סיפור הלידה שלי - הריון ולידה

הכל התחיל בלילה שבין שבת לראשון שבו הרגשתי צירים חזקים במשך כמה שעות כל כמה דקות. ממש ממש חיכיתי ללדת ובאותו לילה הצירים נרגעו.
בוקר , אני ובעלי קמים ואני שוב עם צירים אבל הפעם יותר רגועים. אני מרגישה שמשהו מתקדם ואומרת לבעלי שישאר איתי מחר בבית ולא ילך לעבודה. בוקר , אני שוב מרגישה צירים אבל הם לא כ"כ חזקים כמו בלילה. בשלב מסויים לקראת הצהריים הצירים הולכים ומתחזקים מבחינת העוצמה ובאים כל כמה דקות.
בעלי ואני מחליטים לנסוע לבית חולים , שמים את התיק באוטו ונוסעים. מקבלים אותי בבי"ח ועושים לי את כל הבדיקות שצריך. בעלי מיידע את אמא שלי ואת ההורים שלו שאנחנו בבי"ח ואמא שלי מגיעה. מתישהו הדופק של הקטנצ'יק יורד , קצת נלחצים אבל זה עובר ומכניסים אותי לחדר לידה. אחרי כמה שעות בפתיחה 2 אני עם צירים בלתי נסבלים ומבקשת אפידורל דחוף. נותנים לי אפידורל ואני אומרת תודה לאל שהמציאו את זה..
חולפות עוד כמה שעות והפתיחה מתקדמת עד שמגיעים לפתיחה 10 (1:00 בלילה). המיילדת אומרת לי להסתובב על הצד וללחוץ חזק. בזכות האפידורל אני לא מרגישה כלום ולוחצת חזק. כל אותו הזמן בעלי איתי מסתכל עליי ועל הלידה ותומך בי. הלידה מתקדמת אבל עושים לי חתך קטן כי הראש לא עובר ושוב בזכות האפידורל אני לא מרגישה כלום. אחרי כמה לחיצות הראש שלו בחוץ , יוצא גם הגוף ומניחים אותו עליי. הוא בוכה ואני בהלם , מחבקת אותו , לא מאמינה שעשיתי את זה. תופרים אותי ואותו לוקחים לרחיצה ובדיקות.
וככה בא לעולם היצור הכי מדהים שיכול להיות!