רוצה לשתף אתכן... - הריון ולידה

עכשיו, אחרי שהתקופה הקשה הזו מאחורי אני יכולה לשתף אתכן בלב מלא שמחה והודיה לאלוקים שעזר לי להגיע שפויה לתקופה טובה יותר.
כשנולדה בת שבע שלי שמחתי מאוד.
מה יכול להיות יותר משמח מתינוקת בריאה ושלמה, אמא בריאה ושלמה ומשפחה מקסימה מסביב? גם אני הרגשתי כך.
חזרתי הביתה עם תינוקת מהממת שפשוט החליטה כנראה ללמד אותי שלא הכל מובן מאליו.
קודם כל, נתחיל עם המוצץ- היא היתה תינוקת בכיינית שסבלה נוראות מקוליק ברמה שעוד לא הכרתי קודם וכל הזמן חיפשה משהו בפה שירגיע אותה אבל שום מוצץ לא הצליח לעשות את הפעולה הזו.
עד גיל חודשיים ניסינו את כל סוגי המוצצים ובכל לילה עברנו שעות של צרחות על הידיים עד שהיא נרדמה מתוך עייפות ובכי....
בגיל חודשיים מצאנו סוף סוף את המוצץ (MAM למי שרוצה לדעת) שהיא מוכנה לקחת.
מלבד זאת, השינה שלה היתה מאוד קלה, כל רעש הכי קטן היה מעיר אותה וגורם לה לבכיות נוראיות.
היו תקופות שהיא לא ישנה יותר מחצי שעה ברצף ובמהלך הזמן שהיתה ערה היא היתה בוכה מעייפות ומגזים ואני הייתי פשוט בוכה ביחד איתה.....
בתקופות האלה כל מה שרציתי היה לישון, פשוט לישון אבל כשיש לך חוץ מהתינוקת עוד שלושה ילדים קטנים בבית אין לך כל כך מתי לישון.......
ניסיתי לצאת איתה בעגלה- לא עזר, ניסיתי את כל התכשירים של הגזים, ניסיתי מליון תנוחות וכבר כאבו לי השרירים של הידיים וזה לא עזר, לא יכולתי לצאת מהבית לשום מקום כי היא היתה בוכה המון, לא יכולתי להשאר בבית כי גם שם היא היתה בוכה, בקיצור, היה נורא.
לקחתי אותה המון פעמים לרופא הילדים כי הייתי בטוחה שמשהו מציק לה, לא היה לי ספק שהיא לא ישנה מספיק ושזה משפיע לה על ההתפתחות שלה ומי יודע מה עוד יכול לקרות לה בגלל זה.
מזל שהיא לא היתה ילדה ראשונה שלי, אחרת הייתי חושבת שמשהו באמהות שלי לא טוב שיש משהו שאני עושה לא נכון אחרת למה, למעל ה', אבל למה הילדה שלי כל כך בוכה וכל כך קשה לה הכל????
באיזהשהו שלב אפילו הצטערתי שהארכתי את חופשת הלידה כי היה לי כל כך כל כך קשה איתה אבל מצד שני לא היו לי כוחות פיזיים כדי לחזור לעבודה....
לפני חודש בערך, כשהתקרב גיל חצי שנה, משהו התחיל להשתנות.
פתאום הילדה שלי התחילה לישון טוב בלילות ולקום רק פעם אחת לאכול, פתאום היא לוקחת את המוצץ כל הזמן כדי להרגע ופתאום היא התחילה להתקדם סוף סוף, להתהפך,לצחוק, לשחק, להנות מהעולם!!!!
ובמקביל- גם אני התחלתי לחזור לכוחותי ולשפיותי!!!!!!
היום יש לי ילדה מקסימה ומתוקה שמתחילה להראות סימנים של זחילה, שמשחקת יפה ואוהבת לצאת לטיולים ולראות עולם. ילדה שצוחקת ואוהבת לשחק עם האחים שלה, שאוכלת טוב וישנה רגוע.
דבר אחד למדתי מזה: שלא תמיד מובן מאליו כשיש ילד רגוע ושהגזים לא תמיד עוברים בגיל שלושה חודשים!!!!
בפעם הבאה, אני אדע יותר טוב להעריך את הדברים הטובים שיש לי, ואני גם אשתדל לזכור שגם כשקשה ויש ילד שיותר קשה לו ההסתגלות לעולם- בסוף הכל הכל עובר...........

מירי, אמא לארבעה מדהימים!!!