בואי נתחיל בזה שהילדים שלי מפונקים.. עקב חוסר זמן ולחץ בכל זמן אפשרי,
אנחנו בד"כ עם האוטו, גם כשזה הליכה של חמש דקות.
בריאותית זה לא נכון, חינוכית זה לא נכון, וחסכונית זה לא נכון..
וגם מבחינת קשר בין הורה לילד- זה לא נכון!
כשאני באה לקחת את שילה ברגל יש תלונות מפה ועד הונולולו.. הוא יכול כל הדרך לבכות, ולצרוח "אין לי כוווווחחחחח.."
שזה ממש לא יהיה זמן איכות.
וגם הגנים שלנו מאוד רחוקים..
אני עדיין משתדלת לעשות את זה מידי פעם, אבל לא יוצא הרבה..
זה נשמע שיש להם זמן איכות כייפי ואמיתי.. וגם אם הולכים בשקט ולא מדברים, זה עדיין שווה את זה..
שאלת זמן האיכות לכל ילד מאוד מאוד יושבת עליי.
ואני מנסה למצוא לה פיתרון..
עוד לא מצאתי את הפתרון האידיאלי.
היינו השבוע אצל פסיכיאטרית עם שילה, והיא החליטה שאין לו לקות תקשורת (כי יש לו קשר עין), ושזמן איכות עם אבא יפתור את כל הבעיות שיש לנו בעולם!!
http://www.ipanel.co.il/index.php?page=join&content=join&referrer_id=32212