הריון שני- איך מחליטים? - הריון ולידה

כפרה עלייך, זה תלוי בהמון גורמים. אנחנו את השנייה לא תכננו היא פשוט באה....הייתי בהלם קל. אחכ עבר לי
פייס: ortal_hori

ואיך התמודדת עם זה? עד כמה היה קשה?
מה השיקולים שצריך לעשות?
(כמה ההבדל בינהם?)

אני יכולה לומר לך בהקשר הזה כמה דברים:
1. אם את מרגישה שזהו הזמן - להתחיל לנסות. אל תשכחי שלא תמיד זה בא לפי דרישה ולכן גם לוקח כמה חודשים לעכל את זה...
2. אחרי שתיקלטי בע"ה - יש לך עוד 9 חודשים שלמים לעכל
3. לנו באפן אישי היה חשוב מאוד הפרשים קטנים - בעלי הוא האח הצעיר שנולד 10 שנים אחרי האחים שלו והוא לא רצה הפרש גדול בין הילדים כדי שהקטן/קטנה לא יהיו בודדים. ילדים בהפרשים קטנים תמיד מתחברים, מעסיקים זה את זה, ולרוב נהיים חברים הכי טובים לכל החיים (תלוי חינוך כמובן)
4. יותר קל לטפל בשני תינוקות עם צרכים דומים מאשר ילדים עם הפרשים גדולים מאוד שיש להם צרכים מאוד שונים. אמנם זה בא לידי ביטוי בהתחלה שלכאורה יותר קשה (אני עדיין לא מרגישה את הקושי העצום שמפניו כולם הזהירו אותי) אבל זה בהחלט שווה את זה. תחשבי על זה ככה - שניהם יהיו בהפרשי שכבות אחדות ביחד בבי"ס יסודי, שניהם יהיו יחד בחטיבה, שניהם יהיו יחד בצבא ויחוו את החיים שלהם עם מכנה משותף מאוד רחב. אל תחשבי על זה רק בשלב הראשוני של התינוקות - תסתכלי על היתרונות בשלב יותר רחוק.
5. האח הגדול יתקשה לקבל את האח הקטן בשני המקרים. גם כאשר הוא עדיין קטן העצמו הוא יקנא, וגם כאשר הוא יהיה גדול יותר הוא יקנא (ואולי אפילו יותר).

לכי על זה ויהיה לך מספיק זמן לתכנן ולעכל בזמן ההריון הארוך...
בהצלחה!!!

ג׳ף מה ילד שני מה?
את עוד בשבוע 44!!!
[/center]

גלינק'ה,
את יותר ממזומנת לנצל את החופשת מחלה שלך בבית
בלהכין לי חתימה חדשה יפה כמו שלך...

ג'ף, שכנעת אותי
אני חושבת שאני צריכה עוד קצת זמן לעכל, אבל מבחינת ההפרשים את מאוד צודקת.
בנוסף, לקח די הרבה זמן עד שנקלטתי בהריון הראשון והכל, לכן אין הבטחה שאקלט כבר בהתחלה (מצד שני, אין לדעת).
בעלי אומר גם, שהוא מאוד רוצה, שיש לו את הרצון הזה שמתחיל לדגדג בבטן. עם זאת גם יש לו פחד וחשש.

יש לי הרגשה שהריון שני הוא יותר משמעותי מבחינת קבלת החלטות, ויותר קשה, מאשר הריון ראשון.
(בהריון ראשון יודעים שזה רק הזוג+תינוק, מתמודדים בשנה הראשונה,שלנו הייתה קלה מאוד ב"ה, זורמים ומקבלים החלטות משותפות..ועם שניים זה פשוט נראה לי יותר מסובך. )

אני חושבת שאני בעיקר מפחדת לפגוע באושר שאני חיה בו רגע. אני מאושרת בחיים הנוכחיים, עם הבעל והילד, הוא ילד כ"כ טוב, קל, אושר. ואני מפחדת שעם בוא עוד תינוק הכל יתהפך ויתקלקל וישתבש. :(

אז כמו שאת בטח יודעת,
נולדה לי תינוקת שנייה לפני כחודש
ויש לי ילדה בת שנה ו-5 חודשים.

