סקר- הכנה לפני הפעם הראשונה... - הריון ולידה

קיבלתי בפעם הראשונה בסביבות גיל 14, חיכיתי מאוד, היתה הכנה לא זוכרת של מי אבל הייתי כבר האחרונה בכיתה.
היתה שיחה אבל עם מדריכה, לא עם אחות.
התרגשתי, שמתי טמפון ויצאתי לשאר ענייני

קיבלתי בגיל 12.

לגבי הכנה לפני, לא היה צורך כי כבר ידעתי הכל. אמא שלי כל הזמן ניסתה אך לשווא באותה תקופה הייתי מבלה המון עם בת דודה שלי (שגדולה ממני בשנתיים).

לא הייתה שיחה עם האחות, אבל היו שיעורים בכיתה. זה היה יותר מצחיק ממועיל.

הפעם הראשונה שקיבלתי זכורה לי כטראומה. ממש. ממש התביישתי, וידעתי שאין לי ממה. פחדתי שאמא תספר לאבא, לדודות... זה היה כל כך אישי ומביך משום מה.
יום אחרי זה אני זוכרת דודה שלי קנתה לי "מתנה". ממש פחדתי לפתוח (חשבתי שיש בפנים תחבושות וכאלה
"...אמא שרה לבן בלילה... אמא כאן לידך כל הזמן..."

מודה שחשבתי משהו אחר

פיתוש לא יםה שלא ענית

אני קיבלתי בגיל 12
בדיוק לפי הספר..

לא היתה לי הדרכה לפני, אחותי שגדולה ממני בשנתיים וחצי,
קראה ביחד עם אמא שלי את הספר "איילת מקבלת"
ואני שהייתי סקרנית קראתי גם. (בגיל 9 וחצי!)
בהתחלה זה היה סוד, כי היה אסור לי לקרוא..
אבל איכשהו זה התגלה לאמא שלי אז כבר לא היה צורך..

כאב לי מאוד, איזה יומיים לפני, כאב מטורף.
עד שקיבלתי.
אמא שלי אמרה לי "מזל טוב" והבטיחה שתשמור על זה בסוד מאבא.. (למרות שלא היה לי ספק כבר אז שזה לא יקרה..)
התביישתי, אבל בגלל שאני קטנה בכיתה כבר ידעתי שזה צריך להגיע.
חיי השתנו כשגיליתי את הטמפון.
עם תחבושת אי אפשר לעשות כלום!! זה משבית לך הכל בתור נערה..
http://www.ipanel.co.il/index.php?page=join&content=join&referrer_id=32212

יש לי אחיות גדולות אז ידעתי על מה מדובר ...
קיבלתי בערב יום העצמאות לפני 20 שנה בדיוק

אני לא זוכרת מי הכין אותי

אני קיבלתי בגיל 12.5. זה היה בבית של חבר שלי. אמא שלי גם הייתה שם.
הרגשתי מבוכה בעיקר.
היו שיעורי חינוך מיני בבית ספר אבל חוץ מצחוקים לא זכור לי משהו מהם
מאמא שלי לפני זה לא קיבלתי הכנה, אבל כשזה קרה היא ישר הסבירה לי הכל והראתה איך משתמשים בתחבושות.

__________________________________________________________________

בגיל 15, מאוחר מאוד, שלהי כיתה ט' (!!!)
ברור שידעתי בגיל כזה, חיכיתי בקוצר רוח, בהחלט לא היה נעים שכולן כולן כולן כבר קיבלו ורק אני לא.
דיברו איתנו על זה בכיתה, בבית ספר יסודי בחטיבה.
לא זכורה לי שיחה מעמיקה לפני, אבל כשקיבלתי דיברתי עם אמא שלי. לא היה איזה סיפור גדול כי אנחנו רק בנות ואני האחרונה אז באופן טבעי כבר לא מעניין או מרגש במיוחד כמו שודאי היה עם האחיות....

אני קיבלתי בכיתה ט', זה היה במקרה שהייתי בבית, אני לא זוכרת למה. לא הבנתי מה קרה לי - אז קראתי לאמא שלי לשירותים בהיסטריה
פייס: ortal_hori

אורטל,
אצלנו בי"ס דתי, דיברו על זה בכיתה ו', אחות בי"ס אספה אותנו בספרייה ודיברה על זה..
http://www.ipanel.co.il/index.php?page=join&content=join&referrer_id=32212

גם אצלנו דברו על זה. גם ביסודי וגם בתיכון. היו לנו גם שיעורי חינוך מיני שהיו כמובן נקראים בשם אחר...

