אהההההה - הריון ולידה

מצטערת אבל אני לא מבינה איך אפשר לשנוא ילד בן 5 כמו שנשמע שאת שונאת אותו. כולה ילד קטן.

אין לי מילים לנחם אותך.

צר לי חמודה, אבל אני גם לא יכולה להבין ולהסכים, זה סה״כ ילד בן 5 ואם משהו בהתנהגות שלו לא בסדר זה לרוב מראה על מצוקה כלשהי, ולהיפך צריך לדאוג לו ולא להזניח אותו.
את לא היית רוצה שהגיסים שלו ישמרו על הילדים שלך וישאירו אותם עם נזלת בוכים... מה מגעיל בלנקות לאחיין שלו את האף?
תתעודדי ותזכרי שזה ילדון קטן סה״כ, לא מישהו שבא לעשות לך רע

לא מאשימה אותך. צריך להכיר בשביל להבין.

1.אין בעיה לנקות את הנזלת שלו...בטישו(!!) לא במגבת מטבח!!
2. ששמרנו עליו לפני הפעם הזאת בעלי אמר לו:"בוא לישון...סידרתי לך את המיטה..." אז הוא אומר לו:"די,לא רוצה" בעלי:"למה? בוא..." ואז הוא בורח לו... צועק (שהבנות שלי ישנות...) אז עזבנו אותו ואז אחרי בדיוק דקה אחת הוא נירדםם לבד!!!! בלי וויכוחים ובלי שום בעיות

מאמי לא משנה כמה הוא מעצבן ומפונק, הוא עדיין ילד!
ובעיניי זה לא בסדר "לעזוב אותו שיירגע לבד", אולי זה באמת עוזר להפסיק את הדמעות
אבל את לא יכולה לדעת מה קורה בתוך תוכו, איך הוא מרגיש עם זה שלא מתייחסים אליו.
את לא יודעת אם ועד כמה הוא מתוסכל מזה שמתעלמים ממנו...
זה שההורים שלו חינכו אותו לא לשביעות רצונך עדיין לא אומר שאת צריכה להתייחס אליו בצורה פחות טובה.
אני דווקא מצדדת בבעלך בקטע הזה, מצטערת.

אני במינה את זה שעם את לא מקבלת את זה בצורה טובה שאתם שומרים עליו(יכול הליות שיש דברים בגו וכ') ואת כועסת על בעלך וכו' זה כמובן לא צריך לפגוע בילד.....ילד זה ילד כמו שהרבה אמרו לך לפניי גם לי יש בן חמש אחד ואני שמה לב עד כמה הוא ילד...יכול להיות שלא חינכו אותו טוב וכו'.....אבל הוא לא אשם!!!
אני חושבת שאם את לא אוהבת לשמור עליו (וכנראה יש לך סיבה למה) אל תשמרי...ילדים מרגישים לא רצוים(בידיוק כמו מבוגרים) וזה רק מביא לתגובה לא מצידם....(לעומת מבוגרים לשפעמים יודעים להסתיר את רגשותיהם)

אני מבינה את מה שאתן אומרות...אבל כשמתייחסים אליו הוא יותר בוכה,יותר צורח......! עושה דווקא ובכוונה! כשהוא נרגע ובעלי שואל אותו:"מה קרה?" הוא חוזר לבכות.....וכשלא אמרנו לו כלום הוא הפסיק.....
אז היה נראה לי באותו רגע פשוט להתעלם וזה יעבור...ואחרי חצי דקה הוא הפסיק.....

זה אולי נשמע מגעיל מה שאני אומרת...אבל כבר יצא לנו איתו מלאא קטעים כאלה..

אני מבינה אותך שזה לא קל... לבת דודה יש ילדה בת 4, היא משתוללת, זורקת דברים על אנשים, מושכת בשיער, נותנת מכות, פעם אחת היא נעצה לאח שלי מזלג בכף יד!!
וזה מכעיס ומטריף!! אבל אני יודעת שהילדה הזו במצוקה לא קטנה, והיא רק בת 4.
ההורים שלה לא נשואים, האבא עוזב כל יומיים את הבית, היא רק עם מבוגרים כל הערבים, הרבה אצל הסבתא שמאכילה אותה בלי סוף...
אז נכון שבעלך היה צריך לנגב עם טישו ולא עם מגבת... אבל תסכימי איתי שגברים פשוט לא אכפת להם מדברים כאלה...

