תראי, אצלנו יש הרבה משפחות ששולחות לבתי ספר פרטיים.. שזה ההבדל ביניהם- בתשומת לב לילדים..
יש גם עניין גדול של חיבור הילד עם בית הספר, מציאת מקומו בתוך הבית ספר.
ויש הורים שמרגישים באיזשהו גיל (ממש לא כיתה א', בד"כ זה בא בחטיבה..) שהילד לא מוצא את עצמו בתוך הסגרת אז שולחים למקומות אחרים..
יש מקומות שהם פחות עירוניסטיים, יותר מרחביים, שיש ילדים שפורחים שם..
צריך לשים לב לילד ולהתחברות שלו אל המקום ולא להכריח ילד לשבת ולשבת ולשבת כשהוא בכלל בכיוון של לגדל חיות בטבע. זו דעתי..
בציבור הדתי יש כל כך הרבה ישיבות- תיכוניות שהן לא במיינסטרים.. שהן לא בקטע הזה של להכריח לשבת כשילד מתחבר ללימוד בצורה שונה.
בנוסף- אני חושבת שמורה בתוך בית ספר רגיל/ פרטי/ מיוחד או מה שיש- חייבת לפתח יצירתיות.
לפעמים יש מצבים שאין תשובה אחת.
וגם במכללה אני לא סובלת שהמרצה מכוון לתשובה אחת ורק היא נכונה.
אני משתדלת לכבד כל ילד שמצביע ונותן מעצמו לשיעור, לחבר את זה לנושא ולקשר את הילד למה שנעשה בשיעור.
גם אם התשובה שלו זה לא בדיוק מה שתכננתי לשמוע!
אני חושבת שמורות עושות את זה.
יש היום המון דגש על פיתוח חשיבה, יצירתיות, חשיבה עצמאית.
לא נותנים את החומר בכפית כי היום כל ילד יכול לפתוח ויקיפדיה ולקרוא הכל. העניין הוא לא החומר אלא דרכי החשיבה, אסטרטגיות למידה.
ככה אני רואה את השטח.
http://www.ipanel.co.il/index.php?page=join&content=join&referrer_id=32212