-חסויה- (: - הריון ולידה

שירה את מקסימה
היום הלכתי לרופא, הוא נתן לי הפניה להפסקת ההריון
הלב שלי נקרעעעע אני מתחננת לה׳ שיתן לי כוחות לא להכנע!
יש לי תמיכה מכל כיוון אפשרי הלוואי והייתי יודעת לקבל את התמיכה הזאת
עצוב לי כמו שלא היה עצוב לי בחיים

בובה

יקרתי ליבי איתך ...
את בטוחה רק שאת לא פזיזה מידי הרי דרך חזרה אחכ אין וזו החלטה לחיים
את בטוחה שדברים לא יכולים להראות טוב יותר עוד 9 חודשים אחרי טיפול...
זה כואב מה שאת רושמת ולאו דווקא ההפלה אלא הקושי שלך
גם אני פוחדת מאוד מהריון נוסף ולו בגלל הסיבה של הלידה
וגם אני לא יודעת מה הייתי עושה במצבך...
אבל אם נקלטת אולי יש סיבה אולי בכל זאת עוד רגע מחשבה
רגע לצאת מהבית להיות עם אנשים
לחשוב על האוצר/ית שיש בבית ולראות שלמרות הכל עבר בשלום .....
אם תרצי עוד אוזן קשבת אשמח לנסות לעודד ולעבור איתך את זה...
וכול החלטה אנו כאן

אני חושבת על זה, מה הוא אשם העובר המסכן הזה?
ואני רוצה אותו! זה הילד שלי! אבל זה כבר לא פחד זה ממש חרדה שמשתקת אותי!
ואני שואלת את אלוהים למה? למה אתה נותן לי מתנה כזאת ולא עוזר לי לקבל אותה?
אני לא עושה את זה מרוע! זה רק בגלל שאני לא מסוגלת
ואני מנסה.. אני באמת מנסה.. מתפללת שייתן לי כוח.

ממי, אמרת לי שהלכת לפסיכולוג. הוא לא עוזר לך?
פייס: ortal_hori

אהובה תקשיבי
אני מסכימה עם ליטל.
אבל אני שואלת דבר כזה
האם במשך 9 החודשים הקרובים
אין סיכוי שמשהו ישתנה?
הרי אני עברתי הפלה... והתחלתי את ההריון של תהל בדיוק כמוך.
אבל לאט לאט בדיקה ועוד אחת
הזמן עשה את שלו.
התאהבתי
התרגשתי
והילדה הזו אושר שלא יאמן

אז השאלה שלי
האם 9 החודשים הקרובים לא יחוללו בך שינוי?
ואם תכניסי שיחות מקצועיות?
אנשים שיתנו לך כלים לטפל בחרדות?
שיתבו את המחשבות והחששות?

כל זה ישתלם
בשביל ילד בריא לאמא בריאה, מה את חושבת?

אהובה כואב לי כואב לי אני מבינה מאוד את החרדה שלך
אני יכולה להגיד לך שאומנם כרגע אני לא שם אבל הייתה לי חרדה לא פשוט מפוסט טראומה כתבתי על זה סביב פורים באתר אני לא יודעת אם קראת
ומצבי היה

אנסה להכנס שוב מאוחר יותר מקווה שתגיבי

הייתי בשיחה אצל פסיכולוגית ושבוע הבא יש לנו שוב פגישה
היום כשאמרתי לרופא שאני מבקשת הפנייה לוועדה עמדו לו דמעות בעיניים כי הוא ידע כמה אני
כמהה לעוד ילד.. הוא לא האמין שהפחד חזק ממני..
יש לי עד יום רביעי להחליט באופן סופי.. נקווה שאצליח לקבל החלטה נכונה

מאחלת לך שתגיעי להחלטה שתהיי שלמה איתה ב100 אחוז אני בטוחה שזה לא פשוט להתמודד עם דבר שכזה !!!
ליבי איתך שולחת נשיקות וחיבוקים

חסויה יקרה שלי
את יקרה לי מאוד אפילו שאני לא מכירה אותך בשם או מכאן בפורום
אבל קראתי את ההודעות שלך, ובאמת נגעת לי ללב וחשבתי הרבה איך ומה לכתוב לך

בענין הלידה- למה את מפחדת ללדת? לידה שניה תמיד יותר קלה ומהירה
אני יכולה להעיד על עצמי שלידה ראשונה הייתה לי קשה- יומיים על זרור, צירי תופת (ותעיד כל המחלקה ששמעה אותי) קרעים מפה ועד אמריקה...
את חושבת שלא פחדתי ללדת פעם שניה? ברור שכן!
התפללתי כל יום מתחילת ההריון ללידה קלה, הכנתי את עצמי לקראת הלידה במחנה נפשית. את יכולה יקירה, להעזר באחרות, בסביבה תומכת או הדולה (אני לקחתי) אם יש לך אפשרות לכך
אם אין לך סביבה תומכת או על מי להשען מבחינה נפשית, יש לך תמיד אותנו, כאן, שיכולות לענות לך על כל שאלה (אני גם ערה הרבה באמצע הלילה לאחרונה בגלל ההנקות).אם את מהמרכז אולי נפגש? אפשר גם לדבר בטלפון על החששות. שלמה המלך ע"ה כתב:בספר משלי: "דאגה בלב איש- ישיחנה"- זה מאוד עוזר

הלידה השניה שלי דרך אגב- הייתה מהירה והרבה יותר קלה מכל הבחינות. גם רק 3 וחצי שעות מרגע ציר ראשון, גם מבחינת ההחלמה וחזרתי לעצמי אחרי שבועיים וחצי

בענין ההריון- את מפחדת לעבור עוד פעם בחילות ושות'? אין לך עזרה? טכנית או נפשית?

