סקר.. איזה סוג של אמא את? - הריון ולידה

ליאם שלי לא זז יותר מדי עדיין, אז אני לא יכולה בדיוק לענות על זה.
אני שואפת להיות אמא חופשיה ומשוחררת, לא היסטרית שצורחת מכל מכה קטנה שהילד יקבל... מקווה שיצליח לי חחח

אני מגדירה את עצמי כאמא שהכי טובה לבן שלי . לפעמים היסטרית . לפעמים משוחררת.נותנת להתנסות ובעיקר מתאימה את עצמי לילד שלי . לעיתים גם חסרת סבלנות ולא מושלמת . פשוט אמא .

מתאימה את עצמי לסיטואציה
לא לחץ מידי
נוהגת לתת להתנסות כדי ללמוד ( אם זה לא מסוכן כמובן)
2 הבנות שלי מחוברות אליי בחבל הטבור
דבק שלי

אומרים עליי שאני אמא לא לחוצה... רגועה ולא מתרגשת מכל דבר.

מעמידה גבולות ולכן משוחררת לתת לו חופש להתנסות, להתאכזב, לקבל מכה....(שכמעט ולא קורה
כבר בגלל הניסיון שהוא צבר חחחח)
ככ משוחררת בלתת לו להתנסות שהגענו למצב שאם בא לו, הוא מוזג חלב מהמקרר לכוס, מחמם במיקרו 30שניות
מתרחק מהקרינה וחוזר לקחת אחרי הביפ.
ואני נחה!!!!

דאגנית אקסטרא- רק מתי שהוא חולה
אין לי בעיה לתת לו להתנסות אבל כמובן אם זה לא מסוכן
לא מעמידה לו גבולות- הוא בקושי בן שנה. אבל פקודות פשוטות כמו לא להכניס במבה לבימבה- הוא מבין , מחייך אלי אבל עושה את שלו
הילד שלי החבר הכי טוב שלי
אבל הוא דבוק ל.... של אבא שלו

סקר טוב...

אני מגדירה את עצמי כאמא משוחררת ונינוחה.
מאוד קשה להוציא אותי מהאיזון שלי.

עם זאת, אני מאוד מקפידה על ה"אני מאמין" שלי ביחס לחינוך
אם זה בשעה שהולכים לישון, אם זה בשטיפת ידיים, לומר תודה, אוכל בריא.

אני מרגישה שאני בעיקר מחנכת את בעלי לזרום איתי בגישה שלי
כי הוא עם מיקה ומיכל רוב היום,
וחשוב לי שהדברים יתנהלו באופן שבו אני נותנת קווים כלליים, והוא המבצע.

אני לא פוחדת שמיקה תיפול,
אני דוחפת אותה לנסות דברים חדשים כל הזמן
ובעיקר, מדברת אליה כמו אל ילדה גדולה מאז שהיא תינוקת
ומכאן שאני בטוחה ב-100% שהיא מבינה אותי וזורמת איתי.

עידו ואני חברים מאד טובים.
השיחות הן בגובה העיניים, בנועם ורוגע
אבל... הוא יודע שאצלי מילה זו מילה ושאין אצלי "לשחק משחקים". אם אני אומרת "לא", אז זה "לא". יש גבולות!!!
אז איתי הוא כמעט ולא מתווכח על דברים.
עם בעלי, שהוא פעם ככה ופעם ככה ולא עקבי בהתנהלות שלו מול עידו, עידו אכן מרשה לעצמו לבדוק גבולות ויש ביניהם הרבה ויכוחים.

אני מודה שהייתי רוצה להיות אמא יותר "קולית".
אני ממש נלחצת אם אני רואה שדור אוטוטו נופל ולוקחת קשה כמעט כל מכה שהוא מקבל.
בעלי הרבה יותר משחרר והוא כל פעם אומר לי שככה הוא יילמד, ושכנראה עוד ייפול שוב בעתיד וכו'..
זאת הסיבה שלרוב בעלי לקוח אותו לגן שעשועים או לג'ימבורי - אני ממש לא יכולה להתסכל כשהוא מטפס על סולמות בגינה... מעדיפה שיילך למגלשות של "הקטנים"..
בעלי עושה איתו כל מיני סלטות ואקרובטיקה (ולי התקפת לב....)

