היה שבוע עמוס...
בעלי טס לחול שבוע שעבר לשבוע והייתי כל השבוע עם יואב
גן עבודה בית
חמישי נסעתי להורים שלי ושבת חזרתי הביתה
יום ראשון בבוקר יואב פיתח חום היה קצת קוטר
אבל אחרי שעתיים בערך נרגע כאילו כלום
לקחתי לגן והגננת המדהימה שלו אמרה לי אל תדאגי
אם אצטרך אקרא לך
נסעתי בלב כבד אבל ידעתי שעדיף קודם להגיע לעבודה
חמש דקות לפני שהגעתי היא מתקשרת
יואב עם שלושים ותשע כמעט חום
עשיתי פרסה כמו שאני ונסעתי
הבוסית שלי בלי בושה שואלת אותי
בעלך לא יכול לעזור?
לא אמרתי הוא על טיסה חזרה לארץ מאיפה יעזור לי מהמטוס?
וזה עוד אחרי שהתרעתי בפניה שהוא לא יהיה שבוע ואם יצטרכו אותי מהגן
רק אני יכולה לנסוע
לא משנה
אזרתי אומץ והחלטתי שיש גבול לכל דבר
ני איפה שרע לי לא נשארת יותר
אמרתי שלום וביי
התפטרתי
ואני מרגישה כאילו ענן שחור שהיה לי מעל הראש פינה את מקומו
הנפש שלי עדיפה בריאה
וליואב מגיעה אמא שפויה שמשחקת איתו בצהרים ולא עסוקה בטלפונים
מהבוס העילג חולה נפש שלה (בעלה של הבוסית שמנהל איתה את העסק)
בקיצור
אל תישארו איפה שרע
עדיף להצטמצם קצת ולהדק חגורה
ולא להיות חולים מעבודה
לידות קלות ליולדות
וניקיון פסח קל למנקות
תודה שאתן תומכות ל הזמן!
[/center]