אני מסכימה עם Phula, להבא פשוט תחליטו על דרך פעולה מאוחדת מבעוד מועד ותדבקו בה. ככה את לא תכעסי על בעלך והוא לא יעשה דברים שיפתיעו אותך.
לגבי דווקא ובכי, ככה זה ילדים, עדיין צריך למצוא דרך להגיע אליהם מבלי להצית את פרץ הרגשות מחדש מצד אחד ומבלי להתעלם מהם מצד שני...
מעבר לזה, אתם גם יכולים להתייעץ עם ההורים של האחיין, תשאלו אותם תכלס מה הם עושים במקרים כאלה ותפעלו בהתאם.

כשאני אומרת לאמא שלו:"הוא בכה...רצה אותך..." אז אין לה איזה משהו ספציפי להגיד לי... היא אומרת:"באמת? מסכן" ו.....זהו!

כנראה שכדי להיות הורים באמת צריך רישיון-ואני לא צריכה לקבל אותו. זה בטוח.

הוא ילד בן 5, כנראה שהוא מפונק אבל אם הסכמת לשמור עליו, אז תשמרי/ו.
בעלך ניקה לו את האף עם המגבת מטבח, הילד לא ביקש את המגבת, הוא היה מסתפק בטישו כנראה

את יכולה לשנות אותו מן הקצה אל הקצה ביחס שאת תיתני לו.
אפילו אם הוא מעצבן עם הוריו (וכנראה שיש לזה סיבה, כי ילדים הם ממש תוצאה, השתקפות של ההורים שלהם), הוא יכול להיות נפלא איתך.
הוא גם כנראה מרגיש את הדחייה שיש לך ממנו ולכן הוא מגיב ככה ומתדלק את הדחייה שלך ממנו עוד יותר.. ממש מעגל קסמים.
את המבוגר האחראי ולכן זה בידיים שלך.
אל תצפי ממנו להתנהגות אחרת, כל זמן שאת ממשיכה להצדיק את עצמך ואת הדחייה שלך ממנו.

מסכימה עם מה שהבנות כתבו כאן.
על אף שילד של אחרים יכול להיות מאד מאד מעצבן, הוא עדיין ילד.
תתייחסי אליו כאילו זה הילד שלך ולדעתי מהר מאד את תראי שלפחות אליך, הוא מגיב אחרת.
אם לא, זה רק אומר שיש לך עוד על מה לעבוד..

אז זהו,ששכחתי לציין-אני מאווווווווודדדדדדד משתדלת להיות איתו בסדר...באמת....!! אפילו בעלי אמר לי שאני מתנהגת איתו אחרת...ושאני מנסה...

ומה התוצאה?

אני אגיד לך משהו-
אם הסכמת לטפל בו ואת יודעת מראש שהוא בכיין היית צריכה לחשוב על זה לפני שהסכמת ופשוט לסרב לאירוח- ככה לא היית "סובלת".
בעניין הבכי- הוא ילד!!!!!!!!!
הוא לא בסביבה הטבעית שלו!!!!!
הוא לא עם ההורים שלו!!!!!
אתמול הלכתי להתקלח ואמא שלי שמרה על הילדים וגליה התחילה לבכות ולצרוח עד שיצאתי מהמקלחת והיא מאוד אוהבת את אמא שלי ורגילה אלייה- היא פשוט ילדה.
איך אפשר להתעלם מילד בוכה, במיוחד כשאת יודעת את אחראית עליו- את אמא לבנות ואמורה לחוש אמפאטיות....
אז מה שהוא קינח לילד במגבת- לא כזה עניין- יש מכונת כביסה ויש פעולת הרתחה......ואפילו אפשר לזרוק.....
אני מציעה לכל אדם לא להתנדב לעשות דברים שהוא יודע שהוא לא מסוגל להם.
כשחמי ז"ל נפטר השבעה הייתה אצלנו ואחייניות שלו נשארו איתי בבית ועשיתי הכול כדי לשמח אותן ובמקביל ניקיתי והכנתי את הבית לשבעה (והייתי גם באמצע ההיריון עם שחם).
האמת שיש סיכוי שהייתי מגיבה כמו בעלך אם בעלי היה דורש ממני להתעל מבכי של אחיינים שלי.....והוא בחיים לא היה עושה דבר כזה!!!!

נשמע שיש לך כעס דווקא על הוריו.נכון?
אני גם לפעמים דנה אנשים לפי התגובות שלהם..וזה לא תמיד נכון.-אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו....

אז אני מבינה מהסיפור הזה שבעלך אשם.