לגביי גבולות -
אני ובעלי מעולם לא שברנו לעצמנו את המילה (כמובן שגם לא אחד לשני)
דור עדיין בודק גבולות אבל שוב ושוב הוא מגלה שאני ובעלי אומרים את המילה האחרונה.
אני מאוד מרוצה במישור הזה

אני חצי חצי
פייס: ortal_hori

אני אמא מאוד חמה, כל הזמן מחבקת ומנשקת בלי הפסקה
לפעמים אנשים רואים אותי מנשקת אותה כל הזמן ולא מאמינים כמה...

אני מאוד קשורה אליה ולא מסוגלת לעזוב אותה. גם ה 5 שעות שהיא בגן זה יותר מידיי בשבילי

אני מציבה גבולות אבל לא קשה

מאוד מפנקת אבל מקפידה שתגיד תודה והיא באמת אומרת תודה מתי שצריך

אני נותנת לה להתנסות

קצת לחוצה אבל מידיי

אובססיבית אליה כמו שכולם אומרים

אני בעיקרון אמא משוחררת לא נלחצת מכל דבר נותנת לבנות להיות עצמאיות
אבל מעמידה גבולות אצלי לא זה לא

אני מטבעי לחוצה אש
עושה דרמות מכל נפילה או מכה
אבל למדתי למתן את עצמי עד אפס
להראות שזה לא ביג דיל
למדתי להיות חופשיה יותר, לזרום
לקפוץ ולהשתגע, להתחרפן עם נהוראי ביחד
להשתחרר
וכמובן גם לשים גבולות וסטופ שצריך
זה הכי חשוב לי.
שהילדים שלי יהיו מלאי מרץ, חוש הומור ושמחת חיים
אבל מחונכים היטב

אחחח אם היית במפגש בפארק יהושע היית רואה בדיוק איזו אמא אני .
נותנת לה להתלכלכך ולהתנסות , גם ליפול ולבכות שצריך
גם מנחמת כשצריך ו ומחבקת וגם כועסת ומציבה גבולות כשצריך .
הכי חשוב לי לתת לה תחושה שהיא מסןגלת ויכולה ואז אני רואה שהיא באמת מצליחה לבד!!! ואם לא , לפחות היא ניסתה .. גם אם זה כרוך בקצת קושי ומאמץ .
זו הגישה שלי בקשר לילדים באופן כללי .
אני מדברת איתה בגובה העיניים מסבירה לה המוןן דברים , משקפת ומתווכת לה את העולם . והיא גם מעוניינת לשמוע .. רואים את זה בעיניים שלה ובמבטים שלה .

וכמובן שגם כאמא וגם כמטפלת שלה אני רואה גם דברים לא נעימים
חוטפים לה , דורכים עליה בטעות, היא נותנת מכה לאחר , יש נפילות ומעידות וכמובן שיש בכי
אבל מה לעשות
ככה גדלים....

אחחחחח טלוצ'ק איזה סקר לפנים

קשה לי להגדיר את עצמי...אבל לרוב אני בכלל לא לחוצה, פעם הייתי יותר, כשהייתה קטנה.
מציבה גבולות כשיש צורך בכך, בריאל ילדה מאוד טובה וממושמעת .
היא החיים שלי והיא יודעת את זה טוב מאוד, אין יום שאני לא "מועכת" אותה
עם חיבוקים ונשיקות. וכל יום אני אומרת לה כמה שאני אוהבת אותה!!!
היא תמיד משתפת אותי ב"בעיות" שלה ומאוד קשורה אליי. כשאני לידה, היא לא רואה
אף אחד ממטר

