני גם נותנת להם טוש-טוש,גואש בבקבוק קטן כמו טוש ועל זה הם בכלל חוגגים.
ובגלל שבגיל הזה זה באמת יותר להתנסות בחומר ולא ממש יצירה,אני קוראת לזה הגשת חומרים,ככה גם למטפלות וגם להורים ברור שהעיקר זה ההתנסות בחומר ולא התוצאות.

אני רוצה לשתף אותך במשהו,כשהבת האמצעית שלי הייתה בת שנתיים וחצי שלוש,היא הייתה בגן עם גננת שנחשבה מאוד משקיענית-הגן היה מתוקתק מבחינה ויזואלית,תמיד קישוטים מושקעים וכו',העבודות....הבת הגדולה שלי לא הייתה מביאה כאלו הבייתה.
אבל מה?זה בכלל לא היה לרמת הילדים....אני עבדתי באותו בגן בכיתה אחרת וכשהם היו ישנים הייתי רואה אותה יושבת ומכינה את העבודות שלהם....וכמובן שגם הרמה החינוכית שלה לא תאמה את הילדים.לא הייתה הקשבה באמת לילדים,שום חוש חינוכי....אולי מהמקום הזה גם הגבתי לך לכתחילה,כי היינו בגן שהיה כ"כ מושקע על פניו אבל תכל'ס הבת שלי לא קיבלה שם כמעט כלום מבחינת הרגלים(כמו לאסוף צעצועים),לקום לכיור לטול ידיים(בגלל שזה היה פשוט יותר היא הייתה מביאה להם קערה לשולחן ונוטלת שם),ועוד כל מיני כאלה...בדף קשר השבועי היא בקושי ידעה לענות על משהו ורוב הידע שלה היה באמת מהבית ומהשנה הקודמת,בה אני הייתי המטפלת שלה(רוב השירים למשל שהיא זכרה היו מהשנה הקודמת).ושתביני,היא ילדה סופר חכמה(לא כי אני אמא שלה,באמת)בקיצור,בגנים צריך לבדוק את כל הרבדים,ובאמת באמת מה שניסיתי לומר מלכתחילה שגם במעון הכי מושקע קודם כל תבדקי שהגננת אכן מתאימה לתפיסה שלך איך את רוצה שיטפלו בילד שלך.
שבת שלום