מתפרקת........ לא לבעלות לב חלש!!! הודעת תודה בסוף - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אני מתביישת אפילו להוציא את זה
    מפחדת שיחשבו שאני משוגעת....
    לא יודעת מאיפה להתחיל ולא בטוחה מה אני בכלל רוצה...
    אבל אני כנראה חייבת להוציא....
    עברתי 2 תאונות דרכים אחת לפני כשנתיים וקצת רגע לפני שנקלטתי להריון והשנייה בחודש 9 לפני שנה וכמעט 5 ח'
    זוכרת את התאונות כאילו זה קרה לפני רגע...
    הגב של סובל מכאבים איומים שאין מילים לתאר כמה כואב
    כולי התעקמתי מהכאבים שמהם אני מנסה לברוח ההליכה כבר לא ישרה...
    טופלתי בפיזוטרפיה בשיאצו ואין הטבה ובחודשים האחרונים יש החמרה עם טיפולים נוספים שניסתי כמו כירופרטיקה דיקור ושיאצו שוב..
    הרגשתי ששפיות דעתי מתעררת....
    הבדיקות מראות יש משהו דלקתי קל אך לא משהו שיסביר את רמת הכאבים הנוראים האלה....
    הימים חולפים והמחשבות האיומות שאולי מפספסים משהו נוראי כמו את המחלה מנקרות במוחי ללא הרף ויחד איתם המוות.... כן שלא נדע אבל זה הפך להיות נוראי...
    השינה הגרועה בלילות, החוסר ריכוז הענקי ומה לא....
    לפני כמה שבועות כבר לא יכולתי יותר ופניתי לפסיכולגית באופן פרטי אין לי כסף לזה אבל הייתי חייבת מישהי שתגיד לי מה לעזאזל קורה כאן
    מבחורה של שליטה וכוח לבחורה שהסמרטוט ריצפה יותר חזק ממנה...
    ואז היא אמרה שני מילים
    פוסט טראומה
    2 מילים שאומרות עולם ומלואו
    ואז הצליח להתפנות לי תור לאחד הפרופ' הנחשבים בתחום האורטופדיה ההוא למעלה כנראה שם לב שאני עומדת להשתגע והתפנה תור ואז גם הוא אמר הרבה מתהליך הריפוי והצלחתו תהיי רק אם תטפלי בבעיה הנפשית פוסט טראומה....
    הייתי המומה מעצמי איך הגעתי למצב כזה
    ועכשיו מה הלאה
    צריך למצוא פסיכולוג/ית דרך הקופה ומישהו טוב
    ולעשות טיפול ביופידבק
    ואוסטאופתיה
    ועוד ועוד .....
    והרבה עינייני בירוקרטיה שפשוט אין כוח להתמודדות עם כלום...
    ובינהם משפחה (לא בעלי) אימא אבא שלא הכי מקבלים את זה שאני כנראה סובלת מזה (אמרתי להם את זה בחטף ופרצוף אחד גרם לי להבין שעדיף לסתום כרגע)....
    קשה לי כן זהו הוצאתי את זה שבורה לרסיסים ולא יודעת איך אוספים את הכל בחזרה...
    לא יודעת , מעולם לא שפכתי בצורה כזו רציתי להיות חסויה אבל לא הרגיש לי נכון...
    מה שכן חייבת לציין שהבת שלי היא האור של חיי והכוח ולה אני נותנת את הטיפול הכי מסור בעולם גם אם הכי קשה לי בעולם... מה שגורם לי לחשוב שאני לא נותנת לה מספיק למרות שלפי טבלאות משרד הבריאות היא עברה את כל המבחנים טפו טפו עד כה אבל עדיין לא פשוט בכלל....
    תודה למי שקראה עד פה
    סליחה שלא הגבתי לאף אחת
    ערב לא קל...
    סליחה מהענקית והגמדית שלי שלא הייתי במיטבי ביומיים האחרונים
    בשורות טובות
20 תגובות
עמוד 1
  • יש לך פייס?
    אם לא מייל
    יש לי מה לכתוב אבל לא רוצה סכללי...




  • מאמי לפני כמה ימים נבחנתי על קורס בPTSD
    קודם כל חשוב לפנות לטיפול כי יש טיפולים
    חשוב מאוד שתהיה לך סביבה מבינה ותומכת שיכירו את התופעות

    בהצלחה מדהימה שכמוך

  • וואו
    אהובה שלי
    אין לי מילים.
    את כל כך מכילה ומהממת
    תמיד מעודדת ותומכת ואכפתית וקורנת
    שלא עלה בדעתי שכל זה עובר עלייך
    ואפילו לא אמרת כלום.

