-
גם אני התחלתי עם שנת יום בחדר שלה, הייתי שמה לה כרית שלי עם ריח שלי במיטה שלה וככה מקטינה לה את המקום. לאט לאט הוצאתי את הכרית.
רק אחרי שהתרגלה לישון בחדר שלה את השינות של היום שמתי אותה לישון שם לילה...
בגיל 5 חודשים
-
יאירוש שלי כבר בן שנה ועדיין ישן איתנו בחדר...לא מסכימה להפרד ממנו....
-
מיה!! תודה!! לא חשבתי על הכרית...
אני אנסה היום בצהריים.
-
יא הילדים שלנו ממש באותו גיל!!!
-
היי שלי,
אני חושבת ומאמינה שהמעבר לחדר הילדים הוא הדבר הנכון לעשות.
את תראי בהמשך שזה טוב לכולם,
לנועם שיש לו את הפינה שלו,
ועבורכם שיש לכם את החדר שלכם שאפשר להתרסק שם!
המעבר הוא לא יהיה חלק, וייקח זמן (יכול גם לקחת חודש),
לכן חשוב שתהיי חזקה,
נחושה וחד משמעית בנושא.
חשוב להקפיד על טקס שינה -
מקלחת, לבישת פיג'מה, סירוק, ליטופים...
ובימים הראשונים אני שמתי את מיקה במיטה שלה בחדר,
והקראתי לה סיפור. ישבתי ליד המיטה שלה ובמשך כ-40 דקות הקראתי.
יצאתי מהחדר, ואם היא הייתה עושה מהומה,
הייתי נכנסתי, מרימה אותה, מלטפת, ושוב מחזירה למיטה בשלווה.
לפעמים אפילו הייתי מלטפת את הראש שלה עד שהיא הייתה נרדמת.
אחרי כשבוע התחלתי מדיניות של אכיפה מעט יותר קשוחה.
הייתי מסיימת להקריא את הסיפור ואומרת שעכשיו הולכים לישון לבד,
ואם היא הייתה בוכה הייתי נותנת לה כמה דקות אחדות לבכות,
ושוב נכנסת ומטלפת אותה עד שהיא הייתה נרדמת.
היו פעמים שהייתי מרדימה אותה על הידיים ושמה אותה במיטה.
אמנם זה נשמע כטרחה, כאב לב ובעסה,
אבל כמו כל דבר - מתרגלים.
השינוי הוא קשה, ולא פשוט להרגיל למשהו.
ככה לכל שלב יש את האתגר שלו.
היתרונות גדולים מהחסרונות. כשהוא יהיה בחדר משל עצמו הוא ילמד להעסיק את עצמו, ולהיות גם לבד.
מה גם,
שבעלי ואני כל כך מחכים לשעה 19:00 שאנחנו משכיבים את הילדות לישון בחדר,
(כן, כן - גם מיכל כבר ישנה עם מיקה בחדר מגיל 3 שבועות)
ואחרי שהן נרדמות אנחנו חוגגים לנו בכיף בחדר שלנו!
-
ג'ף את מקסימה!!
-
אני התחלתי בכך ששיחקנו בחדר במהלך היום על מזרן פעילות קצת במיטה וכו׳ ... היו שיפוצים אז השינה הייתה מאתגרת... אבל הוא התחיל להכיר את החדר להתעניין במדבקות קיר והתחלתי לחתל רק על השידה.... שהוא היה אצלנו חיתלתי על המיטה שלנו הייתה לי פה סלסלה עם הכל..
לפני יומיים הוא עבר לישון שם לילה היה קצת קשה בהתחלה אבל נראה לי שברגע שהעברתי ללילה לא להחזיר אלינו לחדר בשום פנים שלא יחשוב ששם רע ופה טוב כי אצלנו הוא נרגע מהר יותר או נגשים אליו מהר יותר.... אז בבוקר אבי פירק את העריסה והחזיר לחנות.
בלילה הראשון ישנתי שם והאמת עד עכשיו ממש קשה לי אבל יש לי הרגשה שזה עושה לו רק טוב! הוא מתחיל ללמוד להרדים את עצמו והיום בבוקר אפילו התעוררתי ושמעתי אותו משחק במיטה
-
לגבי הריח שמיה הזכירה
אז נזכרתי שאם הילד שלי היה קצת מנסה להתעורר או לא היה רגוע ישר הייתי מורידה חולצה (בבית מן הסתם
-
תני לו זמן להתרגל לחדר חדש. בהתחלה זה יכול לקחת שעה או אפילו יותר. זה קשה אני יודעת אבל אחרי שהוא יתחיל לישון לבד את תרגישי הרבה יותר טוב. אני היתי בהתחלה נישארת איתו בחדר עד שהוא נרדם ואחרי ביקור אצל יועצת שינה הפסקתי לחקות ומיד היתי יוצאת הוא בכה לילה ראשון וכך התרגל להרדם לבד. עכשיו לוקח לו מקסימום 20 דקות להירדם.
]
-
חחחחח שלי
מצחיקה
הרס אותי בעלך.
זה מאוד לא קל
גם עם נהוראי בכיתי וקמתי כל שעה בלילה
היום גם.תהל תעבור כנראה...
וזה רק בגלל שאני יודעת כמה טוב יהיה לה במיטה משלה
בפינה משלה.
אני מסכימה עם מיה בנוגע לריח
עם נהוראי לקחתי חולצה שלי וגלגלתי לידו
בנוסף יש גם בובת נחש שמקטינה ומצפיפה את המקום במיטה
כך נועם פחות "יבהל" מהגודל והבדידות
הדס של מיכלי ישנה איתו, את יכולה לשאול אותה...
וזה מעולה שאת מרגילה בצהריים
לאט לאט
תהיי בקשר עין
תקפלי כביסה בחדר שלו וכך ירגיש אותך
ובהדרגה תתרחקי, כך תרכשי לו עצמאות והרגשה שאמא פה.
ואל תשכחי את שיטת הרם הורד
במיוחד בלילה
פשוט להרים ולהניח, לטפוח ולהרגיע.
אני אומרת לך מראש שזה מהלך לא קל עבור שניכם
אבל תתמידי ותראי תוצאות
לא להשבר. זה רק לטובת שניכם בסופו של דבר
והיום אני מעידה בכך בפה מלא
בהצלחה