אהובות, ראשית אני רוצה שוב להודות לכן
על כל 9 החודשים שהייתן בשבלי


אז...
ביום שישי - 05.04 הלכתי לאמא שלי ב 7:30 בבוקר כדי להתחיל עם הבישולים לקידוש.
בשעה 8:00 אנחנו יושבות שותות קפה ופתאום יורדים לי המים!
אמא שלי ישר אומרת לי לעלות לאוטו,ואנחנו בדרך למכללה להוציא את בעלי מהלימודים.
בשעה 9:00 אני נכנסת לבית חולים רוטשילד(בני ציון) ומרוב לחץ אני אומרת למיילדת
ולרופא שרק עשיתי פיפי זה בכלל לא מים...

הרופא בודק ואומר :
״חמודה זה מים,לחדר לידה״
אני,אמא שלי ובעלי נכנסים לחדר לידה עם המיילדת המדהימה יש לציין

עושים לי מוניטור,בדיקות דם וכל השאר... ואז התחילו הצירים!!!

כאבים!!! אני הולכת,זזה מתחילה להגיד למיילדת שהבטן שלי מתבלבלת ואני מרגישה
כאילו היא עוד שניה יוצאת לי מהמקוםםם!
אני נכנסת לעשות מקלחת,חוזרת לחדר לידה היא בודקת לי פתיחה ויש 6

אני מבקשת אפידורל,עושים לי ומשום מה עדיין הרגשתי את הצירים(אומנם חלש יותר אבל הרגשתי)

20:30 בערב בודקים פתיחה 9 מחליטים להוריד לי את האפידורל ומביאים לי לוריד פיטוצין
שעה 21:00 בערב התחילו הצירי לחץ! אמאאאאאאא!!!!
צרחתי,צעקתי כאב לי כל כך כמו שלא כאב לי לעולם!!!!
21:30 בערב אני נותנת צעקה ולחיצה אחרונה בכל הכוח שלא חשבתי שיש לי
ושמים אותו עלי!
3.200 מלאך שהקדוש ברוך הוא שלח לי!
הוא הסתכל עלי ואני עליו בוכה ורועדת מהתרגשות!
שמו - בארי... אהוב שלי! אוצר שלי!
שאלוהים תמיד ישמור לי עליך מכל משמר!
אמא אוהבת אותך!!!


