היי שרוני, מתייעצת גם כאן - הריון ולידה

לא יודעת מה קורה לנהוראי שלי בזמן האחרון
לא יודעת אם הקנאה מתחילה לתת את אותותיה
הוא מאוד אוהב את תהל
שומר עליה, מחבק ומלטף ודואג לה.
ואנחנו עושים את המקסימום לתת לו את מלוא תשומת הלב
ולשתף אותו בכל הקשור אליה

גם בלי שום קשר
הוא פעיל מתמיד, מדבר, משחק, נלהב מהעולם
מלא שמחת חיים ושובבי מתמיד

אבל עם כל זה
בזמן האחרון אני מרגישה שחלה סוג של נסיגה
נסיגה עצמאית, נסיגה התנהגותית
קודם כל, לאחרונה הוא קם משנ"צ נורא היסטרי ועצבני
כמו שבזמנו התייעצתי איתך.
לא יורד מהידיים כל אותה השעה.
שום דבר לא מרצה אותו.
ניסיתי להתייחס לעצותייך, אבל התווספו עוד דברים:
בזמן האחרון, דורש המון ידיים
מה שלא היה פעם.
נצמד לנו לרגל ומבקש שנרים
בהתחלה לא סירבנו, אבל זה נהיה הרגל רע (והוא כבד שיהיה בריא)

בזמן האחרון גם הפסיק לאהוב אוכל.
פעם חמסה 555 לא הייתה לי בעיית אוכל בכלל!
היום אוכל רק ירקות, פעם לא מוכן לגעת במבושל, ופעם טועם ויורק
הפסח הזה גם שיגע לו את התפריט
אני מודה.
אבל חוץ מזה...
זה לא מוצא חן בעיניי בהתקשר לכל התקופה האחרונה.

האם שינוי התנהגותי ותקופות כאלה הגיוניות?
זה קשור לגיל? לזרום עם זה? להרים על הידיים? להתעקש על אוכל?
אני נורא מבולבלת.

אה, ועוד משהו נורא חשוב
בזמן האחרון בכל פעם שאני מושיבה אותו לאכול
על הכיסא שלו עם המגש, הצלחת והכפית שלו
הוא תמיד הופך את הצלחת עם האוכל
ואח"כ מעיף הכל לכל עבר.
אם הוא היה בן שנה פלוס לא הייתי מתייחסת
זה שלב התפתחותי שעברנו מזמן
אבל הוא כבר גדול.
ועבדנו המון על ישיבה ואכילה מסודרת עם כפית
רק בחודש האחרון זה קורה, כל האכלה

אני מיואשת מהעניין
מבשלת וטורחת בשביל שהריצפה תהנה
+ גימיק חינוכי עקרוני.

מה לעשות???