רוצה לנסוע לנופש אבל מפחדת לעזוב את הקטנה - הריון ולידה

ממש לא מרגישה רגשיי אשם .. לא יצא לי להשאיר אותה לילה שלם לבד אבל אם ייצא לי אלך בהרגשה טובה בידיעה שהיא נמצאת במקום בטוח
וכשאחזון יהיה לי כוחות מחודשים להיות עם הילדה שלי ..
גם אנחנו צריכות חומש לפעמים

רגשי האשמה מגיעים בילד-אין.
מודה, שאת הגדול שלי עזבתי ללילה רק כשהוא היה בן שלוש. (אשמה אשמה).
אבל, כשהקטנה שלי היתה בת שנה וחצי, נאלצתי לנסוע לחו"ל מטעמי עבודה. קיצרתי את הנסיעה למקסימום, טיסה באמצע הלילה, לילה לפני הפגישה , לילה אחרי הפגישה וישר חזרה. לא ראיתי כלום! הדבר היחידי שראיתי בעיניים היה לחזור הביתה כמה שיותר מהר.
כשחזרתי גיליתי שני ילדים מאוד מרוצים מזמן האיכות שהיה להם עם אבא (לא היתה לו ברירה, אז הוא חזר מוקדם) והשמיים לא נפלו. אז נכון, הם התגעגעו, אבל אני יותר.

תהני לך ותביני שאמא מאושרת היא האמא הכי טובה, גם אם היא לוקחת חופש לעצמה. (אני עדיין עובדת על עצמי...).

בלה בייבי המשווקת הרשמית של עגלות בייבי אקטיב בישראל.
www.babyactive.co.il
או בפייסבוק:
http://www.facebook.com/BabyActiveIsrael

תמיד יש.

אני עזבתי את הגדולה בגיל 9 חודשים ללילה אחד בלבד. מאז לא עזבתי מעולם.....
פייס: ortal_hori

את הרי לא מפקירה אותה בשטח אויב...
אני בטוחה שהסבא והסבתא ישמחו לשחק ״אמא - אבא״ ללילה,
ואת תהני ותחזרי ללא רגשות אשם...

יש לי מנטרה שאני אומרת אותה לעצמי לפחות אחת לשבוע
(עברתי תקופה ארוכה שבקושי ראיתי את הבת שלי)
כל אחד יכול לטפל בתינוק - סבתא, מטפלת
הרי מה צריך לעשות? לחתל, להאכיל, לשיר, להרדים...
אבל מתי ילד הכי צריך דווקא את ההורה שלו?
כשהוא גדול יותר וצריך הכוונה, עצה טובה ומישהו לסמוך עליו.

אל תפחדי לפספס בגיל הזה...
התינוקות לא מרגישים בחסרוננו כמו שאנחנו חושבים.
רק תשתדלי לא לפספס אותם כשהם באמת יצטרכו אותך.

סעי ללא עכבות,
גם לאמא מגיע להינות קצת!

בהתחלה זה אכן מלחיץ ומלווה ברגשות ...
אבל לאט לאט זה ניהיה יותר ויותר קל .

אצלי בלית ברירה עזבתי ללילה שלם בגיל חודש וחצי כי היה אירוע של גיסתי באילת ..
אז הקטנה נשארה אצל הוריי .. אבל מאז זה רק הקל עליי להשאיר אותה אצל אחרים ולהרבה שעות

לכי תתפנקי לך ..

יום אחד זה לא נורא לכי על זה אני אומרת ותראי כמה תהני. לפעמים אנחנו שוכחות את עצמנו וכמו שמישהי אמר לי פעם אמא מאושרת יכולה לטפל יותר טוב בילדים שלה. היתה תקופה שהרגשתי כמו סמרטוט אפשר להגיד אפילו בדיכאון, אמא שלי שלחה אותי יום אחד לספא במלון פסטורל בגליל ומזה הרבצנו שם פינוק, בהמשך החלטתי לקחת איזה קורס שמאוד רציתי אבל דחיתי כל הזמן.. בקיצור, נסי לשמור על ראש פתוח ונטול דאגות :)
בריאות ואהבה!