-
תמשיכי לעבוד אבל אל תפסיקי לחפש
זה ממש מדכא, אבל בר שינוי...
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."
-
אני מבינה ללביך...תמשיכי לעבוד....אל תפסיקי לנסות..ובכלל במה את עובדת אולי יכולים לעזור לך פה???
-
כמה שאני מבינה אותך
-
נכון. את צודקת. זה ממש לא כיף....
קחי בחשבון שדברים מאוד דינמיים ומשתנים כל הזמן,
את יכולה להחליט מה לך חשוב יותר - לעבוד פעם בשבוע עד אמצע הלילה והתחושה שאת עושה משהו שטוב לך איתו יכול להיות חשוב יותר ממקלחת יום-יומית ופיצה שתמיד יכולה למלא מקום ארוחת ערב....
ובעלך - ילמד להתמודד, למה? כי לא תהיה לו ברירה אחרת....
ובכל מקרה - הם גדלים, תוך שנה-שנתיים כבר יהיה הרבה יותר קל, נכון שזה נשמע עכשיו כעוד המון המון זמן אבל הזמן הזה טס...
זה הכל עניין של בחירה במה שהכי טוב לך וכפועל יוצא למשפחתך....
-
אני מאוד מזדהה עם תחושת הפספוס , ותחושת החוסר מיצוי.
ואני מתנצלת אבל אני חושבת שתחושת חוסר מיצוי בחיים "כבדה" הרבה יותר מהמסוגלות לעשות מקלחות וכו. כולה ערב בשבוע.הוא באמת יתרגל .
-
בעיני זה לא נכון שעוד שנה שנתיים יהיה יותר קל (למשל, אולי פתאום תרצי עוד ילד?!?) ובכלל אני אישית לא בעד לחשוב שבעתיד יהיה יותר טוב אלא לעשות שכבר עכשיו יהיה טוב.
לכן אם זה מה שבחרת אני חושבת שצריך לעשות שינוי תפיסה- להבין עמוק בפנים שהסיפוק הגדול שלך בחיים הוא לאו דווקא עבודה, אלא לראות את הילדים גדלים ולהיות נוכחת בבית. להעיף מחשבות של "אילו" ולהנות מהיתרונות, מהסיפוק וממה שאת מרוויחה.
וזה לא סותר את מה שאמרו לך ונכון- תמיד אפשר להמשיך לחפש מקום אחר שגם יהיה טוב מבחינת שעות וגם יעניק לך הרגשה של צמיחה אישית...
.
-
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.
--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!
-
תודה בנות, אני יודעות שיש הרבה שמרגישות גם ככה, המשפחה חשובה לי יותר מהכל אז אני שוב עושה ויתור.., ובקשר לבעלולי..הוא אבא מקסים ואחלה בעל , אבל להתמודד עם שלושתם גדול עליו... נמשיך לחפש בתקווה שנמצא משהו שישלב לי את שני העולמות
-
מאחלת לך המון המון בהצלחה
פייס: ortal_hori
-
כשאין להם ברירה, הם לומדים להסתדר!
גם אנחנו למדנו לאט לאט, לא? לא נהיית אמא ל- 3 תוך יום וישר ידעת מה לעשות, נכון? (למרות האינסטינקטים). ואם היית מחויבת? הוא היה מסתדר? אני למשל מחויבת לעבור השתלמויות ולא תמיד אני יכולה לבחור את הימים/שעות, השנה זה יצא שאני חוזרת אחרי ההשכבה שלהם (נכון, זה לא כל שבוע, אבל ברגע שמתרגלים זה זורם)
לא ענית במה את עוסקת... אולי בנות יכולות לעזור לך
-
מצטרפת לקודמותי.
ושולחת הרבה חיבוקים