"איך אמא יכולה להתחרט שהביאה ילדים לעולם?" - הריון ולידה

היום היו לי קצת רגשי אשם על זה שאני נחה המון, סורגת, מכינה אוכל שאני אוהבת והילדים לא אוכלים, דוחה את הכביסה לרגע האחרון ועוד. אחרי שקראתי את המאמר הזה אני מרגישה יותר טוב עם עצמי. מנוחה, תחביבים וסתם דברים נחמדים לעצמי חשובים גם לילדים כדי שאמא שלהם תיהיה מכילה יותר. ובלי קשר - נראה לי שכדאי לי לעשות בדיקת דם, כי אני כללללללל הזמן עיפה

אני כל הזמן חוששת ממצב הפוך- אני מפחדת להתחרט שלא הבאתי עדיין עוד ילד....

מה שמצער בכל זה זו המחשבה שהילדים ידעו מכך שהאמא שלהם מתחרטת. אני חושבת שזה משהו קשה מנשוא עבורם, מעין תיק ומטען שילווה כל החיים...
ועוד אני חושבת שלפרסם כזה דבר מול כל העולם זו אנוכיות, הרי אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור בעזרת המילים האלה, יש לפרסום כזה כוח הרסני בלבד. היא צריכה טיפול? שתלך לעשות זאת באינטימיות.

צודקת לגמרי!

לא קראתי הכל אבל נשמע כמו דיכאון אחרי לידה שלא טופל מעולם.

אני חושבת שברגע מסוים, או תקופה מסוימת כולנו מרגישות כמו אותה אישה, להגיד שלא-מבחינתי!!! זו הצתדקות.
הלוא הילדים האלה הפכו את חיינו, לטוב ולרע (בעיקר לטוב) כמו שנאמר, אין ספומטניות, הנתינה האינסופית פיזית כלכלית רגשית וכו, המשבר בנישואים עם בוא הילד הראשון...ואז השני
ומצד שני, אותה אמא התעקשה להניק, התעקשה לגדל את ילדיה לבד לבד, אולי אם היא היתה מפנה זמן לעצמה, לתחביבים שלה, לאהבות שלה ולזוגיות, אולי אז היא לא היתה מרגישה שהילדים הללו היו הטעות של חייה.

אני יכולה להעיד על עצמי, את שלושתם הנקתי, את שלושתם א-נ-י מגדלת לבד כי אין לנו משפחה פה ובעלי עובד עד שעות מאוחרות ולעיתים אף יוצא לנסיעות של כמה ימים מחוץ לבית. ויתרתי על הקריירה שלי על מנת לגדל אותם, אני עדיין עובדת במה שאני אוהבת-אבל זו לא קריירה. ואף על פי כן ולמרות הכל, למרות כל הקושי וכל "הויתורים" לכאורה!!! אני לא מתחרטת לרגע, נהפוך הוא להיות אמא ממלא אותי.

בפעם הבאה, ואת חושבת שאי פעם תרגישי ככה?!
הרי את בעצמך כותבת שלמרות כל הקושי זה הדבר שממלא אותך.

בעיני זו ממש לא הצטדקות. אני לא חושבת שאי פעם ארגיש תחושה כזאת.
ויש הבדל גדול בין לעשות ויתורים ולהבין שויתרת, לבין להתחרט.

חבל שחמתי לא קוראת בעיברית, יכלה ללמוד מהכתבה דבר או שניים
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!

מסכימה עם כל מה שאמרתן
פייס: ortal_hori

טוב... קראתי הכל. היה מעייף. מאד טרחני ומעיק (הכתיבה עצמה, כרגע לא מתייחסת לתכנים).
מסכימה בעיקר עם סוף דבריה.
יש לה במאמר עצמו כמה אמירות שממש ממש לא מקובלות היום.
היא מתיימרת להיות פמיניסטית? שתקרא, יש כמה חידושים שם... (כיום זהו נאו-פמיניזם, והדעות שהיא מייצגת שם נכונות אולי ללפני 20 שנה, לכל הפחות...)
חוצמיזה, מי זו הלימור הזו? זו לא זאת מ-מאמזון?...