    שתדעי לך שאני מעריצה אותך!!!
    על הכוחות שיש לך
    ושאת נותנת לאחרים
    ומתמודדת עם כל זה בשקט

    אוהבת ומחבקת חזק

  • 1. יש לך הבחנה! !!!!!!!!!!!!
    2. עזבי את אמא ואבא, אני אומרת אל תצרי איתם אפילו שיחה חוזרת או
    אל תגידי שאת הולכת לטיפולים כאלה ואחרים, מקסימום "טיפולים לגב" זה מספיק.
    יש לי אמא דומה (לא מאמינה לאבחנות גם כשפסיכיאטרים רושמים לה יפה וברור היא תמציא תרוץ, אז אל תעזרי מילא, אבל למה ככה למחוק את הבעיה?! #@%)
    בקיצור, פחות לשתף אותם זה פחות לבזבז כוחות נפשיים...
    3. נכון החלבון בשתן שלי? המעקב הצמוד מידי והמון דברים ולחץ התפוצצו לי ביום בהיר... אז הנחתי לזה. חודש לא עשיתי כלום. נחתי מזה, היום באתי לרופאה ולקחתי הפניות חדשות לבדיקות ותורים.
    תעשי ככה גם! את יודעת מה את צריכה, יש לך רשימה יש לך הכל, למדת את זה, אז תנוחי וכשיבוא לך תתחילי לקבוע משהו.
    גם עצם זה שאת יודעת מה הבעיה+מה הפתרון+ איך מתחילים להשיג אותו, זה כבר פחות לחץ, כבר יותר מודעות למה שקורה, עכשיו זה בידיים שלך, בזמן שאת רוצה את עושה. הכי שליטה. הכי כוח. כבר הריפוי יתחיל בעצמו.
  • כ"כ עצוב לי שאת כך סובלת
  • דובונית יקרה שלי !!!
  • תרגישי טוב


  • מקסימה אחת, אני שולחת לך טונה של חיבוקים




  • מצטרפת לכולם!
    לא חושבת שזה עושה אותך שונה ממישהי.. את אמא מקסימה למרות ה-כ-ל.
    שאנחנו פה בשבילך תמיד!
    קבלי המוני חיבוקים

  • מתוקה כמה כוחות יש לך
    ורק מראה כמה את חזקה
    אני מקווה שהכאבים יחלפו וימצאו פתרון
    עצוב לשמוע על הכאב ועל הפוסט טראומה
    ורק שתדעי שזה נפוץ מאוד ולגיטימי והכי טבעי בעולם
    את עברת דברים מאוד לא קלים
    טוב שיש לך את הבת שלך שהיא מדהימה והאור שלך בחיים
    מאוד חשוב שיש משהו שמחזק ונותן כוח
  • אין מה להיתבייש!

    אני יכולה להבין אותך ממש טוב..
    לגבי השיחזור וכו.
    לפנח חצי שנה עברתי תאונת דרכים מאוד קשה.
    כרגע נורא מפחדת לנהוג בלילה לבד, ועוד יותר מפחיד זה כביש שלידו יש חומה ואין שולמיים אלא חומה.
    תמיד חושבת רק לא להיכנס בזה..

    קודם כל לטפל! לטפל בטראומה, לטפל בנפש ובגוף במקביל!

    שולחת ים חיבוקים!




  • איתן הקטן שלנו אתה הדבר הכי טוב, הכי מושלם והכי מדהים שקרה לנו בחיים.
    מודה כל יום לאל שיש לי אוצר כזה.



  • אוייי בובה שלי כמה את סובלת
    כמה לא מגיע לך !!!
    אבל את תתגברי על הכל את אישה חזקה ויש לך לב גדול ורחב
    אני פה בשבילך לעבור את כל זה יחד תשלחי לי את הנייד שלך
    או אם את רוצה אשלח לך את שלי בפייס תתפרקי תוצאי הכל גם אני עברתי פוסט טראומה
    מרגישה לפעמים שזה עוד קיים אבל התגברתי על הכל בע״ה גם את תצליחי אם קצת עזרה
    [/center]
  • מקסימה אחת..
    לפחות עכשיו את יודעת מול מה את מתמודדת.
    אני מקווה שתמשיכי בטיפול הפסיכולוגי - יש דברים שאין בהם קיצורי דרך..
    אני כאן בשבילך בכל פלטפורמה יקירתי


  • תפני אלי בפייס (LIBI FLIGEL-GOLDBERG)
    לפחות בנושא אחד אולי אוכל לעזור לך.
    וחוץ מזה, אני לא מבינה למה את מביישת? פוסט טארומה מבחינת הרפואה זה מחלה. זה אמנם לא משהו מוחשי כמו שבר, ובגלל זה קשה לאנשים לקבל את זה.
    אבל טוב שפרקת, ועוד יותר טוב שאת מטפלת בזה.

