חול.... - הריון ולידה

תתחדשו!
תני לה זמן! היא תתרגל...מה עם דשא? היא אוהבת?

אפשר להבין אותה, חול עם נעליים זה ממש לא נעים! זה מדגדג וגורם לשפשפת, כנראה שבלי הנעליים החול פחות כואב.

היא תתרגל בסופו של דבר.

אני זוכרת כשאחותי הייתה קטנה והתחילה ללכת שמו אותה בדשא (בארגנטינה זה לא כמו פה שיש דשא בכל רחוב, ממש לא רואים ירוק) והיא נעמדה ולא ידעה מה לעשות, התחילה לבכות ולא רצתה ללכת. בסוף זה עבר לה!

רותי

זה קורה גם לגדולים יותר!

כל תחילת שנה אני נתקלת בילדים שלא מוכנים לרדת לחול בימים הראשונים. וכל החצר שלי חול...

זה עובר להם.

אולי שיתנו לה בהתחלה ללכת יחפה לחול ורק אח"כ ינסו לנעול לה?

תמר
הבלוג שלי

http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=myscraps

שונאת חול

אין הרבה מה לעשות
שבגן ינסו לעניין להלהיב אותה
אפשר לחשוף לכל מני משטחים וללכת יחפה למשל דשא
חול ים רטוב
אם את מסכימה צבעי ידיים לעשות יצירה על בלוק גדול עם הרגליים
וסבלנות
זה משהו חדש
חול הוא מאד מאד תחושתי
בגלל זה יש ילדים שמאד אוהבים אותו וילדים שמעדיפים להתרחק ממנו

תודה לאל שהגינות צפונבוניות...אני שונאת חול בטירוף...בעיקר בבית שלי
אצלינו בקיבוץ אין את הגומי יש חצץ פיצפון פצפון...עוד יותר מעצבן..זה נכנס קבוע בסנדלים וצריך לחלוץ עשרות פעמים להוציא את האבנים הקטנות
תתחדשו על הסנדלים
אני זוכרת שלפני שינאי התחיל ללכת התחלנו אנחנו לשים לב שיש לו היפרסנסיטיביות למגע....
היה לו קשה לזחול על חצץ, לשבת בחול, להכנס למים ועוד ועוד ועוד...גם מאכלים מסוימים נרתע בגלל זה
ועוד עם העיכוב הגדול שהיה לו בהליכה...התחלנו טיפול ב"צעד ראשון" ושם גם עבדו צת על מגעים..במקביל בגן לא ויתרו וכל יום ייצרו לו מצבים של התמודדות...ואחרי שבועיים לא רק שהחל ללכת אלא גם פתאום נהנה להכנס לחול, לשבת בגיגית, לאכול דברים שנגעל קודם לכן..הכל בא בייחד

ולמה אני חופרת?