וואי ווואי ...סלחי לי אבלאת נשמעת בהודעות שלך ממש רע .... יש כל כך הרבה דברים בהודעה שלך שגרמה לי ממש לכעוס עליך וממש לא על הילד הזה ...אם כבר מי שמעצבנת כאן בסיטואציה הזו זו את ....
וכל העצבים שלך את מפנה לילד בן 5?!?!???!??? תגידי נראה לך הגיוני??? זה ממש לא משנה איך הוא ומה הוא -הוא ילד!!!! ואת אמורה להיות הבוגרת ...ילדים הם לא סטיריליים - וגם הבן של בן 4 וחצי מביא מהגן שלו את כל החול שיש בגן - כנראה כבר לא נשאר לו כלום בארגז . הוא לפעמים בלי לדעת בכלל שיש לו חול בנעליים חולץ אותם ליד הספה או ע הריצפה וכל החול נשפך ...הוא לא אשם בזה ...
ומה לעשות ילדים בוכים -ככה הם - מי שצרי לדעת להתנהג מולם זה המבוגרים - ילדים יודעים לבכות ולא משנה באיזה גיל ... בעלך הוא זה שצריך להפנים איך להתנהג מולו - אין שום דבר מעצבן כאן בהתהגות של הילד זו תוצאה של התנהגות של בעלך ...
וזה שיש לו נזלת ---הממממממ לילדים יש נזלת!!!! בעלך הוא זה שצריך להבין ולדעת שיש טישו!!! מה מעצבן כאן בילד אני לא מבינה ...
לדעתי מי שכאן צריך רשיון להוות זה לא ההורים של הילד הזה ... ואם הייתי במקומם והייתי קוראת את מה שכתבת בחיים לא הייתי נותנת לך יותר לשמור על ילדי ובכלל הייתי מנתקת איתך את הקשר ...את נשמעת פשוט מכשפה במצב הזה !!! הילד באמת היה מסכן שהיה צריך לספוג את האנרגיות שלך בבית ולראות את הפרצופים שלך !!!

אהמממממ גם אני חשבתי עלייך ככה שקראתי את כול מה שכתבת.

נכון,ילדים גם מביאים תסכולים מהגן הביתה (לא-רק מבית-הוריו).

המבוגר שקולט את הילד מהגן אמור לעשות זאת בסבלנות,חמימות ורכות.
יש לך בעל זהב-טהור
shira

אז מסתבר שאני כנראה באמת מכשפה...........

מה גם,שילד בן 5+ הוא זהב-טהור
shira

מרווה-אני מעריצה אותך!!!!!!!
את בחורה מקסימה!!!!!!
הלוואי שהיית חברה שלי

טוב לא נגזים בלקרוא לה מכשפה.
נכון שההודעה לא נשמעה טוב.. אבל זה בטח היה גם רגע מתסכל מאוד וגם תזכרו שהיא בהריון והכל עוצמתי יותר בהריון. יש רגעים שאפילו אמא תפלוט הערה על הילדים שלה.. וזה לא הופך אותה לרעה או ללא אוהבת...
כמו שרשמתי מקודם, תסכמי עם בעלך על דרך פעולה משותפת מראש, תוך שתזכרו תמיד שזה רק ילד בן 5, ומה שהוא לא עושה, זה לא מתוך דווקא אלא מתוך צורך אחר שהוא לא יודע את הדרך הנכונה להביע אותו

לא חלק מהפורום אבל חייבת להגיב..
HD יקרה, את ממש לא מכשפה! וגם לא רעה או אכזרית וכו' וכו'. ממש קשה לי לקרוא את התגובות שרשמו לך כאן, והן לא פחות אכזריות בעיני. אף אמא לא מושלמת, וכאן אפילו לא מדובר בילד שלך. אני שומרת המון על אחיינים שלי, ומדרך הטבע על חלקם יותר נעים וקל לי לשמור, וחלק יכולים לפעמים להוציא אותי מדעתי. ילדים לא מתנהגים תמיד כמו זהב טהור, ומותר גם לכעוס. ומותר גם שתהיה לך איזשהי אג'נדה חינוכית ולהציב את הגבולות שלך בבית שלך (גם בבית שלי אמא שלי בשום אופן לא הרשתה לחלוץ נעליים מלאות חול בסלון וכו'..), בלי שתכוני כך. תסנני, לא כל מה שכותבים לך הוא קדוש, ואל תשתכנעי בהיותך מכשפה. זה נשמע שיש לך בטן מלאה על ההורים שלו, ואולי כדאי שתדברי על זה ועל הטיפול בו עם בעלך, כדי שזה לא ייכנס לכם בזוגיות, ואולי זה גם יגרום לך להיות יותר רגועה כשהוא נמצא..

