מה דעתכן??? - הריון ולידה

היי שלי,
אני מבינה מאוד את האכזבה שלך כלפי אמא...
אנחנו הנשים מצפות שהאמהות שלנו יהיו שם לתמוך בנו ברגעים חשובים...
אבל איך אומרים? כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה.
אני מאוד מאוד מזדהה איתך
(למרות שאין לי זכות כי אמא שלי גידלה את מיקה במשך שנה שלמה)
אבל אני מכירה את ההרגשה.
אמא שלי גם כל הזמן "דופקת לי ברקסים".
עד שאני מרגישה בנוח לפנות אליה לבקש משהו,
היא אומרת "לא" ומסרבת, ואני מרגישה שהיא עושה את זה בנקל, בלי ייסורי מצפון.
אבל אני למדתי, מולה, פשוט לא לצפות לכלום.
אני אמנם לא מיישמת את זה ב-100% אבל אני משתדלת פשוט לא לבקש ולא לצפות.
הרי בואי נודה באמת,
היא לא חייבת לעזור לך, והיא לא באמת חייבת לך הסבר מדוע לא.
אולי היא לא מרגישה בנוח ליד ילדים קטנים,
אולי אין לה את האנרגיות הדרושות, שנחוצות מאוד...
אולי היא סוף כל סוף "נפטרה" מארבעת ילדיה ורוצה קצת שקט,
אולי עברה עליה תקופה קשה בזמן שהיא גידלה אתכם...
אני מציעה לך לנסות שלא להיפגע ולנסות להתסדר לבד.
כך, כשהיא כן תציע את עזרתה, זו תהיה הפתעה נעימה, שלה לא ציפית!
בהצלחה בהמשך...

נראה לי עדיף שהיא תגיד לך שהיא לא מעוניינת באיצטלה של לא יכולה מאשר שהבת שלך תהיה סביב מישהי שאין לה סבלנות ואין לה חשק להיות איתה.

בעסה, אבל איך אומרים? קחי את הבעסה בסבבה.
זה מה יש ועם זה את תנצחי.

אני מסכימה עם הבנות.

לצערנו יש אמהות שפשוט "לא בנויות" לזה
מחבקת

אני מבינה שאת לא מחפשת פיתרון כי אין אחד כזה ... אמא שלך היא מה שהיא לטוב ולרע - לי בכלל אין על מי לסמוך כי היא פשוט לא נמצאת לידי וחמותי אישה עובדת וממנה אני לא מצפה לשום דבר -ממש לכלום -כל דבר שהיא עושה או נותנת זה בונוס להיותה סבתא אוהבת ומפנקת בדרכה את איתמר.
העצה היחידה שלי כמו שכבר נתנו לך זה לא לצפות ווכה לא תתאכזבי . מציעה לך למצוא לך מטפלת לכמה שעות ביום שתעזור לך במקום אמא שלך זה אולי הוצאה גדולה אבל היא אכן יכולה מאוד לעזור לך בעיקר נפשית וכמובן קצת פיזית - לא חייבים אגב כל יום ... וגם עצה שלי להתגבר על הפחדים שלך ...אין מה לעשות את עוד שניה הופכת לאמא לשניים ויהיו לך ימים לא קלים עם התמודדות מאוד מורכבת במיוחד בהפרש הזה של גילאיים ...תקחי את עצמך בידיים ותדעי שבאמת את לא חייבת גם עזרה ממי שלא רוצה לתת ... פשוט משלמים למישהו זרה שלא תגיד לך לא וגם לא תאכזב אותך כי יש תאום ציפיות

כן זה עצוב...
מאכזב לגמריי........
לפעמים אפשר להשתמש בחלק מהעזרה בצורה חכמה.
את יודעת למה היא מסוגלת פחות או יותר, אפשר למצוא להסתדר עם מה שיש, ולהפיק את הטוב ביותר מזה.
צריך רק להשלים עם העובדה הזאת....שזה מה שהיא תיתן, וזהו.
כשממש מבינים את זה, משלימים עם זה, קולטים מה בידיוק המשמעות של העובדה הזאת...מעכלים (ואני בזמן העיכול הרגשתי מה זה בודדה בעולם על גבול היתומה חח)
אחכ זה כבר לא מאכזב ולא עצוב, ולא פוגע, ולא נכנס ללב. והכל טוב!

ב"ה

האמת שאם גם ככה היה אצלי גם אני הייתי מאוכזבת!!!!
אמא זו אמא ולא יעזור כלום!!
תמיד אנחנו בטוחות שכשיגיעו הנכדים ההורים יהיו מרוצים וירצו לעזור
אבל לצערנו לא תמיד קורה.
מחבקת

בנות יקרות תודה על התמיכה שלכן אתן מאוד מחזקות אותי
אני בשנה האחרונה כבר למדתי לא לצפות לעזרה אבל זה הפך להיות קשה עכשיו שכבר אני בשבוע מתקדם והחסרתי הרבה בעבודה בגלל ההריון וכשמאי לא מרגישה טוב או כמו השבוע שכבר אין משפחתון בגלל החג אני נאלצת להיות בבית ולהחסיר עוד ימי עבודה סתם
מיצי אני ממש מזדהה עם מה שכתבת שאני ממש מרגישה לבד, במיוחד עכשיו לפני הלידה שאני אלך ללדת ובעלי יבוא איתי אז מה יהיה עם מאי, אף פעם לא השארתי אותה לילה בלעדי, אז כנראה אני אקרא לחמותי אבל היא אישה עובדת אז זה גם לא הכי פשוט וזה פשוט עצוב שאני לא יכולה לסמוך על אמא שלי כי עם עליה אי אפשר לסמוך אז על מי כן...

     

תסמכי רק על עצמך ואל תצפי לכלום
הכי טוב