סיפור הלידה שלי- קצת ארוך אבל עם סוף טוב - הריון ולידה

היי לך , נראה שממש עניין אותך משהו שעדיין נמצא בעיצוב הישן שלנו, אז מה דעתך, אומנם אהבנו אותו והוא שירת אותנו נאמנה הרבה שנים אבל השתדרגנו ואנחנו גם ממש מאוהבות בעיצוב החדש של האתר.
מקוות שתהני מהפוסט , זה אותו המוצר רק באריזתו הישנה.
אל תשכחי לבקר גם באתר החדש שלנו כדי להנות מהכלים הרבים שלנו, תוכלי להירשם שם לעדכון שבועי על התפתחות הפיצי שבבטן, לשמוע על הכנסים החודשיים שלנו (שווה ביותר, יש שם גם הגרלות מטורפות), להירשם לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו כדי לפגוש חברות למסע או להתייעץ בלייב עם אנשי מקצוע ועוד הרבה הרבה דברים שצריך במסע המטורף הזה של הריון והורות..
הפורומים הישנים סגורים, על מנת לכתוב פוסטים צריך לעבור לפורום החדש
  • טוב אז קצת התמהמהתי עם זה אבל הנה הסיפור המלא.
    בסוף שבוע 39 התחלתי לחוש צירים לא הייתי בטוחה אם זה זה או לא (בכ"ז לידה ראשונה) אז ליתר בטחון ניגשנו בי"ח. בבי"ח אמרו שאכן מדובר בצירים אבל אלו לא מספיק תכופים ושיש לי פתיחה של 2 ומחיקה של 80% אבל התנאים ללידה עדיין לא מספיקים. שלחו אותנו הביתה. בסוף שבוע 40 המוניטור היה קצת בעייתי אז הרופא שלח אותי למיון לעשות זירוז אבל המצב נשאר כשהיה חזרתי הביתה...
    עשיתי מוניטור כל יומיים. כשהגעתי לשבוע 41 כבר הייתי מיואשת לגמרי. באותו יום עשיתי מוניטור והכל היה תקין כולל כמות מי השפיר באולטראסאונד.
    ואז ב-4 לפנות בוקר ביום ה-41+1 נכנסתי לשירותים ופתאום אני קולטת טיפות של דם ורדרד בשתן. אז הערתי את הבעלול ואמרתי לו נראה לי שצריך ללכת.
    הוא כבר היה פסימיסט ואמר מה השתנה הסברתי לו שעם דם בשתן לא מתעסקים אבל הוא לא האמין (כנראה נוכח שני הביקורים הקודמים במיון). אמרתי לו טוב תתקשר למוקד. התקשרנו למוקד והאחות אמרה כמובן שעלינו לנסוע למיון אבל היא גם אמרה לנו תראו לידה ראשונה זה יכול לקחת זמן אז אל תלחצו קחו את הזמן תתארגנו ואז תסעו.
    אכן לקחנו את זמן. כוס קפה, ארוחת בוקר לילית וגם מקלחת טובה ואחרי שעה וחצי יצאנו לבי"ח. הגענו לבי"ח בסביבות 6 בבוקר. שוב מוניטור.
    סיימנו את המוניטור והאחות הודיעה לנו שצריך לחכות לרופא.
    כעבור חצי שעה היא נזכרה להודיע לנו שהוא בישיבת צוות אבל בכל מקרה אני צריכה לעשות אולטראסאונד אז שלחו אותי לאולטראסאונד אבל בגלל שהאולטראסאונד נפתח רק ב-8 בבוקר אמרו לנו גם תלכו תאכלו משהו.
    שוב ארוחת בוקר ואז אולטראסאונד.
    באולטראסאונד הטכנאית הודיעה לי שכמות מי השפיר כבר לא ממש תקינה.
    חזרנו לבדיקת רופא והרופא הודיע לי חגיגית שאני מהבי"ח לא יוצאת. בגלל שהצירים היו לא סדירים אז שלחו אותנו לטייל טיילנו לנו איזה שעתיים חזרנו חזרה ומה אומרים לנו אין מקום בחדרי לידה תלכו תטיילו עוד קצת. טיילנו עוד קצת ובשעה 14 בצהריים אחרי ארוחת צהריים נכנסו לחדר לידה.
    בערך ב-14:30 בעלי פגש את אחד הרופאים שבדק אותי בביקורים קודמים במיון הוא בא ובדק אותי וכלום לא השתנה הוא שאל אם אני רוצה זירוז אמרתי לו כן בוא נגמור עם זה. כעבור חצי שעה קיבלתי זירוז אחרי חצי שעה עם זירוז ביקשתי גם אפידורל.
    בשעה 21:00 לערך אני ובעלי התחלנו לשים לב שיש ירידות דופק במוניטור....
    בשעה 21:30 נכנסו לחדר 5 רופאים ואחיות לחדר. הרופא אומר לי מה זה את ב-100% מחיקה. הראש פה למטה אבל השק מי שפיר לא פקע לחלוטין תדחפי קצת. דחפתי ואחרי כמה דק' הוא אומר מים מקונאיליים סמיכים אל תדחפי אני עושה לך ואקום.
    בשעה 21:45 יצאה הקטנה שלנו במשקל 2675 בריאה ושלמה!

8 תגובות
עמוד 1
  • המון מזל טוב ואיך השם??
  • מזל טוב
  • קראנו לה איילת.
  • מזל טוב
    איך את מרגישה?




  • וואוו איזה סרטט
    פייס: ortal_hori


  • וואו!
    שיהיה במזל טוב
    והמון נחת

  • וואו איזה מלחיץ ברוך השם שעבר בשלום
    שיהיה המון מזל טוב ובשעה טובה!
    תגדלו אותה בנחת ובאושר!

  • גולי, אני מרגישה מצויין. בהתחלה סבלתי קצת מהתפרים. אבל זה עבר די מהר אני חושבת שזה בין היתר כי אחרי שבוע כבר החלטתי שאני חוזרת לחיים ואני ובעלי יצאנו למסעדה יחד עם הקטנה.
מותר ואסור לאכול בהריון והנקה