גם אני הייתי מאושרת פלוס 1 ועכשיו אני מאושרת פלוס שתיים.
אולי לא כולם יסכימו איתי אבל...
אני לא מרגישה קושי יוצא דופן שאי אפשר להתמודד איתו.
יגידו לך אמהות לשניים ושלושה ויותר מנוסות ממני שבהחלט זו עבודה קשה יותר
אבל הכל תלוי בסדר עדיפות שעושים.
אנחנו לדוגמה בערב מקלחים את מיכל באבמטיה, ואז מיד את מיקה
אנחנו מחתלים אותן במקביל אחת ליד השנייה,
אנחנו מתחלפים במשמרות מי סוחב את מיכל כי יש לה גזים...
מסתדרים. אני לא הראשונה ולא האחרונה.
חוצמזה, אם יש לך ילד בן שנה פלוס, הוא כבר יהיה בן שנתיים כשהחדש יוולד
ויהיו לו צרכים אחרים.
כמו שאמרתי - תחשבי לטווח הרחוק ולא על טיטולים וגזים. בסופו של דבר אם את רוצה משפחה גדולה כדאי לעבוד על זה עכשיו. זה לא הולך להיות יותר קל בהמשך כשתהיו מבוגרים יותר.

תראי, זה כבר אינדיווידואלי, בעלי עובד עד השעות הקטנות..
אז אני צריכה לקחת בחשבון שאני לבד..
ויש את ההורים אבל אי אפשר להפיל עליהם הכל..
זה גם משהו שצריך לחשוב עליו.

בכל אופן אני אדבר עם בעלי. באמת חשוב לי ההפרשים הקטנים.
אני חושבת שככל שנתרגל לרעיון ככה החשש יעלם...

אצלי מה שהשפיע,זה הגיל,רציתי לא-לחכות..רציתי ממש אחד אחרי השני, האמת בכלל תאומים היה תפור עליי..אך זה לא-יצא,רק ברגע שסיימנו לימודים והכנסתי את נעמה לגן,זה קרה..נקלטתי ברוך-השם.
שנתיים וחצי הפרש..האמת,צרכים-שונים (תינוקת+פעוטה וכעת כבר ילדה).
מבחינת נעמה,גן ומייד לחבק ולשחק עם שירה בבית,אין קינאה כפי שנהוג להכין מראש את ההורים,חמסה,רק אושר (אולי זה קשור בהפרש-הגילאים?!)...אבל לי חשוב לחשוף את נעמה לחברים בני-גילה,להיות משוחררת איתה לבד ולכן,ההוצאה-גדולה,לוקחת בייביסיטר לשעות אחה"צ בחלק מימות-השבוע (אם היה הפרש-קטן,הייתי בלב-שקט,חוזרת מייד הביתה ל-2 תינוקות ולא לוקחת מטפלת לקטן, ע"מ להשקיע בגדול לבד).

כך,שאפשרי להסתדר.
למזלי 2 בנות,גם מבחינת הביגוד וכו' (חיסכון בעלויות),כמעט ולא קונים דבר בהפרשים-קטנים.

הפלוס הגדול בהפרשים-קטנים,זה שעושים הכל ביחד,ככל שהילדים גדלים (אמבטיות-משותפות,ברגע ששירה תתחיל לשבת, אשים לה מתקן לישיבה באמבט מיוחד לזאת),הולכים למקומות-בילוי בימי-שבת ביחד וזה מעניין את הילדים ביחד.
היתה לי פעם שכנה שבן הזקונים שלה לא רצה ללכת איתם למוזיאון-המדע בחיפה ולא רצה שהוריו ישקיעו בו,אלא רק להישאר בבית כמו אחיותיו הגדולות ולשחק במחשב,מבאס
shira

היי מותק

אני גם בדעה של הפרשים קטנים
רק שאני עכשיו במסע שכנוע בכדי שבעלי יבין
שההחלטה שלי היא מכל הלב והמוכנות לילד 2

מאמוש אני יודעת שלקח לך זמן