    בכל מקרה תפני אלי בפייס או תני לי את שלך.
  • הי בנות,
    תודה רבה לכל מי שהגיבה
    אחרי שרשמתי די נבהלתי מעצמי אני לא נוהגת להכביד עם בעיותי בדרכ
    תודה לכל מי שקראה
    תודה למי שהתיחסה
    תודה למי שה****ה מזמנה וענתה
    תודה על הטיפים
    תודה על המילים החמות
    על הצעות העזרה ועוד אלפי תודה רבה פשוט על מי שאתן..
    הפייס למי שרצתה עומר וליטל קלפוס
    אני אכנס מסודר מאוחר יותר אני גם מיום ראשון עם וירוס בטן לא קל במיוחד..
    בעלי אתמול אפילו נשאר בבית אחהצ חשבתי שאני טוב יותר אז הלכנו לחפש תחפושת וחזרתי על הפרצוף...
    יהיה בסדר יום חדש שלישי פעמים כי טוב
    יום נפלא
  • אהובתי יקירתי
    המון דברי אני רוצה לומר ופשוט לא יודעת איך להתנסח בצורה הכי חמה הכי מעודדת והכי תומכת שמגיעה לך.
    אז קודם כל באמת באמת חשוב לי שתדעי שנכנסת לי כל כך עמוק ללב בצורה שקשה אפילו להסביר. ביום ההוא שהתקשרת אלי רק כדי להציע לי ..... הבנתי שאת אחד האנשים הנדירים והמדהימים שקיימים.
    וכואב לי כל כך כל כך שדווקא לאנשים מדהימים כמוך הצרות מחליטות להגיע ולהישאר
  • היי דובוניתוש.
    אני קוראת את התגובות שלך. וכמו שהבנות אמרו לך פה לא פעם אחת את ממש אישה מקסימה. אני נהנת לקרוא את התגובות שלך!
    ולענין עצמו. אין לך ממה להתבייש לרגע!!!
    אני כלעך מבינה אותך!
    אני ובעלי עשינו תאונה לפני החתונה. התקרבנו לצומת והיתה לנו זכות קדימה ומישהי באה מהצומת והתנגשה בנו. האוטו הלך קפוט. אנחנו יצאנו בנס.
    תקופה מאוד ארוכה אחרי זה הייתי יכולה לפרוץ בבכי באמצע נסיעה כי היתה בטוחה שעוד פעם הולכים להתנגש בנו .
    היום זה קצת התמתן. אבל אני עדין מפחדת. וזו אחת הסיבות שאני דוחה את הרישיון. וכן. יש שמזלזלים בתחושותי כי הם לא מבינים. אבל אני ידעת שזה בסדר. מותר לי לפחד.
    אל תפחדי מתגובות של אף אחד. אם את זקוקה לטיפול תלכי לקבל אותו. ואת לא צריכה לתת לאף אחד גין וחשבון.
    גם לא להורייך. אני מבינה את ההדחקה שלהם שמה פתאום הבת שלנו טראומות ופסיכולוגים. אז את לא חיבת לספר.
    הייתי אפילו ממליצה לך על תרופות טבעיות להרגעה כמו רסקיו. זה לא יזיק זה בטוח.
    ואין לך מה להתביש לרגע במה שאת עוברת. הנפש שלנו מאוד עדינה וקל מאןד להפחיד אותה לטווח ארוך. ואנחנו צריכים לדאוג לרפא אותה. וזה לא אומר שאנחנו משוגעים. להפך. זה אומר שאנחנו דואגים לעצמנו. ואם לא בשבילנו אז בשביל הילדים שלנו. כי הם לא יוכלו להתמודד עם אמא מפוחדת כלכך.
    שולחת לך ים של חיבוקיפ!
    תעדכני אותנו!
  • וואווו.קראתי פעמיים, לא האמנתי שזו את
    פייס: ortal_hori


  • תודה מתוקנת
    נונילה_פנונילה
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה