מה עברנו בשלושה חודשים כמעט - שיתוף - הריון ולידה

7:30
מחלקת יולדות א'
יום חמישי
לא אשכח את היום הזה בחיימשלי
אני מנסה לנוח קצת אחרי ההנקה של הבוקר
עוצמת עיניים ומחכה למתן, שיבוא לשחרר אותנו
הוילון שמסביבי נפתח פתאום
אחות בחלוק לבן וקלסר ירוק מציצה
"שירה? בוקר טוב. הד"ר רוצה לראות אותך"
אני מנסה לעכל מה קורה
מה קרה לילדה שלי
מתרוממת מהמיטה במהירות
כאילו שכחתי ששלשום ילדתי ואני בקושי הולכת
עפה במסדרון לתינוקיה כמו רוח
הכל בסדר. רק שהכל בסדר.
אני נכנסת
תינוקות בוכים
אני סוקרת במהירות את העגלות הקטנות
לא מוצאת אותה
לא רואה שלט ורוד עם אותיות מוכרות "שירה מ"
איפה הילדה שלי?
הד"ר מזמין אותי להכנס...
ממלמל שם כמה מילים על פריקה מולדת
הלב שלי עוד שניה יוצא ממקומו
הדם עולה לראש
לא מבינה חצי ממה שהוא מסביר לי
"פריקה מולדת"
"הרגל לא התברגה טוב"
"אחת ל-500 לידות"
אני מסתכלת עליו, מהנהנת בראש
ובראש רצים לי סרטים וסצנות ואני מחוירה כמו סיד
הוא מושיט לי דף, עם ברקוד וסינית
אומר שנטפל ברגל עם פרייקה. כרית פרייקה
מוסר לי כתובת לקניית התוצר
ומבקש שנגיע להדרכה עד 1.

אני חוזרת לחדר חצי מעולפת
מסמסת למתן כמה מילים בקושי
מתעלפת על המיטה
ובוכככככהההההההה
בוכה בוכה בוכה אולי שלוש שעות בוכה
לא אכפת לי שישמעו
לא אכפת שישאלו
לא אכפת לי כלום עכשיו!
הכל היה בסדר, הלידה, הנסיכה הקטנה שלי
ועכשיו פרייקה ופריקה
פריקה ופרייקה - ומזה פרייקה בכלל?!?!

אז השתחררנו ב-8 בערב
מתן עבד ואבאשלי נסע להביא את הפרייקה
שהתבררה ככרית פישוק לא נוראה בכלל
בהתחלה די נבהלנו.
בהתחלה היה נורא קשה.
לפני השיחרור הדגימו לנו איך מלבישים
3 אחיות על ילדה בת 3 ימים
והיא צורחת והלב שלי נשבר לרסיסים
ואז שלושה חודשים
23 שעות במחיצתה
הורדה רק לטיטול ומקלחת
המון נדנודים ויחס כי בכל זאת
אף אחד לא רוצה לפשק רגליים 23 שעות...
כולם הביטו וסקרו ושאלו ונבהלו
אבל לפני כשעה קלה שיצאנו מהאורטופד אחרי חודשיים של ביקורות רצופות
ונאמר לנו שחל שיפור ניכר
ואישור להוריד במשך שעות היום למעט לילה
לא היו מאושרים מאיתנו בעולם הזה!

אני רוצה לומר לכן
שרק עכשיו אני מבינה מזה ילדה בריאה
מזה חופשי ומאושר
מזה להעריך כל רגע וכל איבר בגוף.
אם הטיפול לא היה מצליח חס וחלילה
היינו יכולים להיות בפיזיוטרפיה רצופה, התעכבות מוטורית
ואפילו בגיל מתקדם יותר בניתוח מסובך
חס וחלילה ואלף 5555555

זהו זה.
הייתי חייבת לפרוק את המרתון של התקופה האחרונה
ולהודות לאלוקים!
אני שמחה כל כך
כאילו קיבלתי מתנה משמיים