תראי, ממה שאני קראתי וממה שאני שומעת מחברות טובות, בחודשים הראשונים מאד מומלץ שהילד ישאר איתך. צמוד אליך.
למה?
לא רק בגלל שזה מעניק לו ביטחון ורוגע, אלא כי בחודשים הראשונים, המערכת החיסונית שלהם מתפתחת כתוצאה ממגע עם העור של האם, מהריח שלה, דפיקות הלב שלה (גם כשהם ישנים) משפיעים על קצב הלב שלהם.
יש סימביוזה מאד ברורה וחד משמעית (על אף שהיא נסתרת מהעין) בין התינוק לאימו.
זה נכון שאנחנו רגילים לחשוב עליהם במובן של להקנות להם הרגלים טובים ועצמאות. אבל חשוב מאד לדעת שבגיל הזה הם לא זקוקים לעצמאות אלא להיפך. הם מאד תלותיים ודווקא המענה לתלות הזו, הוא מה שמעניק להם את התנאים האופטימליים הדרושים להתפתחות שלהם.
תחשבי על זה כמו גורים בטבע. אנחנו לא רואים אף יונק בטבע שאמא שלו מעבירה אותו לחדר אחר בינקותו. הם תמיד ישנים צמוד צמוד לאמא.
אם באמת את מעוניינת לקרוא על זה עוד, תקראי את הספר "עיקרון הרצף"
מקווה שעזרתי.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%A3