נראה לי שהדיכאון הגיע גם אלי... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אמנם באיחור אבל אני חושבת שהגיע...
    כבר הרבה זמן שאני מפחדת להגיד את זה בקול רם
    משחקת אותה גיבורה
    אבל אני חושבת שפשוט לא התייחסתי אליו עד עכשיו
    לכאורה
    הכל טוב
    עבודה
    בית
    בעל אוהב ברוך ה׳
    ויואב- אוצר אחד גדול

    אבל אני
    מרגישה ריקה
    ועצובה כל הזמן
    לא חשה כל צורך
    להיפגש עם חברות
    לדבר איתן אפילו
    לא יכול להיות שכל כך טוב לי לבד הרי
    לא מעוניינת לצאת לאף מקום
    לא לעשות כלום
    אין לי דרייב יותר
    אין לי מוטיבציה ללמוד
    ופעם הייתי חיה אינטלקטואלית
    כל היום בספרים

    אני מרגישה שהלכתי לאיבוד בדרך
    איבדתי את עצמי
    אני בוכה הרבה
    אני כועסת הרבה
    ומה שהכי מוזר
    שאת הטיפול הפסיכולוגי שלי אני מ****ה
    לדברים אחרים לגמרי
    לקשר שלי עם בעלי
    לילדות הדפוקה שלי
    למשפחה המשוגעת שלי

    ואיבדתי אותי
    את עצמי
    את מי שאני

    כאילו מישהו עבר עלי עם מחק
    והשאיר צללית
    ואני לא מצליחה לשים את האצבע
    להגיד זה מפריע לי
    אין לי אפילו צל של כיוון
    מה אני רוצה לעשות
    לאן אני רוצה ללכת
    איפה אני רוצה לעבוד

    אני כותבת את זה בדמעות כמו כל יום...

    אני חושבת שהדיכאון אחרי לידה הגיע
    באיחור
    אבל הגיע.

    תודה למי שקראה עד כאן.

    [/center]
10 תגובות
עמוד 1


  • פייס: ortal_hori







  • גלי
    כואב לי לקרוא מה עובר עלייך
    מזדהה עם חלק מהדברים.
    אני חושבת שכל העניין של להיות אמא
    שתלויים בך וזקוקים לך
    שאין לך חיי חברות סוערים ומעניינים כמו פעם
    שיש עלייך אחריות ואת עייפה ומותשת
    ומגיע הבוקר אוטוטו, ולא ישנת, והנה ויום חדש וארוך לטפל ולדאוג
    והשגרה.
    השעון שמתקתק ומוציא אותך מדעתך
    ואת מאחלת שמשהו יקרה וימלא אותך בכוח
    שיתן לך מרץ וחיוך ויכניס קצת צבע

    זה לא קל.
    זה לא כיף למצוא את עצמך לבד
    לבד + גידול של נסיך שדורש כל כך הרבה
    ולפעמים אין כוח, פשוט אין.

    אני מציעה לך קודם כל
    כמו שמציאי אמרה - כן לשבור שיגרה
    איכשהו
    לעשות משו שאת אוהבת
    לדבר עם אדם קרוב ולפרוק
    ואח"כ עם איש מקצוע שיתן לך כלים
    ולצאת ליהנות כמו פעם!
    לקבוע עם חברה לשופינג מטורף
    לשתות קפה ולפנק את עצמך קצת...
    זה יעזור.
    מניסיון.

    מחבקת

  • בובה מלא


  • מרבית הנשים עוברות את זה, ברוך השם שעלית על זה
    עכשיו צריך לטפל בזה עם הפסיכולוגית או אנשים אוהבים וקרובים שיכולים לעזור
    ותנסי קצת להתאוורר, לצאת מהשגרה, לעשות דברים שאת אוהבת

    מאחלת שזה יחלוף במהרה

  • גלי בובה,
    ריגשת אותי
    מבינה מאיפה זה מגיע,
    לא יודעת מה לייעץ לך
    אבל אוהבת אותך מאוד מאוד

    ואם בא לך לצאת, להתאוורר, לצחוק ולהתפרע...
    אני אשמח לעזוב את הלימודים ללילה פרוע בעיר הגדולה !!
  • תודה לכולכן
    אני מנסה להשלים קצת שעות שינה אצל חמותי
    ולדבר עם בעלי עוזר קצת
    אני אנסה לעבור את התקופה הזו
    לראות איך אפשר לעשות את זה בלי לשגע את המערכת
    תודה על החיבוקים וההבנה
    [/center]


מותר ואסור לאכול בהריון והנקה