אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף.אני עצובה מאוד - הריון ולידה

תעשי את החושבים שלך אבל אני לא הייתי רוצה להיות במקום שבו לא כל כך רוצים את נוכחותי

חושבת כמו יוליה.
את יכולה להגיד: "סליחה, גם אני שייכת למשפחה הזאת!", ומצד שני את לא אמורה להצטרך להגיד כלום.

ממש אין מצב ששניכן תהיו יחד ? לצרף עוד שולחן ולהביא עוד כיסאות...? אפילו שזה לא יהיה באותו שולחן , העיקר כולם ביחד

אז קודם כול אנחנו 5 אחים אחים ואחיות שגרות באותה שכונה ובאותה עיר.
גם ההורים שלי גריםם באותה עיר אבל,במרחק של שעה הליכה ברגל(אנחנו לא נוסעים בחג) אז זה שיקול של ארוחה +לינה-להורים שלי יש בית גדול-אבל כמה גדול-ניהיה ביחד 17 אנשים....בלי האחות הזו שהיא בעצמה 7 נפשות.

אמרתי לאמא שלי שאין לי איפה להיות.....אז אמא שלי מיד אמרה שהיא תגיד לאחותי שתמיד נמצאת כבר 11 שנה ברציפות לא לבוא......ואז אני יוכל לבוא....
לא שח"ו לא רוצים אותי.....רוצים את כולם רק שאין מקום....
אחותי היא זו שתכעס עליי......ויהיה לי לא נעין ממנה...למרות שכול השנים אני ויתרתי בגללה -כי היא תמיד היתה(ההורים של בעלה לא מזמינים אותם אפעם-הזוי)
-אמא שלי אמרה שאני לא ידאג ואני לא צריכה להרגיש לא טוב עם זה....זכותי המלאה לבוא אחרי 6 שנים שלא היינו.........ושאני לא ידבר איתה על זה היא תסדר את הענינים עם אחותי.....
אבל,כמובן אני מרגישה שנדחפתי והדפתי מישהו אחרהחוצה וזו הרגשה לא טובה.....
מצד שני נוצר מצב שזה ברור שאני תמיד צריכה לוותר והיא תמיד נמצאת וצריך לשבור את זה פעם אחת(ככה אמא שלי אמרה)....ושלא תבינו לא נכון אני בקשר מממש ממממש מממש טוב עם אחיות שלי......
או שלוותר לה ולהיות לבד-????

אני לא יודעת מה להגיד לך
אבל אחרי 20 שנה שעשינו ליל הסדר אצל סבתא שלי
זה היה שינוי די מרענן ומצויין
לעשות ליל הסדר לבד בבית
בשבילנו זה היה כיף דיר להיות בבית
ובסוף עוד דוד שלי ראה כי טוב ופרש אחרינו והוא עושה גם לבד בבית

לא היתי הולכת למקום שלא רוצים אותי

הפירוש של לבד-זה אני ובעלי!!!!
הילדים קטנים מידי מלשתף פעולה בשעות כאלו מאוחרות......ומלבד זאת הם רוצים להיות ליל הסדר אצל סבא וסבתא(ההורים שלי) עם הבני דודים....
לא שח"ו לא טוב לי עם בעלי-פשוט אני רגילה שעושים סדר משפחתי....וזו הרגשה זיפתית כזו להרגיש לבד...
והאמת שכן רוצים אותי-אבל,על חשבוני מעיפים את אחותי....והיא בטח נעלבת בגלל זה ולכן רע לי....

אני מצפה מאחותך כאישה בוגרת בעלת משפחה שתבין ותדבר עם הורי בעלה.
אל תרגישי רע. זכותך להיות גם כן אצל ההורים שלך.

האמת ... אני לא מבינה למה צריך להגיד לאחותך לא לבוא אם את באה?...
זה "רק" את ובעלך עם הילדים מצטרפים זה בסה"כ עוד 2 כיסאות לשולחן (כי הרי הילדים לא ממש יושבים ) אז מצטופפים זה כל הכיף!

קרן-את ממש צודקת.זה גם מה שאמא שלי חשבה...אבל,לי לא נעים.
דניס-הבית גדול אבל לא עד כדי איכלוס של 4 משפחות 17 אנשים-ואצל ההורים שלי אין כזה מצב שישנים בסלון או על מזרנים0אצלם לכול אחד המיטה שלו.....החדר שלו....ואמא שלי לא מסכימה לקבל שום עזרה מאיתנו(זו גם בבעיה רצינית) ו22 אנשים לארח זה ממש מממש קשה לי(ואני מבינה)
הייתי הולכת ברגל -אבלףאצל ההורים שלי גומרים את הסדר לא לפני 1 וחצי לפנות בוקר וזה קצת חא נעין ללכת ממוטטין מעייפות בשעות האלו...ואם יהיה קר/גשם??????
ולגרור 2 ילדים בגילאי 4-5 באמצע הלילה זה גם לא הכי פשוט(או שחשבתי שנשאיר אותם שם).
ואגב היו מספיק פעמים כמו חג שבועות וכו 'שחזרנו ברגל מההורים שלי/ הלכנו אליהם וזה היה הכי כיף שבעולם......גם ישנו בבית וגם התארחנו-החלום שלי...אבל בליל הסדר זה קצת פחות שייך.....
אווףףף איזה הרגש באסה.

ואין מצב שאחותך גם תתארח אבל היא זו שתחזור הביתה לישון?....

אם את כן רצויה זה כבר סיפור אחר... הפתרון האולטימטיבי הוא כמובן שכולם יחגגו ביחד...
אבל אם לא, לא יקרה כלום אם שנה אחת אחותך "תוותר" על מקומה לדעתי...

אם אין מקום ואפשרות לעשות כולכם יחד, אחותך צריכה לוותר. בהחלט תתעקשי על כך.
באסה שאי אפשר לעשות כולם יחד