התלבטות לגבי חדר משותף לבן ולבת - הריון ולידה

חדר משותף זה מעולה בעיני.
יחד עם זאת אין מצב שישנו אצלי במיטה זוגית למרות שהן שתי בנות
כל ילד (ומבוגר) צריך את המרחב האישי שלו, את המקום שיהיה רק שלו, את המיטה שלו, המדף שלו...
לדעתי לכל אחד מגיע את המקום הזה.

הם לא מאותו המין, נראה לי שזה משנה....

אצלי הן שתיים צמודות - וישנות ביחד, אבל לאחרונה הן התחילו להתפרד לבד.

הגדולה מעדיפה לישון לבד....אז היא הולכת לספה הנפתחת בסלון וישנה שם
פייס: ortal_hori

מסכימה עם לינברי

גם אצלנו הם יחד באותו חדר למרות שיש חדר נוסף והם מאוד מרוצים מהמצב.

למרות שלכל אחד מיטה משלו הם מבקשים להירדם יחד במיטה של הגדולה ואחר כך אני מעבירה את הקטן למיטה שלו. הייתי קונה לכל אחת מיטה נפרדת או מטה נפתחת שנפרדת לשתי מיטות שונות ולא זוגית.

אבל תקחי בחשבון שבגלל שהם בן ובת בעתיד הרחוק כן תצטרכי להפריד חדרים.

גם אצלינו הם יחד בחדר למרות שיש עוד חדר בשביל ינאי שכרגע יש בו צעצועים ומשחקים
לדעתי שטויות שבגלל שהם בן ובת לא יוכלו
גאיה בת 4 וחצי וינאי תכף שנתיים וחצי והם ממש נהנים לישון יחד. זה בא מגאיה היא ביקשה וכל כך כיף להם :הצחוקים עד שנרדמים, החיבוק שהם נותנים בבוקר.ולפעמים גם בלילה אנ ישומעת את גאיה מכסה או מרגיעה את ינאי!
מה שכן תקני שתי מיטות נפרדות

אצלי שלושה באותו חדר, למרות שיש עוד חדר בבית.
מאוד כיף להם ביחד.
אבל לא במיטה זוגית. כמו שהבנות כתבו מרחב וכאלה. וגם הילדים זזים הרבה בלילה ויפריעו אחד לשניה.
הסדר של לפתוח מיטות כל ערב (אפילו למיטות נפרדות) הוא לא נוח כי בסופו של דבר זה יוצר מצב שהמיטות ישארו נפרדות במשך כל היום (יש מצעים וצעצועים שקשה כל יום להוריד ולהחזיר) וזה תקוע באמצע החדר.
אז אם אין אפשרות לשים שתי מיטות קבועות, הייתי ממליצה להפריד.

__________________________________________________________________

אצלי בינתים הבנים ושושי ישנים באותו החדר ויש לי חדר פנוי.
בעתיד בעז"ה זה יהיה חדר בנים וחדר בנות אבל בינתיים הם כל כך נהנים ביחד!!!

מירי, אמא לארבעה מדהימים!!!

לא מיטה זוגית כמו שכתבו כבר מעלי.

לנו יש מיטה נפתחת (לא זוגית ) וזה חלק מהסדר בוקר לסגור מיטות ובערב לפני מקלחת פותחים. כך הן מרגישות קרובות ונהנות מהביחד ועדיין לכל אחת יש את המקום שלה וכמובן זה חוסך מקום במשך היום.

אני לא בעד מגורים משותפים של בן ובת באותו חדר - אבל ממש לא
גם ממה שלמדתי בלימודי פסיכולוגיה אבל גם מנסיון ומקרים שנתקלתי בהם במציאות
בעלי גדל בחדר עם אחותו שקטנה ממנו ב4 שנים- וכן זה עשה אותם צמודים והם היו יוצאים כל הזמן יחד, וכל חנות שהוא היה נכנס אליה הוא היה צריך לקנות לה מתנה- זה חולני בעיני, זה כמו חיזור... וכשהתחלנו לצאת, היא היתה תוקפנית כלפי וכלפי הזוגיות שלנו- מבלי להכיר אותי בכלל וממש התנהגה בקנאות כאילו גנבתי לה את בן זוגה ולא כאילו אני יוצאת עם אחיה,
לחתונה היא הגיעה אבל לא דיברה איתו ומאז הם פשוט לא בקשר

מכירה מקרים נוספים כאלו, סיפור מאוד דומה לחברה של אמא שלי, על בעלה ואחותו.
רק שבמקרה שלה האחות עשתה דברים אפילו קיצוניים יותר.

לא חושבים על זה כשהם קטנים אבל זה משפיע ולא בהכרח לטובה כשהם גדלים. אחים יכולים להיות קרובים ולשחק יחד גם מבלי לחלוק את אותו חדר

פאולה

פאולה, את מתארת מקרים קיצוניים לגמרי.
אני בטוחה שזה קרה בגלל שהם ישנו באותו חדר בגיל 5.

פאולה