מה הייתן עושות במצב כזה? - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אני והילד היינו אצל אמא שלי, בשלב כלשהו הוא השתולל על הספה וזרק כריות.
    אמרתי לו שאסור וכ'ו וכ'ו...הפסיק ונרגע, הכל טוב ויפה.
    כשאמא שלי התיישבה, הוא זרק שוב (כי היא, הרי, יכולה לקבוע חוקים אחרים
    ולהרשות הכככככככלללל) ומי שזוכרת שרשור קודם, אז כולכן(?) כתבתם שהיא
    יכולה לבשל את הדיסה הזאת בעצמה ואחכ היא תאכל את הכל ותתמודד.
    זאת גם הייתה הגישה שלי.
    ברגע שהיא התיישבה והוא זרק כרית, היא חייכה אליו, והרשתה לו להמשיך...
    אז אני צריכה להגיד משהו? לא. נכון?
    בשביל מה? היא מרשה לו, אז זהו. הוא יעשה את זה. הוא ימשיך לזרוק נכון?
    חוץ מזה גם הבית שלה, ואם היא בסדר אם זה, אז אין בעיה נכון?
    יופי, וזה מה שקרה:
    הוא זרק כמה פעמים, כל הפעמים ליוו חיוך מצדה, ודיבורים, וברבורים, וכיף ואוירה של משחק...
    עד ש-
    כרית אחת,
    בטעות לגמריי ,
    נחתה על השולחן................................. (כי השולחן פשוט נמצא שם דאאא)

    ואז היא מחליטה אצלה בראש
    שהמשחק הזה לא לטעמה
    ומה היא עושה
    לוקחת את הכרית הזאת מהשולחן וחובטת בו אגרסיבית עם כל הכוח.
    ????????????????????????????
    .....
    ...............................................................................
    ...............................
    גברת מטומטמת.

    ........................
    הילד מבין שהותקף, שזה לא חלק ממשחק, שזה לא חלק מהכיף שהם עשו, מבין לגמריי שזאת הייתה אלימות מדרגה ראשונה. עומד בשוק על הספה בוהה בה.
    נשכב נעלב מתחיל לבכות בכי לא של כואב, בכי של נעלב אמיתי לא נעלב כזה כששמים גבולות. ממש נעלב נעלב. פגוע.
    באותו הזמן בעלה של אמא רץ בפאניקה ואומר לה -מה את עושה!?! אסור!!!!
    אפילו הוא לא הרביץ לך!!! היא בשקט אומרת שזה לא היה חזק.
    אני, במצבי ההריוני, עם הכליות המסכנות שלי שמפרישות 3 גרם+ חלבון ביממה,
    שכבר בגלל זה לא מרימה את הילד בכלל לידיים בעמידה, לא סוחבת אותו, ממצבו המאוזן הזה אני לוקחת אותו כמו בול עץ, קמה, סוחבת אותו מהזירה לעבר היציאה, שמה לו נעלים מתלבשים והולכים.
    בעלה אומר לי - אל תכעסי... בקול מנחם כזה.. מתפייס...
    היא לא אומרת כלום.
    הילד אומר לכולם ביי ביי והולכים. היא עונה לו ביי ביי בכיף ובסבבה.

    מה עושים עכשיו?
    איך ממשיכים? מה קורה?
    איך בן אדם בריא מהצד חושב שצריך להגיב על סיטואציה כזו?
    לא בהכרח באותו הזמן, כי כבר הגבתי בשתיקה והלכנו, יותר מה הלאה?
    יחסינו לאן?

    אני רק אוסיף ואומר, כי אני בכל זאת הייתי גרה איתה 18 שנה,
    שמזלו של הילד שלי שהיו שם כריות. כי זה דיי מגביל וגם כי זה חפץ רך (למרות אבזמים שהיו שם) באיזשהו מקום, אי אפשר לסמוך על בן אדם כזה כן, אבל עד עכשיו, היה לה צ'אנס שני ... ככה זה יוצא?
    אולי אני לא צריכה להיות מופתעת בעצם....
    בכל אופן.........................
    מה....מה עושים? לא עונים לטלפונים לא מבקרים מה? מה לעשות??

    פפפפפפפפפפפףףףףףףףףףףףף
    לא סיפרתי עדיין לבעלי אפילו....

    הילד בסדר, שמח וצוהל, לי עצוב (וכואב בגב תחתון
19 תגובות
עמוד 1

  • לא הבנתי, כשגרת איתה היא היכתה אותך? כי אם כן אז ברור שלא הייתי סומכת על בן אדם כזה.
    אם זה משהו חד פעמי אז...ממממ.... מה לעשות?
    את יכולה לדבר איתה? להגיד לה שהיא עשתה טעות ושתבקש סליחה? ושתבטיח לו ולך שזאת הפעם האחרונה שהיא מרימה יד או כרית או כל חפץ אחר על הבן שלך ועל מישהו בכלל ולא משנה באיזה עוצמה!
  • מבהירים חד משמעית שדבר כזה לא(!!!!!) מקובל ולא יחזור על עצמו!!!
    ואם כן, בהחלט שוקלת לטפל בה בטיפול השתיקה לכמה ימים/שבועות/חודשים.
    אם היא לא מציבה גבולות אין לה שום זכות להגיב בצורה שבה הגיבה.

    כל הכבוד שקמת והלכת, אם כי אני במקומך הייתי וואחד מעירה לה על ההתנהגות הזאת.
    שתתבייש לעצמה.

    לגבי הסיפור שגרת איתה 18 שנה גם אני לא הבנתי, האם זו התנהגות אופיינית לה או משהו שקרה בפעם הראשונה?