עדיין מוקדם להגיד אבל עד כה משתדלת לא להיות היסטרית ולשחרר כמה שיותר

**************************************
"וַיָּקֶם, אֶת-הָעַמֻּדִים, לְאֻלָם, הַהֵיכָל; וַיָּקֶם אֶת-הָעַמּוּד הַיְמָנִי, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יָכִין, וַיָּקֶם אֶת-הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ בֹּעַז." (מלכים א', פרק ז)

"ולנעמי מידע (מודע) לאישה, איש גבור חיל--ממשפחת, אלימלך: ושמו, בעז" (מגילת רות פרק ב')

מאיה נשבעת לך לקחת לי את המילים מהפה, איך שקראתי את השאלה ישר עלתה לי התשובה הזאת, ואז קראתי את התגובות

איך היית מגדירה את עצמך כאמא?
דאגנית אקסטרה?
משוחררת וחופשיה כזו שלא מפחדת לתת לילדים חופש לטעות ולהתנסות וגם לפעמים לקבל מכה/להתאכזב ממשהו?
קשה?מעמידה גבולות? או להפך הילדים הם כמו החברים הכי טובים שלך?
נורא מעניין לדעת.. :)
כל-אהבה מהולה בדאגה.
משוחררת וחופשיה,נותנת להתנסות..
יחד עם זאת עם יד על-הדופק,בכל-הנוגע לבני-אדם. אם הבנות שלי לא-אוהבות (והן משדרות זאת) להימצא בקירבת מישהו/י שלא-טוב להן איתה/ו, אז אדע להרחיק/להתרחק.

זה כל-כך קל,כי ילדים אמיתיים וכשלא-טוב להם איפשהו,אז הם משדרים זאת.

למשל: שירה קולטת למי יש אנרגיות עבורה ואם לא,היא עלולה לבכות וגם נעמה כמובן בדרכה.

לגבי אכזבה בנוגע לחפצים/ציוד,זה הרבה יותר קל גם להסביר ולהציב-גבולות בנועם וגם התגובה של נעמה תמיד לעניין,בוגרת ומקסימה: פשוט מסבירים,שבפעם-אחרת למשל אקנה גלידה,שיש ימים שבהם קונים ויש כאלו שלא..וכו' וכו'.

לגבי יחסי-חברות,ברור! אני עם בנותיי כל-כך הרבה שעות,שהכי כייף זה לבנות מע'-יחסים נעימה.
גם הגבולות מוצבים בהתאם ברוך ובסמכות מתוך דרכי-נועם,מתוך הסבר,לימוד,הוראה של הדרך-הנכונה ואז גם בהתאם התגובה מתונה וקלה ליישום אצל נעמה.

הבסיס אצלי הוא לעשות כבוד לילדים/תינוקות ואני מתנהגת אליהן,כפי שהייתי אני רוצה שינהגו בי באותה-הסיטואציה.
shira

אני אמא לא לחוצה
מאד משחררת, נותנת לילדים לחוות ולנסות (אבל לא מורידה מהם את העיניים)
מנסה להיות חברה שלהם אבל עם גבולות ברורים
אני מאד אוהבת להתשולל איתם

לצערי אני אמא מאוד לחוצה

מילד לילד השתניתי , התנסיתי, החכמתי...התחיל מהיסטריה - המשיך לצמר גפן- ונסגר עם האמא המשוחררת , האוהבת , וסופר נני 2.
דבר ראשון אני האמא הכי טובה לילדיי.
לאחר מכן
אני אמא מאוד נינוחה , ולא היסטרית.
ועל כך הילדים שלי שלווים רגועים וטובים.

בבית שלנו גדלים על שגרת יום מסוימת שבא הוקנו הרגלים וגבולות.
ע״פ שאלתך ילדים כן צריכים לדעת שאם נופלים אז קמים , לדעת לקבל גם את ה-לא שצריך
מלמדים אותם את החיים.

אני חושבת שאני האמא הכי מדהימה בעולם