מחשבות של לילה - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • הם ישנים.
    התחלפו במיטות, כל אחד במיטה לא לו, התחפרו בשמיכות וצעצועים.
    בקושי הבנתי מי איפה.
    נכנסתי לכסות בפעם המי יודע כמה.
    שלושה. (מתי הספקתי?)
    התינוק שלי במיטה הגדולה.
    פתאום הוא כזה גדול. בכלל לא תינוק. גבר קטן. כמה מתיקות יש בו?
    מרגישה שהוא המתנה שלי. הוא רק שלי ורק בשבילי (טוב, נו, אולי גם של בעלי. קצת).
    כל כך עקשן, כל כך בן שנתיים. כל כך יכול לשגע לפעמים. אבל כל כך ילד טוב. כל כך רגיש לסביבתו. מחייך תמיד. חוץ מהזמן שהוא זועם.
    ממלמל משהו מתוך שינה, מקבץ את הגבות. חלום רע?
    מלטפת ומרגיעה. מחייך ונמתח במיטה. לפחות מהחלומות הרעים אני יכולה לשמור אותם.
    הלואי ואוכל להגן עליהם מכל הדברים הרעים בעולם.
    מיכלי שלי ישנה כרגיל הפוך. רגליים על הכרית. כרגיל הורידה גרביים (ושמה אותם מקופלים ליד המיטה). אני כבר לא מנסה להחזיר.
    כזו שלווה.
    רק בשינה אפשר לראות אותה כל כך רגועה ונינוחה.
    כמה אנרגיות יש לילדה הזו!
    כמה אש!
    כמה שמחת חיים יש בילדה הרזונת הזו?
    ושוב נזכרת שהגננת ביקשה לדבר איתה כי בזמן האחרון ההתנהגות שלה לא משהו. ושוב דואגת שזו רק ההתחלה, וכמה עוד יקראו לנו לשיחות לבית ספר בעתיד?
    אבל זה לא מרוע. בכלל, אין בילדה הזו טיפת רוע.
    היא פשוט חיה את החיים לפי החוקים שלה.
    וזה לא אשמתה שהעולם מסרב להתנהל לפי חוקים אלו.
    אביגיל. כבר ממש בוגרת. אבל דווקא עכשיו, כשישנה, היא נראת קטנה יותר.
    אולי כי בשינה היא יכולה סוף סוף להשתחרר מהדברים שמטרידים אותה ביום.
    היא יכולה להפסיק להיות כל כך רצינית, כל כך מחושבת. יכולה להפסיק את התחרות התמידית שלה עם אחותה ופשוט להרשות לעצמה להיות ילדה בת 5.
    שוב התהיות לגבי הבית ספר.
    וגם לגבי השן שהיא כבר יומיים מתלוננת שכואבת לה. צריך ללכת לרופא שיניים.
    הדאגות לעולם לא יפסקו. תמיד יהיה משהו לדאוג לו לגבי כל אחד מהם. זה כבר חלק ממני.
    לא משנה מה אני עושה במשך היום, תמיד בראש, איפשהו ברקע, אני דואגת לגבי מי מילדיי.
    שלושה ילדים.
    כל כך שונים זה מזה.
    כל אחד עולם ומלואו.
    ושלושתם זה העולם שלי.
    הם כל כך משלימים אחד את השני.
    נותנים לי לחוות את כל כל הצדדים של אמהות.
    בלי כל אחד מהם העולם שלי לא היה שלם, אני לא הייתי שלמה.
    כמה מזל יש לי שיש לי איתם. כל כך מוצלחים, כל אחד והצד החזק שלו. כל כך יפים ומושלמים. בריאים וחזקים.
    כמה אושר...

    __________________________________________________________________

16 תגובות
עמוד 1
  • כמה את מרגשת
  • איזה מרגש... אפילו התחברתי לחלק מהדברים שלרשמת
  • מילים מהלב שנכנסות ישר ללב
  • באמת מרגשת שולי
  • ויש להם אמא כזו מדהימה!!

    כזה כיף, מרגיע וממלא אוויר, להסתכל עליהם ככה כשהם ישנים!
    http://www.ipanel.co.il/index.php?page=join&content=join&referrer_id=32212
  • איזה מרגש
  • מדהים
    אני חושבת על זה המון שאין אחים שיש להם אותו אופי למרות הגנטיקה והסביבה.
    לפעמים אני חושבת שמה שמשפיע על האופי והאישיות זה הסדר בו נולדו הילדים במשפחה.




  • פייס: ortal_hori


  • שולי... כל כך מרגש
  • תודה.
  • כתבת מקסים

  • וואו... רק עכשיו קראתי...


  • ]

  • מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
    ------------------------------------------------------------------------------------------
    לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
    ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
    לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

    --------------------------------------------------------------------------------
    אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה