אמהות בטווח מרד השנתיים - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • שאלה שאלתית

    מה אתן עושות ואיך אתן מגיבות
    שהילד נזרק על הריצפה בבכי (שאוסרים משהו למשל)
    במקום ציבורי?
    ואיך בבית?

    מתעלמות/מפייסות/מחבקות וכו'


13 תגובות
עמוד 1
  • עדיין לא שם ודי רחוק ממני
    אבל...
    לדעתי עומדת לידו ואומרת חד משמעית שלא בדרך הזאת יקבל את מה שהוא רוצה.
    מדובר בפינוק ותשומי ולכן לא צריך לפייס וליבק. זה רק יעודד התנהגות כזו
  • עשתה לי את זה כמה פעמים לפני כחודשיים
    רצתה משהו ולא קיבלה ונשכבה על הרצפה
    מיד הפסקתי את זה ואמרתי ש" לא שוכבים על הרצפה" שמתי בעגלה והלכתי משם
    קרה שוב -עשיתי אותו הדבר .
    התכופפתי אליה
    קול תקיף
    " לא שוכבים על הרצפה .. אמא אמרה לא אז לא" שמתי בעגלה והלכתי .
    כמובן שבכתה וזה בסדר לבכות

    מאז טפו טפו .

    או שעברתי את הגיל בשלום
    או שעדיין לא הגעתי לחלק הנורא
    אבל אני דנה אותה לכף זכות ונראה לי שהבינה את הקטע


  • אני עוד מנסה להבין את זה בעצמי
    כרגע שתאיר נשכבת על הריצפה או בוכה שאסור
    אני פשוט מתעלמת מראה לה שזה לא מזיז לי בתקווה שזה יעבוד
    [/center]
  • במקום.ציבורי לא יצא לי להתקל בזה ממש
    רק פעם אחת עם המכוניות האלה בקניון
    הרמתי בכוח והלכנו הביתה.

    בבית זה קורה יותר
    אם אני אוסרת משהו לפעמים נזרק ובוכה
    אני לא מתייחסת
    אחרי כמה דקות שואלת: נרגעת? רוצה לבוא לשחק/לספר לי/להתקלח וכו'
    והוא בד"כ קם וניגש.

    חשבתי לעצמי האם נכון להתעלם
    ולא לגשת? סביר להניח שיקלוט את תשומת הלב וינצל שוב
    אני מניחה שככה זה וצריך להיות חזקים.

    (למתן כל כך קשה לא לגשת
    אני תמיד מפצירה בו שזה רק לטובת הילד)


  • לדעתי תמשיכי בשיטה נשמע שהוא מקבל את העניין
    תקשיבי לחברה שלי יש ילד קשה ברמות את לא מאמינה רק הוא שומע את המילה לא
    הוא צורח את נששמתו והיא עושה טעות בגלל שהיא מתייחסת אליו יותר מידי
    ואני רואה את זה מהצד ומזדעזעת מההתנהגות שלו
    [/center]
  • לדעתי יש 2 שיטות מקובלות

    או להגיד לא ונגמר הסיפור - לא מתדיינים על זה ( כמו שאני עושה)
    או להתעלם לתת להירגע ולדבר על משהו אחר ( כמו ששירה וענבל אתן עושות)

    כל הפוצי מוצי והמעבר .. זה מיותר לדעתי ..
    יש אמהות לא החלטיות למשל להתעלם כמה דקות מתחילות לדבר על זה ולדבר על זה ולנסות להוכיח אותו .... סתם מיותר
    מה שבוחרים - להמשיך עם זה .
    ואם נניח בוחרים ב"לא" אז לא ..
    אין צורך ב -אולי עוד מעט .. ואם תיהיה ילד טוב אז כן ... ...

    ילדים בגיל הזה צריכים גם להבין גבולות .
    ולהבין שלא תמיד הם יקבלו מה שירצו
    כי אלו החיים האמיתיים
    וגם אכזבות צריכים להילמד


  • אריאנה נזרקת למצב ישיבה על הריצפה בבכי או רוקעת ברגליים
    אבל זה על אותו עקרון כמו להזרק על הריצפה
    אני מסבירה לה רציונלית שאני מבינה את התסכול אבל לא יקרה מה שהיא מצפה מסיבות א' ב' ג'
    היא בד"כ עושה פאוזה בשלב הזה, נראה שהיא שוקלת את האפשרויות שלה
    לפעמים היא נרגעת ושוכחת ולפעמים היא מחליטה להמשיך לבכות
    במקרה כזה אני מתרחקת קצת ונותנת לה רגע לעצמה, להרגע.
    היא מזל תאומים כמוני אז היא עוד לא למדה דברים שכבר שכחתי..חחח

  • לא קרה לי
    ואם יקרה לי לדעתי אני אתעלם ואחרי שתעבור את הנתקף זעם אני יסביר לה שבגלל שהיא התנהגה כמו שהתנהגה היא לא תבוא עם אמא יותר לטיול או ואט אבר... ושזאת התנהגות לא יפן וזה לא כיף לאמא שהיא מתנהגת ככה.
    קרה לי שרז למדה בגן לירוק אם משהו לא מוצא חן בעיניה.
    הסברתי לה שאני מאוד כועסת שהיא מתנהגת ככה ( בעדינות וברוגע) ואמרתי שאם היא תתנהג ככה אז אמא תכעס עליה והיא תהיה בעונש ( לא שהיא יודעת מזה עונש


  • מיכל בהחלט צודקת!
    לא משנה מה בוחרים, חשוב להיות עקביים.

    זה קורה בעיקר כשמיקה מבקשת גלידה או ממתק.
    היא נזרקת לרצפה, בוכה, צועקת, מנסה להחטיף סטירה, בועטת - דרמה קווין
    אני אומרת למיקה הקציצה בתקיפות: ״לללללאאאאא״
    ״בבקשה לא לעשות סצנות!, את לא מקבלת עוגייה עכשיו!
    והיא, הערמומית הזו, מסתכלת עליי במבט בוחן, תוך כדי הבכי,
    ואני לא מסירה ממנה את המבט לשנייה אחת!
    אם היא ממשיכה, אני אומרת שוב לא, ואז קמה והולכת.
    אני עושה הליכה איטית, ונעמדת עם הגב אליה (עם פזילה קלה לכיוון)
    בסוף היא רצה אליי לבד.

    לבעלי יש אמרה בנושא:
    ״אסור לנו לתת לילדים לנהל את המבוגרים,
    מי שיכריע זה אני, כי זו לא דמוקרטיה, אלא דיקטטורה״
    (הוא לומד יחסים בינלאומיים - מושפע קשות)
  • לא בדיוק מתעלמת, אני חוזרת על המנטרה שלי לאותו רגע ואותו מקרה ספציפי, שומרת על קור רוח וממשיכה בעיסוקי כאילו כלום לא קרה.
    אני אתן לך דוגמה, אנחנו בסופר והוא בעגלה מחליט שבא לו עוגיה מסוימת.
    אם מתאים לי, נכנס לעגלה. ואז הוא מחליט שהוא רוצה את העוגיה כאן ועכשיו ואצלי-יהרג ובל יעבור לא פותחת משהו שטרם שילמתי עליו, מסבירה לו בנינוחות שכשנגיע לאוטו הוא יקבל...מתחילות הצרחות...אני חוזרת שוב ושוב-כדנגיע לאוטו..וכמובן ממשיכה בקניות
  • בבית מחכה שתקום לבד, אחרי שאמרתי לאור על זהלת לא לחז- משתד
    בחוץ כשאני חושבת על זה זה לא קורה

    ובכלל טפו טפו בדיוק אתמול חשבתי על זה שתמרי כזו עדינה במרד הזה, אפילו כשהיא "זורקת" את עצמה על הרצפה היא מפחדת לקבל מכה אז היא עושה אתזה בהילוך איטי ועו שה כאילו היא בוכה- זה קורע! אולי בגלל זה קל לי להתעלם ממנה כי היא לא באמת מגיבה בצורהקשה
    כפרהאני על הילדה הטובה הזאת

  • התעלמות בשני המקומות.

    רק שבחוץ זה בדכ צריך ללכת אז אני מקימה אותו ואנחנו הולכים יד ביד והוא בוכה

  • שירוש
    shira



מותר ואסור לאכול בהריון והנקה