-
מיד אחרי הלידה שאני הייתי מלאה בהורמונים -היחסים ידעו ירידות
הייתי מתעצבנת למה הוא הולך לעבודה ולא נישאר איתי בבית
-
היה קצת קשה בחודשים הראשונים, כי רוב תשומת הלב שלי הלכה לבריאל
וגם יש את התקופה של המשכב לידה - זה היה מאוד קשה לשנינו גם פיזית וגם נפשית!
אבל לאט-לאט הכל הסתדר, ברוך השם
-
מאד מאד קשה בהתחלה
רק אחרי יותר מחצי שנה התחיל להסתדר
-
כמו שהבנות אמרו...
כולם עוברים את זה
הזמן אינדיבידואלי בין כל זוג
-
היו תקופות פחות ויותר טובות, כמו אצל כל זוג אחר לדעתי
אבל אני חייבת לשבח את בעלי על זה שתמיד עזר (ועוזר) בכל מה שאפשר
ותמיד היה הקיר התומך שלי, זה שסופג את העצבים ולא מגיב
ורק אחרי שאני נרגעת מסביר בצורה רציונלית למה התעצבנתי
-
יוליה בעלך כמו בעלי...
מה המזל שלו?
-
בעלי מזל טלה
-
אף על פי שבעלי היה עוזר במה שיכול- בזמן שהיה בבית - הרגשתי שקשה לי מאוד...
כי בדיוק הוא היה בתקופה עמוסה ואני עם כל ההורמונים הייתי בוכה בקלות
אבל דאגתי לתחזק את היחסים ולא ויתרתי
דווקא היה לי קשה בהריון השני- כי לא תפקדתי בכלל בהתחלה והרגשתי כמו סוג של אי הבנה כלפי...
אוף בא לי עכשיו לבכות שאני נזכרת בזה
-
בגדול היחסים שלי עם בעלי טובים מאוד
אבל כיוון שחזרתי לעבוד אחרי הלידה של מיקה לאחר שבוע
(הייתי מורה פרטית בזמן הלימודים)
התחיל מתח סביב הנושא של ההנקה והיחסים השתנו...
בנוסף, בגלל שהיו כל כך הרבה משברים בזמן ההנקה
אני הייתי עצבנית מאוד בתקופה הזו.
מזל שבעלי טיפוס מקסים (כמו של לייטלי ויוליה)
-
החודש וחצי הראשונים לא היו קלים לי בכלל
בגלל שהייתי מפוצצת מהורמונים בגלל שבכיתי על כל שטות
בגלל שילדתי מאומות בקיסרי וההחלמה שלי היתה סיוטית ונשפית זה מאוד הקשה עליי
וגם כי הרגשתי שהחיים של בעלי ממשיכים הכל כרגיל ואני סוג של קורבן שמעתה ואילך גמרו לו החיים
עד שלאט החלמתי מהקיסרי וההורמונים נרגעות והפנמתי את עצם היותי אמא והתרגלתי לזה ואז כשחזרתי אני לעצמי גם הזוגיות שלנו חזרה לעצמה
-
קשה רצח, מעייף נורא. לא כולם מצליחים לשרוד חשוב לדעת לשתף ולא לשמור בבטן, לומר הכל ולנסות לה**** קצת זמן ביחד. זה קשה לאללה, בעיקר שיש יותר מילד אחד....
פייס: ortal_hori
-
תודה שעניתן מדהימות
-
בהיריון עברנו-דירה: ממש לפני וכעבור 4 חוד' שוב כשכבר הייתי בהיריון,כך שזה גם הוסיף עומס.
אנחנו היינו בעיצומם של הלימודים, זה הסיוט-האמיתי שזכור לי,כי בכל-דקה פנאי,רצנו ללמוד.
החלב נגמר לי בגיל 4.5 חוד' של נעמה,כי לא-ישנתי/אכלתי/שתיתי.
בעלי גם עבד משרה-מלאה ואני רציתי להיות גם אם במשרה-מלאה.
מבחינה-כלכלית: כל הציוד יד 2,כך שזה לקח זמן ואנרגיות להשמיש ציוד ישן (לנקות וכו')+לשדרג בעת-הצורך.
כמובן,שכל-התחזוקה של הבית היתה על-שנינו (לא לקחנו מטפלת,עוזרת).
ימי ו' בוקר: בעלי החליף אותי ואני רצתי: לסידורים או לעבודה בסידור בתים/עסקים: ע"מ לקבל ציוד שווה ונראה כחדש.
