קצת לשתף אתכן מה הוא יום הזכרון בשבילי.. - הריון ולידה
היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות),
להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
לצערי המשפחה שלי לא צריכה את יום הזכרון שחל כל שנה. בשבילנו יום הזכרון לחללי צה"ל ונפגעי האיבה הוא עוד יום. בשבילנו כל יום הוא יום הזכרון. בכל אירוע שמח הם חסרים לנו ובכל דבר בחיים.
אז הסיפור אצלי במשפחה הוא קשה מנשוא. אמא שלי איבדה את אחייה דני טייכלר במלחמת יום הכיפורים,הטנק שלו חטף מכה ישירה והוא נהרג במקום. שבועיים בערך הוא נחשב לנעדר עד שגופתו נתגלתה הוא היה בן 20 בנופלו. הסיפור לצערי הרב ממשיך,בן דודי דני כהן נקרא על שמו,התגייס לחטיבת הנח"ל וב2002 בציר המתפללים בחברון בן דודי מצא את מותו,הוא היה בן 22 בנופלו. אני היתי בת 14 את דודי לא הכרתי אבל את בן דוד הכרתי הכי שבעולם,הוא היה אחד האנשים הכי מיוחדים שיכולים להיות. במהלך השבעה שלו התגלה המכתב: אבא ואמא שלום! למה, למה אנו חיים? האם יש לבן אדם אחד תכלית? העולם מתקיים בשביל משהו שעוד יגיע, שעוד יקרה, וכל אחד מאיתנו הוא חלק הכרחי בהתפתחות העולם והאנושות לקראת אותו דבר נשגב. אם כן, מה שנדרש מכל אחד, ובעצם תכלית החיים, זה להיות החלק בפאזל בצורה הטובה ביותר שהוא יכול, כלומר, על מי שהולך בדרך של יהודי דתי, לקיים את הדת היהודית בצורה המועילה ביותר על מנת להעמיד דורות באים יותר טובים ממנו, על ידי השפעה על צאצאיו או על סביבתו. אני כנראה שייך לחלק שצריך היה להשפיע על סביבתו, ואתם לחלק שהשפיע (גם מלשון השפעה וגם מלשון "שפע") על ילדיו. אז רק רציתי להגיד לכם, שאני די מבסוט ממה שהספקתי במסגרת הזמן המצומצם שהוקצב לי, ושאני מרגיש שהייתי שופר די טוב לדרך שבה חינכתם אותי ושאני לא מצליח לחשוב על דרך טובה יותר לגדל ילד מאיך שגידלתם אותי (טוב אולי קצת פינקתם מדי...). בנסיוני הדל ראיתי שבדרך כלל האנשים שנשברים בצורה חסרת תקנה עקב שכול, הם אנשים שיש להם רגשות אשם כלשהם. כמו שאני מכיר אתכם (בעיקר אמא), למרות שלא תהיה שום סיבה, אתם עלולים להתחרט על דברים שעשיתם או שלא עשיתם, שאמרתם או שלא אמרתם. אז רק שתדעו, שבאמת עשיתם הכל נכון, שחוץ מהפסקות קטנות, אני יותר מעשרים שנה מבסוט, ורק רוצה להגיד תודה! דני
מכתב שהשאיר בן דודי הי״ד לפני מותו ... המכתב נמצא לאחר נפילתו במהלך השבעה בין חפציו האישיים והפך להיות צוואה של כל המשפחה . בעצם לסיפור יש גם המשך עוד יותר טרגדי שאמנם לא קשור ליום הזכרון אבל אחותו מירב מהכאב והיגון חלתה במחלת הסרטן ואחרי חמש שנים של מאבק הלכה גם היא לעולמה והשאירה אחרייה 5 ילדים. היום אחי שהוא בן 20 החליט למרות הכאב הגדול של המשפחה לצאת לקרבי,הוא נמצא בשריון ושאלוהים רק ישמור עליו.
אני מודה למי שקראה עד כאן.
33 תגובות
עמוד 1
מיכל, הלב שורף ממש מלקרוא את מה שכתבת......... המכתב שבן דוד שלך השאיר כ"כ מרגש ומצמרר, וכ"כ נכון היה לעשות....... ממש צוואה שהוא השאיר להורים שלו......הלוואי שמהיום תדעו במשפחה רק בשורות טובות.... קבלי חיבוק חזק
סיפור כ"כ קשה , כ"כ עצוב- אין מילים מאחלת לכם רק טוב ושלא תדעו עוד צער לעולם. ושאלוהים ישמור על אחיך וכל חיילי צה"ל.
מיכלי אני שולחת לך חיבוק ענק
וואו כל כך מרגש ועצוב יפתי ..:( הדברים האלה מכאיבים לי בטירוף
תודה רבה בנות אלה הם סיפורים שלא נתפסים לצערי הרב והכי עצוב שיש עוד הרבה כמונו
גם השנה לצערי המשפחנ שלי בעלי הצטרפה למשפחת השכול שכוכבה שריקי ז"ל נהרגה בפיגוע בבורגס בהיותה בחודש שלישי
ציטוט:פורסם במקור על-ידי מיכלי24
תודה רבה בנות אלה הם סיפורים שלא נתפסים לצערי הרב והכי עצוב שיש עוד הרבה כמונו
גם השנה לצערי המשפחה של בעלי הצטרפה למשפחת השכול שכוכבה שריקי ז"ל נהרגה בפיגוע בבורגס בהיותה בחודש שלישי
מיכל אני כל כך יודעת את מה שאת מרגישה. גם בן דוד שלי אלעד ליטווק נהרג בצבא, לפני 12 שנים בהר דב בלבנון. אני מבינה את הכאב הזה במיוחד שיש את הימים שניזכרים בדברים מהילדות ואז זה הכי קשה. תיהיי חזקה זה אולי עוד יום של אבל וזיכרון אבל זה היום הכי קשה כי אין לאן לברוח ביום הזה.
יואוו מיכל הרגת אותי פייס: ortal_hori
שלא תדעו עוד צער
ממי^ הישוב לא קרוי על עצמו הוא פשוט נמצא ביזכור באתר של הישוב. מה שכן יש כיכר בירושלים,כיכר הבנים זה כיכר שקרויה על שמם של דני ודני
וזאת מירב ז"ל מצד ימין עם הכובע.,לידה רונית האחות הנוספת ולידה דני ז"ל. הם היו שלושה אחים,נשארה רק אחות אחת:( האבא הלך לעולמו לפני חודש. אחרי כל הטרגדיות הוא חטף אירוע מוחי ואחריו עוד אחד וחי ככה עד לפני חודש. עצוב מנשוא. משפחה מסכנה:(((
אתן יודעות מה הכי מרגש? שאחותי התחתנה דני כהן הופיע לה בחלום ושהיא נכנסה להיריון אמא ביקשה שישמור לה על ההיריון ויום אחרי היא גילתה תאומים. שאני התחתנתי הוא הופיע לי כל הזמן בחלום,בחלום הוא מוסר לי תינוק.. ככה כל הזמן הופיע החלום עד שנכנסתי להיריון והוא נעלם וידעתי שהוא שומר עלי ועל העובר.
וווואי איזה עצוב.....גם הוא וגם אחותו.....איזה כאב לב!!!!! מה קורה עם הילדים של אחותו???מתי היא נפטרה<???? האמא חיה???? כואב הלב.....דמעות חונקות את הגרון שלי........
^^ אז ככה מירב השאירה אחריה 5 ילדים,האבא התחתן בשנית עם אישה חדשה ומקסימה וגם חרדייה ונולדה להם ילדה משותפת שהילדים מאוד אוהבים אותה. מירב נפטרה כחמש שנים לאחר שדני נהרג,היא חלתה בסרטן מהיגון והצער הנורא. האמא נאווה בחיים,אישה חזקה ומדהימה שאם מישהו רוצה לשאוב כוחות אז זה פשוט להסתכל עליה. חוותה כל כך הרבה צער וכאב,לפני חודש קברה את בעלה.
די די די כ"כ כואב לשמוע..... שבאמת יזכו רק לבריאות ולשמחות כול החיים. קשה.
תודה מאמוש,אמן^^
קשה מנשוא הי"ד שלא תדעו עוד צער נוסף בחיים
קראתי והקראתי גם לבעלי פשוט כואב אין מילים
תודה סיווני
אין לי מילים
ליטל. ריגשת אותי שהקראת לבעלך את זה.. זה אומר שהזכרון של דני לא נמחק אלא עובר מאחד לשני. תודה לכן בנות על החיזוקים והעידודים אבל בזכותם יש לנו את ארץ ישראל וגם אם היא ארץ יקרה וקשה לחיות בה חשוב לזכור שהרבה דם של אהוביינו נשפך כדי שתמשיך להיות שלנו
איזה כאב
כל כך עצוב
עצוב ומצמרר.. שלא תדעו עוד צער, רק אושר ובריאות. שהקב״ה ישמור על אחיך ועל כל חיילי ישראל
נסיכה, מצער לקרוא את זה. מאחלת לך ולמשפחתך שלא תדעו עוד צער ושכול.
אוהבת
כל כך עצוב שלא תדעו עוד צער
מצמרר....
שלא תדעו עוד צער
ריגשת אותי נורא כמה טרגדיות במשפחה אחת [/center]
מיכל shira
סיפורים שורפים, מצמררים וכאובים.. אין מילה שתשכיח, אין שיר שינחם... שלא נדע עוד אף אחד מישראל צער... שולחת לך חיבוקים
מיכל
בנות יקרות שלי אני מודה לכן מקרב לב מרגש לקרוא את התגובןת חזרתי לא מזמן מהר הרצל,ממהרת להספיק בין הקברים שלא יתחיל הטקס קשה מנשוא..וכמה אנשים שותפים לכאב הגדול