מצטרפת לתמרה מילה במילה
HD

אל תשכחו שהיא בהריון והיא עם תאומות קטנות בבית... זה לא פשוט
אז אפשר קצת להבין מאיפה מגיע הקושי והתסכול.

אני כן חושבת שהעצבים כאן הם על הבעל ועל ההורים של הילד, לא צריך לשמור עליו אם אי אפשר, שיבואו לביקור וזה הכל... כנראה שזה הפיתרון המושלם בשבילכפ... או כמו שכולן אמרו לך תתאמו דרכי פעולה ביחד.

קבלי חיזוקים ואל תתבאסי מהמצב

בנוסף רציתי להגיד שיש לי אחיינית בת 5 + והיא מטורפת על הקטנטן שלי, כל היום מחבקת ומנשקת... הביאו לי אותה פעם אחת לבייביסיטר והיא הייתה פשוט מקסימה, עשיתי עם שניהם טיול בחוץ קניתי לה משהו טעים הזמנתי לנו ארוחת ערב והיה ממש נחמד... היא ממש אהבה לעזור לי לטפל בו ולשמור עליו.... נתתי לה הרגשה שאני נותנת לה אחריות והיא ממש נהנת.
אני לא יודעת איך זה בנים אבל אם בכל זאת תמשיכו לשמור עליו אז תחשבו איך לתת לו קצת אחריות או משהו אחר בשביל לתת לו סיפוק ושיהנה מהשהות אצלכם.

בהצלחה

לא אמרתי שHD מכשפה - אמרתי שהיא נשמעת דרך ההודעות שלה כמו מכשפה ... וכן גם אני בהריון - וקצת הורמונלית אז הגבתי ממש חריף - פשוט מעצבן אותי שמאשימים ילד בזה שהוא מעצבן כשבעצם מי שצריך לשנות את ההתנהגות זה המבוגרים . במקרה הזה את ובעלך . הילד לא אשם זה הכל ....

אני לעומת אחרות מכירה את ההרגשה .. אבל אל תשכחי שגם בהריון אנחנו פחות סבלניות לדברים כאלה ..
אני יכולה להבין אותך כי גם לי משהו שדומה לזה ובהריון ממש אבל ממש אין לי עצבים להתעסק עם זה ..( אצלי הוא נער) ....

תדברי עם בעלך
כמה שפחות שיבוא לבקר
ואם הוא בא אז שבעלך ייצא איתו .. שתיהיו כמה שפחות ביחד .

אתן קצת תוקפניות היא בסהכ רוצה לשפוךאת הלב
ואיפה אם לא כאן.. יש אנשים שאוהבים רק את הילדים שלהם
אז בלי להתייפיף גם אני כזו אוהבת רק את הילדים שלי
ורק אם אין ברירה אני ישמור על ילדים אחרים ואני יעשה את זה בצורה הכי טובה
אבל לא בשמחה! צר לי אבל לא נראה לי שזה הופך אותה למכשפה
אלא לפשוט אישה הורמונלית שיש לה תאומות בבית שזה לא פשוט בכלל לטפל בשניים
ועד שהן נרדמות לחשוב שהכל יכול להשתבש בגלל ילד שהיא לא אחראית לחינוך שלו
זה קצת מעצבן שאם מישהי כאן טיפה מוציאה מהפה משהו ״שערורייתי״ ישר קופצים עליה והופכים את השירשור למשהו אחר בגלל זה אני חושבת פעמיים לפני שאני פותחת כאן הודעה
וזו דעתי ! Hd
[/center]

זה ממש עצוב מה שכתבת!
אני חייבת לציין שעוד לא עברת עם בנותייך את גיל 5 ויש משהו בגיל הזה...
גם הגדולה שלי יכולה להיות קרציה! היא מחקה אחרים, צועקת, אצל אחרים היא ממש לא מנומסת ):
אבל הייתי מקווה שמשפחה תהיה סלחנית יותר..
ולפעמים הם מפתיעים אותנו!
בסוף שנה שעברה ראיתי ילד מהכיתה שלה שהיה בלתי נסבל! שתלטן כזה..
כל כך נלחצתי שגיליתי שהשנה הם גם באותה כיתה וגם באותו שולחן!
אבל תאמיני או לא שבוע שעבר כשהיא חזרה לכיתה אחרי חופש ארוך הוא חיבק אותה! ואמר לה שהוא התגעגע!
אף אחד לא מושלם

יואווו איו תגובות
פייס: ortal_hori

אני ממש לא מבינה למה כל כך תקפו אותך...