בצהריים: עשיתי שיעורים-פרטיים,שיהיה לנו כסף-מזומן נזיל..
אמל'ה,איזו תק'
shira
-
אני זוכרת שאחרי הלידה הייתי ממש עצבנית על כל דבר ומאוד לחוצה
לאו דווקא על בעלי, הפוך... נראה לי יותר עם אנשים אחרים.
אפשר להגיד שבאופן כללי - היחסים שלי עם בעלי רק השתפרו והתקרבנו המוןןןןןן מאז מהלידה
-
סקר ממש חשוב, תודה לייט לי שהעלת את הנושא. אני יכולה להגיד שאני מאוד חוששת מהתקופה שלאחרי הלידה. בעלי מקסים ותומך, הוא גם לוקח הרבה על עצמו מבחינת העזרה בבית. לפעמים אני מתביישת לומר שהוא עושה אפילו יותר ממני
-
מאמי נראה שאני ואת באותו שלב בחיים פלוס מינוס
-
קשה קשה.... אנחנו עוד בתחילת התקופה ודי מרגיש שאני עושה את הכל, בעלי לא מסוגל לעשות כלום לבד הכל צריך להיות ביחד וזה נורא קשה עם תינוק בן 3 חודשים שדורש המון תשומת לב ולא אוהב לישון במהלך היום

הולכת לישון עייפה... גמורה.... סחוטה.... וקמה בבוקר לחיוך של הנסיך הקטן שלי וזה שווה הכל.
-
חחחח כן, אנחנו די חופפות.
יש לי ואת מוזמנת
orly avramashvili
-
אצלינו חלה ירידה מאוד גדולה במערכת יחסים.
עברו שנתיים כמעט ועדיין אני לא מרגישה שהתגברנו על זה לצערי.
-
ויקוש -
-
ויקי- סיפורים כמו שלך לצערי יש כל כך הרבה ומשם באה שאלתי
אני מאוהבת בבעלי עד מעל הראש, סוג של שגעון כזה..
הוא באמת גבר חלומותיי, מפנק, אוהב, מצחיק, לא עצבני, עוזר, מכבד, מבין, חכם
ומשם בא החיבור אליו...
וזה הפחד שלי, שאחרי 9 שנות הכרות ושנה וחצי של נישואין תבוא יצורית קטנטנה ו״תהרוס״ הכל
באמת מקווה שזה לא יקרה אצלי
תודה
-
אצלנו היו קצת הורמונים בהתחלה והתעצבתי על כל דבר ( בשבוע הראשון) אבל ברור לי לחלוטין שזו הייתי אני ההורמונים והצד החצי מרוקאי שלי ....
אבי מדהים גם בהריון וגם עכשיו הוא עושה הכלללללל החל מלעזור לי בבית( כלים,מכונות,שטיפה וכ׳). ועד לקום איתי כל לילה שהוא לא תורן... אני מניקה והוא מחליף טיטול. ובכלל המערכת יחסים נכנסה למוד רגוע וכיפי
ואני חושבת שבגלל ששוחחנו על הנושא לפני ההריון והלידה... ואמרתי לו שאני חוששת שאני ירגיש שאנחנו אוהבים את הילד יותר מאשר אחד את השני(היום אני מבינה כמה זו אהבה שונה! )
אבל מאוד ברור לי שאצל זוגות רבים בגלל הקשיים(לילות בכי ומה לא..). איך הזוגיות נעלמת.. וצריך לשמור עליה!
-
הלידה שלי חיזקה את הקשר בייחוד לאור כל מה שעברנו
אני לא יודעת עם את מכירה את הסיפור שלי אבל היו לי תאומים תאיר ועוד עובר
בחודש 9 3 ימים לפני הלידה העובר נפטר ונאלצתי לעבור ניתוח חירום כדי להציל את הנסיכה המהממת שלי.נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית
בנוסף עשו לי רשלנות בפצע של הניתוח והייתי צריכה לשטוף מידי יוםכמובן שלא הייתי מסוגלת לגעת בדבר המזעזע הזה בעלי שטף וניקה לי ממש "סעד" אותי
הקשר התחזק מאוד ואני אוהבת אותו מקווה שזה ישאר ככה כל החיים
כי באמת שאין עליו ויש לי מזל גדול שזכיתי לקבל כזה גבר מדהים 5555
[/center]
-
ענבל יקירתי לא הכרתי את הסיפור...
-
[/center]