  • משהו אופייני אבל לא שכיח....
    זאת אומרת שזה לא איזה "דרך חינוך" שאז יודעים שזה יבוא כי יש איום או משהו.
    זה התפרצות כזאת לא מרוסנת...
    שאי אפשר לנבא...
  • מה שאת מתארת כאן בהחלט לא צריך לעבור על סדר היום !!!!!!!! מה שעשית היה מאוד נכון ,הייתי מוסיפה וגם מסבירה לבן שלך שהלכתם משם כי ההתנהגות הזו ממש לא מקובלת עליך ואף אחד לא ירים את יד עליו ,גם בגיל הזה הוא יבין על מה את מדברת ,גם אם נראה לך שהוא כבר שכח מה היה הכל נחתם ונצרב...
    לגבי אמא שלך -המממממ ממש מורכב אני הייתי לאמא שלי אומרת שהיא לא תעז בחיים שלה להרים את היד או את הקול על הבן שלי ואם תעשה כך היא לא תראה אותו בחיה (ולגמרי הייתי מתכוונת לזה ) אבל זו אני -את צריכה בהתאם ליחסים שלך עם אימך לנקות במה שנכון לכם ,אולי שיחה ,אני מאמינה בשיחה ולא מאמינה בהתעלמות והתחמקות מטלפונים כי אז את בעצם לא נותנת לה להבין במלוא הכוח שזה לא היה מקובל עליך ושיהיו לזה תוצאות
  • טוב שהלכת
    וצריך להסביר לקטן שאסור לאף אחד להכאיב לו בשום דרך אף פעם
    מצב בעייתי
         
  • מהההה אני בשוק ...
    אם זה היה קורה לי סביר להניח שהייתי מנתקת קשר .. בגל זאת זה נכד שלך .. אני יכולה להבין את שלסבתא אין גבולות עם הנכדים והשוקולדים חוגגים
    וגם אם יש גבולות זה בסדר ..אבל להרים יד ?! הכאיב לא הכאיב זה כבר לא משנה ...
  • ברור לי שאצקי צודקת!
    הבעיה עם אימהות לא-צפויות שכאלו,שגם שיחה לא-עוזרת לאורך-זמן.
    אם הן חצו טאבויים שכאלו,הן ימעדו שוב ושוב..כי כך הן התרגלו כאימהות וכעת כסבתות ממשיכות את הדפוס,עצוב.

    היא יודעת שהלכת כמחאה,תני לה להתקרב שוב,כי זה ממש כמו יחסים של גאות ושפל,אימהות שכאלו..לעיתים הן צריכות מכה על האף כמו שאומרים,לא פשוט בכלל.

    המזל,ברוך-השם,שאת תבססי קשר בריא ומאוזן עם ילדייך,את תשברי את הדפוס הזה, את מיילדת מעצמך את האם,שהיית רוצה לעצמך וילדך מרוויח אותך וזה המזל!

    וברור שלספר לבעלך,כי הוא החבר הכי טוב שלך ומה לעשות?! שיידע כמה סבל את סובלת ממנה גם בהווה ולא רק בעבר,בילדות.

    את אמא ניפלאה וזה העיקר
    shira




  • ברור ! פגעו בילד שלך

  • נורא!!!

  • מאמי מתנגדת בתוקף לאלימות את אמא שלו ואת האחראית לחינוך שלו !!! לא לעבור על זה לסדר היום!

  • קודם כל - זה שקמת ולקחת אותו מייד משם הביתה זו תגובה לדעתי נכונה. רק אני הייתי מקדימה אותה לשלב שהוא התחיל עם ההשתוללות וזריקת הכריות. זה מה שאני עושה עם עידו כשהוא מתחיל לקפוץ על הספות אצל חמתי והיא שותקת אך לדעתי מתפוצצת מבפנים...
    לגבי אמא שלך ומה הלאה? תני איזה יום להירגע ותראי את הלך הדברים... אל תשכחי שתצטרכי אותה ומשחקי ברוגז לא מתאימים בשלב זה...
    וכן - בגלל שזו אמא שלך (ולא חמתך למשל) את אכן רשאית לומר לה שלא מקובל עלייך ההתנהגות הזו שלה.
  • נורא!!!
    לא מוכנה שאף אחד ירים יד על הבן שלי!!!!
  • נ.ב.

    אהבתי שהסברת לו שהוא צריך לספר לך...
    היה לפני שבועיים בערך בחדשות על גן ילדים שהגננת התעללה שם בילדים... נראים ילדים די גדולים (4-5).. חשוב חשוב שהילדים ידעו לשתף אותנו בהכל.
    כשראיתי בחדשות שצילמו אותה במצלמה נסתרת אמרתי לבעלי באותו רגע שאני מסוגלת להרביץ לאחת כזאת בחזרה... אבוי לבן אדם שיעיז להרים יד על הבן שלי!!!!

  • וואו אני בשוק!!!

    אני הייתי משתוללת במקומך!! איך אפשר לעשות דבר כזה

    כמו שהבנות אמרו תעמידי אותה במקום ואל תשאירי אותו עם אמא שלך עד שייגדל


  • האמת קראתי עוד קודם
    ונשארתי פשוט
    ללא מילים.

  • שירה הוציאה לי את המילים מהפה.

    מה היא מפגרת???
    פייס: ortal_hori


  • בעיה!

    מצד אחד- לא מקובל בכלל, אף אחד שאינו ההורה של הילד אינו רשאי להענישו. בטח לא פיזית

  • דבר ראשון, אני בשוק
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה