גיל שנתיים הנורא... - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • אמנם מיקה עדיין לא בת שנתיים,
    אבל אני מרגישה ניצנים של "מרד נעורים".

    מיקה ממש משגעת אותנו!
    בכל ארוחה היא הופכת את הצלחת שלה על הראש,
    למרות שאנחנו מסבירים בתקיפות שאסור ועושים פרצוף כועס,
    כשהיא רוצה משהו ולא מקבלת,
    היא פוצחת בבכי תמרורים...
    היא כל הזמן רוצה עוגייה,
    כל הזמן רוצה בלונים,
    כל הזמן בוחנת אותנו,
    כל הזמן מנסה למתוח את הגבולות.

    לאחרונה ה"חיבה" שלה כלפי מיכלי,
    שינתה את עורה ומיקה המחישה ניסיון התנקשות. אכזרי.
    היא ניסתה לדחוף לה אצבעות לעיניים ולנשוך לה את הרגל...

    לא מוקדם מדיי בשביל זה?

    אני חייבת לציין שבעלי ואני נחושים ולא מוותרים לה בכלל!
    אנחנו מנסים להתעלם מהדרמות,
    ועונים לה ברוגע ותקיפות שאסור ולמה אסור.

    האם מישהי חווה זאת לאחרונה?
    טיפים?
    תודה בננות!

11 תגובות
עמוד 1
  • זה פשוט נקרא בחינת גבולות
    אתם צריכים לבחור את המלחמות שלכם מראש ולהיות תקיפים במה שבחרתם להילחם
    לא מוותרים
    גם אם הילדה בוכה.. שתבכה - היא בסוף תרגע
  • איזו מתוקה אולי מקנאה?
    אצלי מה שעוזר זה להסביר ואם היא ממשיכה
    אני מתעלמת..
    אם לא עוזר אולי שהיא הופכת את הצלחת לקחת לה
    ואחכ להמשיך להאכיל אותה.
    מצד אחד צריך להיות רגישים איתם בגלל המצב החדש
    מצד שני חייבים גבולות
    חברה שלי אמרה לי שברגע שהיא התייחסה והתרגשה מזה
    הילד שלה פשוט ידע שככה הוא ימשוך את הצומת לב שלה ועשה לה טרור
    ברגע ששינתה גישה ראתה שיפור.
  • סיוי
    shira



  • תודה לעונות עד כה


  • ג'ף, אין לנו שתיים, אבל בר מידי פעם מנסה אותנו. אני לא תמיד נשארת רגועה, אבל אני עקבית.
    אם היא עושה בלגן עם האוכל אני מזהירה פעם אחת ואם היא ממשיכה אני מורידה אותה מהכיסא. אני לא חוששת שהיא תרעב

  • אני כמו סיון ומרווה, משתדלת לדבר עם אריאנה בגובה העיניים (פיסית)
    ומנסה להתמודד עם התפרצויות הזעם שלה בניחום, הבנה שמשהו מעצבן אותה והסבר רציונלי.
    לפעמים היא מנסה אותי עוד יותר ולפעמים אני כן נאלצת להרים עליה קצת את הקול
    או להזיז אותה מהפעילות שלה במידה והיא מנסה לעשות פעילות שמסוכנת לה או לאחרים
    (דוגמת ניסיון לרדת הפוך מהמגלשה, ריצה או קפיצות במקומות שעדיין מסוכנים לה יחסית כי היא קטנה,
    ניסיון לזרוק חול או אבנים על ילדים אחרים בסביבה)



  • כן מוכר מאוד
    תאיר לפעמים לא מוכנה לקבל לא כתשובה זורקת את עצמה על הריצפה וצועקת
    ואם אני מבקשת ממנה משהו היא עושה לי ״דווקא״
    פשוט לא לוותר לשמור על קור רוח שהיא לא תראה שזה משפיע עליכם
    אתמול ביקשתי ממנה לא לשחק בפלסטלינה על השטיח והיא בכל מקרה הלכה לשם
    אחרי כמה פעמים שהסברתי לה ברוגע שאם היא לא תחזור לשולחן שלה אני יקח לה את זה
    היא לא התייחסה באמת עשיתי את מה שהבטחתי התחילו צעקות אימים כן היה קשה להרגיע אותה
    אני בטוחה שלבסוף הן יבינו שברגע שאנו ההורים עומדים על שלנו הם רק יפסידו
    בהצלחה לך ולי
    [/center]
  • ענבלי
    בהצלחה לכולנו

  • תודה מקסימות!!!
    שירה - ככה בדיוק אני מרגישה!
    שכבר ה״אסור״ התקיף מאבד מערכו.

    אנסה את הגישה שלך
    וגם ענבלי - נתעדכן בקבוצת התמיכה שלנו
  • ילדה עם מצב רוח !

  • זה מדהים אותי לראות כמה תינוקות בני שנה וחצי נבונים
    shira



מותר ואסור לאכול בהריון והנקה