

אני יודעת שמהצד קל לדבר אבל אפשרות אחת לא להתיחס אליה. למה לכעוס , להעלב ולהפגע מפגועים???? למה????? הפסד כולו שלה וכשהיא ״תתחרט״ זה כבר יהיה מאוחר כי עמית בכלל לא יכיר אותה ולא ירצה את חברתה. אפשרות שניה זה לנסות ״להתחבר״ איתה. כשאת נכנסת אז תתקרבי אליה תרימי את עמית ותגידי לו ״הנה סבתא״ ותשאלי אותה אם היא רוצה להרים או להגיד ״שלום״. אם היא תתעלם ותסרב זה כבר יהיה חוסר אנושיות מוחלט!!!
לגבי בעלך כמו שאמרת, הוא לא אשם ולא רק זה תחשבי שאם היו לך הורים כאלה היית רוצה לקבור את עצמך... מסכן בעלך...