ילדים בגיל הזה יכולים להיות מעצבנים ולפעמים בלהט הרגע רושמים דברים שאולי נראים לא הכי בעיני אנשים אחרים..

את ממש לא כתבת משהו נורא. לא רשמת שחלילה את רוצה להרביץ לו או שאת מתעבת אותו

זה פורום תמיכה...! ואפשר לשפוך את הלב בכייף
תרגישי בוח מבינה אותך מותק :-)

התכוונתי תרגישי בנוח ושאני ממש מבינה חמודה

אל תתרגשי מהתגובות התוקפניות....

איך אני "אוהבת" את זה שכל הודעה שקצת חורגת מהנורמה יוצאת מהקשרה במהירות הבזק
hd לא מכשפה ואפשר להבין אותה אבל גם ילד בן 5 הוא בסך הכל ילד ומה לעשות,
אם מסכימים מאילוצים כאלה ואחרים לשמור עליו אז צריך למצוא את הדרך להגיע אליו
מבלי להתעלם ממנו ומבלי להתעצבן האחד על השני, זה לא תורם לאף אחד.
בשורה התחתונה, הפתרון האולטימטיבי הוא פשוט לא להסכים ולא לשמור עליו יותר.
אבל אם אין ברירה וקורה שצריך לשמור אז מדברים עם ההורים מבעוד מועד ושואלים אותם איך להגיב בסיטואציות א' ב' ג',
לא להגיד להם בדיעבד שהילד בכה וחיפש את אמא
אלא לשאול מראש "תקשיבי אם הוא יחפש אותך, מה לעשות? איך להגיב?" ולפעול בהתאם למה שההורים ביקשו.

שיהיה לכולן לילה שקט ורגוע בלי עצבים מיותרים, חבל על הבריאות.

אם הייתי את, פשוט לא הייתי לקוחת על עצמי לשמור על האחיין הזה - לפחות בתקופת ההריון. ברור ממה שכתבת שזה לא בא לך בטוב.

ומרווה - אכן קסומה

קצת קשה לי עם מה שכתבת !
אז מה אם הוא מפונק, הוא סך הכל ילד בן 5
וברור שבעלך יגיב ככה זה האחיין שלו, אני במקומו גם לאחייין הכי מעצבן בעולם הייתי מגיבה זהה ומטפלת בו במסירות !
צר לי קשה לי לקבל את זה
איתן הקטן שלנו אתה הדבר הכי טוב, הכי מושלם והכי מדהים שקרה לנו בחיים.
מודה כל יום לאל שיש לי אוצר כזה.

וואוא אני לא מאמינה שישבתי וקראתי את כל התגובות, מגיע לי צל"ש..
אז נכון ההודעה נשמעה לא ממש טוב .. אבל אולי היא כתבה מעצבים או ברוח הרגע..
בכל מקרה מאמי, כל מה שהילד הזה עשה הוא "נורמלי".. הוא ילד קטן רק 5.5..
הם באים מהגן עם חול, גם ליעדי שלי חוזר עם חול תמיד.. ולגבי ההתבכיינות כנראה שזה האופי שלו, לא כל הילדים אותו הדבר בהתנהגות שלהם

אגב.. גם אני קצת כמו בעלך

H/D ח"ו לא התכוונתי למילה מכשפה ובכלל....האמת זה המקום לשפוך את הלב.....
אז אם את צריכה משהו....

גם אני חשבתי כמוך, שילדים כאלה הם מעצבנים ושההורים שלהם לא יודעים לחנך ושהילדים שלי יהיו הכי מחונכים בעולם ובטח ובטח שלא מפונקים. ואז נולד לי ילד, שגדל להיות היפראקטיבי עם הפרעת קשב ועד שלל בעיות רגשיות וכו'... אני גם מבינה את הגגנות שלו שקשה להם ולא מצליחות לראות מעבר לבעייתיות שבו כי הן לא אוהבות אותו אהבת אמת. מה שיש לי להגיד לך זה שהילד מסכן וגם ההורים שלו שבטח חווים קשיים. את לא אמא שלו ולא חייבת להתמודד עם זה ואם קשה לך פשוט אל תשמרי עליו. אבל ! אם את כן שומרת עליו, את חייבת לגלות אמפטיה. אני מרגישה שלכעוס על ילד כזה זה כמו לכעוס על נכה שלא יכול ללכת, אותו דבר ! איך היית מיבה למישהו כזה שכועס על נכה ? עכשיו תסתכלי על עצמך במראה...