מה הבנות שלי למדו ביום השואה - הריון ולידה

הם בגן דתי. כנראה שהם שרים כל יום איזשהו שיר של ספירת העומר.
אבל את זה היא אמרה דווקא ביום השואה.
זהו, שלא ברור לי איזה מהאסונות היא מתכוונת

__________________________________________________________________

היא בלבלה בין ספירת (העומר) לצפירה שהיא שמעה... תגידי לה שתשיר לך את השיר שהם שרו בצפירת העומר. את תראי שהיא תשיר לך "הנני מוכן ומזומן........."

אבל מה הקשר לאנשים בכלא?

__________________________________________________________________

אולי הכוונה לאנשים שהיו סגורים בגטו... כאילו הם בכלא.....

זאת בדיוק הנקודה.
מסכנה, איזה סלט יש לה בראש עם ספירת העומר והצפירה, שירים עמידה דום, תלמידי רבי עקיבא ויהודים בגטו...
כל כך הרבה אסונות שקשה להבדיל בינהם

את לא מבינה מה שחר בא וסיפר לי
שהיו אנשים חיו במחנה והיתה גדר חשמלית והם הצליחו לצאת אבל הם לא יצאו מהדלת הם עברו מתחת לגדר.... ורק הזקנים והילדים נשארו כי הזקנים היו צריכים להישאר עם הילדים ולשמור עליהם בזמן האחרים הלכו לעבודה.
ואוסיף גם שהם שרפו את הבתים ואת המחנה וברחו והיו כאלה שהיו חולים

OMG!
מעניין מה עובר אצלם בראש...
איך הם מעבדים את המידע כדי להגיע לרעיונות כאלה?

מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

איפי מי סיפר לו את זה?

שחר סיפר לי את זה בערב יום השואה

אני לא זוכרת מתי לראשונה שמעתי על השואה אבל אני מודעת אליה ואל הסיפורים הקשים מאז היותי ילדה ממש קטנה (הסבים שלי ז"ל היו ניצולים) כבר מגיל 5,6 אני זוכרת שכבר ידעתי בגדול מה זאת שואה.
אז, כילדה דווקא נורא סיקרן אותי הסיפור הקשה והנורא הזה . כנערה צעירה קראתי ספרים בשקיקה וראיתי כל סרט אפשרי שהוקן בנושא .
היום כבוגרת נורא קשה לי עם זה .
השנה בקושי ראיתי סרטים.. ובעלי רצה לראות את "בחירתה של סופי" ואני פשוט קמתי והלכתי לישון . כאמא קשה לי מאודדדד לצפות בסרט הזה שוב

אני דווקא כן דיברתי איתם ביום השואה על מה שקרה, והם ראו בערוץ הילדים תוכנית מאוד מעניינת.
הגדול בן 6 ומאוד מתעניין, סבתא שלי נפטרה השנה והיא היתה ניצולת שואה, הוא מכיר את הסיפור שלה כבר מגיל צעיר. שמו השני הוא על שם סבא שלי, גם הוא ניצול שואה, והוא יודע גם את הסיפור האישי שלו.
הקטנה בת שלוש ולא ממש מבינה אבל הסברתי לה כמה דברים. למשל, שבחנוכה עם ישראל זוכר שהרעים ניסו להרוג אותנו ולא הצליחו, בפסח עם ישראל זוכר שניסו להרוג אותנו ולא הצליחו, וגם ביום השואה אנחנו זוכרים שניסו להרוג אותנו.

פייס: ortal_hori

לכל גיל והמידע שהוא מסוגל להכיל.

אני לא מסכימה שילדים בני 3-4-5 מסוגלים להכיל את המידע הקשה הזה. בכלל מושג השואה הוא מושג קשה.

מצד שני- נחשפתי גם לקיצוניות אחרת- שמונעים מילד בן 13-14 את המידע במלואו כי הוא "קשה". ואז? יש ליום הזה חשיבות ראשונה במעלה בתור נכדה לניצולת שואה, וחשוב לשמר את זכר הזוועות כדי שיום אחד לא יקום לו דור שיחליט שלא היה דבר כזה.

זה חלק מההיסטוריה של העם הזה. ובגיל שרואים סרטים שמכילים אינסוף אלימות (מידיעה), מותר לדעת גם על פשע בינלאומי ורצח עם שעמו עבר. הכל כמובן במידה ובהגבלה כי גם אני כבוגר לא מסוגלת להכיל ולצפות בכל הפרטים.

באמת סלט נהיה לה בראש..
אבל אני גם חושבת שילדים בגיל 4-5 כבר יכולים לדעת טיפה על השואה.
בטרום חובה היתה לשילה גננת שסיפרה שהיתה מלחמה גדולה גדולה בעולם ושנפטרו הרבה יהודים.
וחלק ניצלו! הוא יודע שסבתא רבא שלו היתה בשואה, ושהיא ברחה..

אני חושבת גם שצריך לעשות סדר.
זה שונה בתקופה, ובמהות.
כשחוזרים מפסח צריך להתחיל ללמד על ספירת העומר, רבי עקיבא וכל זה,
שבוע אחרי כן לעסוק בשואה ואחרי השואה, עוברים ליום העצמאות.

לא צריך לבלבל! וגם לא להכניס לדיכאון..

יכול להיות שהגננת שלהם עשתה קצת בלאגן בסדר, או שהשוותה את המוות של תלמידי רבי עקיבא למוות של היהודים בשואה.
או שניצלה כבר את היום לדבר על מוות, של כל מי שמת בתקופה הזו בשנה..
http://www.ipanel.co.il/index.php?page=join&content=join&referrer_id=32212