ידעתי על זה הכל כי גדלתי עם אחות גדולה והנושא לא היה סודי בשבלי וקבלתי פעם ראשונה בגיל 11. היתי נבוחה כי אמא ספרה לאבא

]

אצלנו קראו לזה אישות ומשפחה
בטח שמדברים על זה בבתי ספר דתיים

אני קיבלתי בגיל 13 במסיבת בת מצווה של חברה. הלכתי לשירותים באולם והוא הופיע...

בייבי אישות ומשפחה לומדים בכיתה יב בשביל שתתחתני ותדעי מה לעשות, לא בגיל שמקבלים בו מחזור
פייס: ortal_hori

אני שנאתי את כל מה שהיה קשור להתפתחות המינית... הייתי ילדה ביישנית בטירוף, הלכתי עם חולצות גדולות, גב כפוף....

מאחר וידעתי שגם אמא שלי וגם שתי אחיותיי הגדולות קיבלו בגיל 12 אני התפללתי כל שנה לפני יום הולדת 12 "לא השנה, לא השנה, לא השנה"

וכך זה עבד עד גיל 15 וחצי-16 (כיתה י'). ברור שבגיל הזה ידעתי כבר (מחברות....)

מה שלא ידעתי זה הכמויות... ובתומי חשבתי שהתחתוניות יספיקו לי והלכתי לבית ספר

בשיעור האחרון (מזל!!) הרגשתי שאני ממש נוזלת. החברה הכי טובה שלי אז ישבה לידי וסיפרתי לה...

חיכינו שכל הילדים יצאו מהכיתה ורק אז קמתי

בתור ילדה סקרנית תמיד שאלתי וחקרתי.
אני גם למדתי בביס דתי ולא דיברו איתנו על זה.
אני זוכרת ששאלתי את אמא שלי איך זה יורד כמו דם נוזל? איך מתקלחים עם זה? והיא לא ידעה להסביר לי. אני זוכרת שהיא אמרה שכשמתקלחים זה מפסיק...אז זהו, אמא, זה לא!!!
חוץ מזה אני לא זוכרת בדיוק מתי אבל הייתי בתיכון (כיתה ט ומעלה...) אבל אני לא מבינה איך אפשר לחשוב על זה בתור חוויה טובה בעעעעע עד היום זה חוויה מזעזעת! לא סתם מכנים את זה

גם אני למדתי בבית ספר ממלכתי דתי ואחות בית הספר הסבירה לפני שקיבלתי, אז בהחלט ידעתי מה עושים.

בתור רווקות זה
פייס: ortal_hori

אני קיבלתי בגיל 12

אמא שלי הכינה אותי לפני זה - רק שהיא שכחה לציין שזה כואבבבבב רצחחחחחח

קיבלתי חודש לפני גיל 15, לא הייתי צריכה הסברים, בגיל הזה כבר ידעתי הכל והאמת שאז הייתי מאוד שמחה שאני לא "קבילתי" עדיין, אני לא ממש זוכרת, עברו הרבה שנים אבל אני מניחה שהייתה לנו שיחה עם אחות, וגם יש לי אחות גדולה אז גם ממנה שמעתי.
אני זוכרת שנכנסתי לשירותים וראיתי כתם, אז הלכתי לאמא שלי ואמרתי לה שנראה לי שקיבלתי וזהו, אף פעם לא סבלתי מזה (האמת שבהתחלה קצת פחדתי שזה יקרה באמצע שום מקום ויהיו כמויות של דם שילכלכו את הכל, אני שמחה שזה לא היה ככה בכלל!) ב"ה יש לי מחזורים קלים, בלי כל המסביב ומצבי הרוח!

רותי

קיבלתי בערך בגיל 12. מוקדם

אורטל

בפעם הראשונה קיבלתי בגיל 15 (או 14
מלאכית קטנה שלי, אמא לא תשכח אותך לעולם!
------------------------------------------------------------------------------------------
לפני שנולדו ילדינו הכרנו עולם, לאחר שילדינו נולדו התחלנו להכיר את עצמנו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לעתים מאד רחוקות אנחנו מקבלים בחיים את מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו צריכים.

--------------------------------------------------------------------------------
אין דרך אל האושר- האושר היא הדרך!
----------------------------------------------------------------------------------------------
"כשנולדת בכית, והעולם שמח. חיה את חייך כך שבמותך יבכה העולם ואתה תשמח."

אויש מילנה
פייס: ortal_hori

למדתי בחרדי אז לא היה כלום, אבל אמא שלי הכינה אותי וגיליתי את זה בערב שבת, ורק בשבת ביום ניגשתי לאמא שלי כי רק אז קלטתי....

אבל הגברבר שבועט בי הוא באמת מצדיק את הכאבים שהיו לפעמים ואת ההטרדות שקרו מזה....

וחוצמזה שעם טמפונים אין שום לחץ ואי נוחות. הם מחכים לך קבוע בארנק, אז זו באמת חוויה, כשיודעים מה היעד...