החרדות- אני התמודדתי לא פעם עם מחשבות כפיתיות מסוג של חרדה. הדבר היחיד שעזר זה כל פעם שהם באות פשוט לגרש אותם במיידי, לחשוב על משהו אחר, להעסיק את עצמך באוצר שיש לך בבית, או לדבר כאן בפורום

עצוב לי מאוד שזה מה שהחלטת, במיוחד לאור העובדה שרשמת שאת כן חיכית לכך. אל תוותרי על הילד שצומח בתוכך כמו שלא ויתרת על הילד הראשון
ולא אכפת לי אם יסקלו אותי באבנים על השורה הזאת...
אל תתני לחרדות לנצח אותך.

בבקשה,
תאמיני בעצמך שאת חזקה מהם ותנצחי אותם ובגדול

שלחי לי מייל, שאמסור לך את הנייד שלי לכל צורך ומענה

היי

ממש כואב לי לשמוע כמה את סובלת....

מאחלת לך שיהיו לך כוחות לשמור את ההיריון
אבל לא בכוח!!!
מאמי פשוט לא בכוח כי זה יכול להיות כדור שלג אחר כך
אם את מרגישה שתוכלי להתמודד ולהסתגל ב9 חודשים אז תשמרי
אבל אם לא אז לא קרה כלום
תמשיכי בטיפול ותנסי שוב שתהיי חזקה
הילד שיש לך עכשיו צריך אמא בריאה בנפשה
וגם זה שיכול להיוולד
ונכון שהפלה זה לא סימפטי ועצוב
אבל בתור אחת שעשתה זה לא סוף העולם
יהיה הרבה יותר גרוע לסחוב היריון שלא מוכנים לו נפשית
את גם בשבוע מאוד צעיר את יכולה לעשות עדיין עם הכדורים ולא גרידה

בקיצור כמובן שהכי אידאלי זה כן לשמור
אבל מאמי לא בכל מחיר

חסויה

בנות תודה על החיזוקים והמילים המחממות את הלב
אתן מקסימות אני מקווה שעד יום רביעי יקרה נס והכול יתהפך לטובה .

״שמע ישראל אלוקי עכשיו אני לבד, חזק אותי אלוקיי עשה שלא אפחד!
הכאב גדול ואין לאן לברוח, עשה שיגמר כי לא נותר בי כוח! ״

חסויה יקרה
אני קוראת את מה שרשמת וכואב לי הלב
אני התמודדתי עם התקפי חרדה מאוד מאוד קשים במשך שנים והצלחתי להתגבר עליהם, אני אשמח לתמוך ולייעץ לך מהידע שלי.
אם תרצי אני כאן

     

-חסויה- יקרה !
כולי תפילה שתזכרי שניסים לא קורים בן לילה ושיש מקרים שמצריכים עבודה ולפעמים עבודה לא מעטה
אבל הכי חשוב זה אמא בריאה בגוף ובנפש .....
הלב שלי נצבט בקרבו בכל תגובה בשבילך חשבתי עלליך בהדלקת נרות לא יודעת את שמך אבל כיוונתי מאחלת לך בשורות טובות יהיו אשר יהיו...
עדכני מה איתך....
מקווה שאת מנסה למלא את חייך בדברים חיובים ודברים שמחים מנסה להסתכל על אותם הדברים הקטנים שלפעמים שוכחים בדרך וזוכרת להעריך אותך ולהודות ולהסתכל על חצי הכוס המלאה על היופי שיש בחיים... ומקווה שזה יסיע לך להביט באור חיבי על מצבך ועל חרדה שהיא משהו בר טיפול ופתרון...
(מצרפת לך קישור של אתר שיש בו קצת הסברים על חרדה דכאון פוסט טראומה וכו' תקראי אולי זה יסייע לך לשפוך אור קצת על ההבנה שלך על הנושא ויקל עליך בהצלחה http://www.cognetica.co.il/ )
שבת מאורת צאי קצת לשמש היא עושה טוב

מקפיצה

ממה את מפחדת?
פחד זה חלק מהריון
חלק מהחיים שלנו בכלל
תחשבי שיותר מפחיד לצאת מהבית...כמה דברים יכולים לקרות
אני מאמינה שטיפול מאד יכול לעזור
אפשר גם לקבל טיפול תרופתי קצר בהריון רק להרגיע את החרדות והפחדים
אפשר להתכונן ללידה ולקחת מיילדת פרטית ודולה
לי הייתה לידה בסירוז למשל והייתה לי לידה נפלאה והתאוששות מהירה
אני מכירה בנות שעברו קיסרי והייתה להן חוויה בסך הכל טובה..
תטפלי בעצמך