פשוט נמאס לי! - הריון ולידה

http://www.ipanel.co.il/index.php?page=join&content=join&referrer_id=32212

גברים....

זה הכל עניין של חינוך...!
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

גברים

חוצפןןן
פייס: ortal_hori

גלי, תודה על הצעתך הנדיבה

תודה מאמי. אוהבת אותך
פייס: ortal_hori

את נשואה לבעלי???

גלי,
הופרדו בלידתם?

הדס יקירתי, אז לי יש קצת יותר ניסיון כנראה.
הטריק הזה נוסה ונוצל כבר יותר מפעם אחת.
פעם זו היתה דלקת באגן, פעם שושנה ברגל, פעם אלרגיה קשה לפניצילין (בעקבות דלקת גרון) ופעם נשיכה של כלב, שהסתבכה (תני לי לתאר... מ'כפת'לך... אני נהנית מזה... כיאה לשורשיי בתפוצה).
אנו זוג שמשתבח עם כל אשפוז ואשפוז.
בפעם הראשונה - היסטריה קלה וחוסר תפקוד חלקי.
עבר אחרי חודש.
בפעם השניה - היסטריה קצת יותר כבדה וחוסר תפקוד מלא.
עבר אחרי 3 שבועות.
בפעם השלישית - כאוס מוחלט וקריאה לעזרת אמו הפסיכית (שלא באה, למזלו ולמזלה).
עבר אחרי שבועיים.
בפעם הרביעית - הוא טרח להנגיש לי את כל תפקודי הבית ליד מיטת בית החולים (כמעט הגענו לרמת הכנת הסנדויצ'ים לילדים ללימודים, הישר ממיטת בית החולים...) כולל עזרה להכנת ש.ב. ותפעול המדיח.
לא נצפו חוסרים בתפקוד, ועקב כך, יכולתי להישאר בבית החולים עד אחרית ימי כנראה.

שרון שמש
M.Sc
פסיכוטרפיסטית התנהגותית קוגנטיבית C.B.T

אצלינו זה נראה ככה - שנינו חוזרים מהעבודה, הוא הולך לנמנם לשעתיים ואני מתחילה משמרת עם הילדים שלי, תוך כדי נכנסת למטבח לשטוף כלים, לנקות את השיש מהסוכר והקפה ש ה-ו-א שפך בבוקר, מכינה ארוחת ערב, מתפנה לשניה לשחק עם הילדים או לנגב להם בשירותים, שוב חוזרת למטבח לערוך את השולחן וכהנה וכהנה, והוא? אחרי שעתיים מתעורר, נשכב על הספה ומתלונן עד כמה הוא עייף המסכן

שרוני וכל בעלות הבעלים המעצבנים




אלי, תן בי את השלווה
לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
האומץ לשנות את אשר ביכולתי
והתבונה להבחין בין השניים

הזורע חיטה דואג לשנה,
הנוטע עצים דואג לשנים,
המחנך נפשות דואג לדורות (הרב קוק)

אדם הוא מעט ממה שנולד עימו, והרבה ממה שהוא עושה מעצמו. (אלכסנדר בל)
לעולם לא מאוחר מדי להיות מי שיכולת להיות. (ג'ורג' אליוט)

בחיי שבא לי להגלות אותו לאיזה תקופה של שבוע שבועיים, 10-20 שנה, ככה...

יחד עם הפסיכופתית.