אני לא יודעת מה לעשות! - הריון ולידה

אל תוותרי גם שזה כואב לשמוע אותו בוכה נסי להישאר עוד קצת בסלון ולתת לליהוא להיות עם אבא שלו...

אני בטוחה שקשה גם לבעלך לראות שליהוא פשוט לא רוצה להיות איתו ומעדיף אותך יותר.... וכל פעם שאת רצה כשהוא בוכה את בעצם "מפריעה" לקשר שלהם.

נסי את זה יום יומיים אפילו שלושה

את הכי חכמה בעולם! אני הכי מחזיקה ממה שכתבת!

"לבעלי כואב ואני רוצה גם לנוח"..משהו בסגנון הזה..

א. בעל או אישה שרוצים להיות אקטיביים,אין להכחיד ולנוון אותם: זוהי דעתי,שילד צריך 2 הורים אקטיביים ושותפים מלאים בטיפולו ועל הילד להיות קשור לכ"א מהם וזאת המתנה בשבילו,שאתם תיתנו לו,שהוא יאהב גם אותך וגם אותו.

ב. גיוון דמויות מטפלות: ילד צריך לדעתי כמה דמויות מטפלות (אבאמא),כדי שיסתגל לגן וכו' יותר בקלות בעתיד.
מה גם,שהוא מרוויח חשיפה לסוגי מגע שונים,קולות שונים וכו'.

ג. הכי חשוב: עלייך להתרענן,לנוח- זה מאוד חשוב בעיני בהורות.
אמא-רעננה ולא אמא שחוקה ומותשת.
פעם ראיתי זוג-הורים,שהיה מגיע בקביעות עם הילד אחה"צ לגן-שעשועים.
הם היו שחוקים,עייפים מרוטים ולעיתים גם מתוחים ומטיבים להסוות את העויינות-הסמויה ביניהם.

זה נתן לי להבין,שילד מעדיף הורה אחד רענן במקום 2 שחוקים.
אנחנו תמיד היינו במישמרות,כי אחד למד,אחד עבד,סידר את הבית וכו'..כך שמי שהיה עם נעמה,היה עם הכי הרבה רעננות.

גם היום,זאת השיטה,היום בעלי הלך לאסוף את נעמה מהגן,כי אני הייתי עייפה,אז נחתי בבית עם שירה ואח"כ התחלפנו,אני הלכתי עם נעמה לחברים ובעלי נשאר בבית עם שירה.

איך תעשי זאת? תמשיכי בעיקביות ובהדרגה לקרב ביניהם ולתת פידבקים-חיוביים לבעלך על כל הישג.
shira

ליזום בהתחלה פעיליות משותפות ל3 משחקי ידיים בינך לבין בעלך ריקוד מולו שירה לדבר על בעלך לליאו בנוכחות בעלך וליצור אווירה חברתית וכייפית ורגועה
ואט אט יותר לתת לבעלך להיות אקטיבי ואז אט אט להוריד את המינון שלך את תנוחי בחדר והם יהיו יחד בסלון וגם אז קודם מהחדר לצעוק ליהוא אבא איתך אבא אוהב אמא כבר מגיעה שירגיש שזה בטוח גם איתו וגם הוא יכול להסתדר איתו
לא קל אבל אפשרי בהצלחה

אני אחזק את מה ששלי אמרה- אל תוותרי להם
ומה שמרווה אמרה- אל תנווני את בעלך
ומה שדובונית אמרה- בעל אקטיבי

ומסר לליהוא- אבא שלך סבבה לגמרי, הוא כ"כ סבבה שכשאתה לא רגיל אליו וצורח
לו אני לא לוקחת אותך כי אני יודעת שאתה בידיים טובות. אם היית בידיים רעות הייתי לוקחת.

וכשאת בבית ובעלך בבית, שהוא יהיה איתו כל הזמן, שהוא יהיה יותר דומיננטי.
כי לך להיות דומיננטית יש זמן כשבעלך בעבודה.

הוא יתרגל ויהיה בסדר. הרי גם אליך הוא התרגל, ולמד שאת דמות בטוחה ואפשר להרגע אצלך. אז גם אצל בעלך הוא צריך ללמוד, וזה רק בקפיצה למים עמוקים.
הרי גם אצלך הוא למד בידיוק ככה.

מחזקת את כולן לא לוותר!

ככה היה לנו עם הגדולה וויתרתי ואפילו לשירותים לא יכולתי ללכת, כל פעם שהייתי מביא לו אותה צרחות. מיותר לציין שעד היום כשיש לה חלום רע היא מוכנה שרק אני אקום אליה בלילה, אם בעלי מגיע היא תצרח עד שאני אגיע.

לעומת זאת עם הקטן כבר הייתי חכמה ולא התרגשתי מהבכי ובאמת הוא נותן לשנינו לטפל בו. הם מנסים אותנו, חשוב שתהיי חזקה גם בשבילך וגם בשביל בעלך שלא ירגיש מנודה.

היי! אני מתפלאת שכבר בגיל כזה ליהוא מתנגד ללכת למישהו...

מבינה לליבך לגמרי, צריך פשוט להיעלם מהעין שלהם ככה שיבינו שהם לבד עם אבא שלהם, ברגע שהם רואים אותנו הם תמיד יעדיפו אותנו האמהות כי אנחנו איתם כל היום.... צריך פשוט להשאיר אותם ולהיעלם בינתיים ללכת להתעסק עם דברים אחרים...
מודה... כשזה מגיע לשלב של צרחות אני נשברת ולוקחת אותו קשה לי לראות אותו ככה, אני חושבת שהם צריכים להתרגל כשהם רגועים אז אני מרגיעה ואם אפשר אז מחזירה אותו לאבא שהוא רגוע יותר.
במקלחות זה הכי קשה ובעיקר בשעות האחרונות של היום מבחינתם, הכי לא רגועים...

כמו שכבר נאמר מעליי, פשוט לא לוותר ולתת לבעלך לטפל בו.
בהתחלה אולי ליהוא יפתח התנגדות או יבכה אבל בסוף הוא יתגבר על זה ויבין שהכל בסדר ושזה אבא.
את הרי לא מצילה אותו מאיזו מפלצת נוראה שרוצה לאכול אותו חחח חס וחלילה
הוא פשוט פחות רגיל לבעלך כי את איתו במשך כל היום, זה טבעי וזה נורמלי.
אבל לא לוותר - בעלי תמיד אחרי עבודה היה מגיע ולוקח את אריאנה לכמה שעות למשחקים, החלפות חיתולים וכו' -
עד עכשיו הוא עושה את זה.
ואני לא יכולה לתאר לך במילים כמה שהיא מטורפפפתתתת עליו